העומסים הכבדים בבתי החולים כמעט וגבו בסוף השבוע האחרון קורבן נוסף - סגן מנהל מחלקה כירורגית ב' ומנהל מחלקת טראומה של בית החולים הלל יפה בחדרה. ד"ר אלכסנדר קורין לקה בלבו והתמוטט לקראת סיומה של אחת המשמרות, והצוות הרפואי שהיה בסביבה הציל את חייו.
במהלך סוף השבוע עבר ד"ר קורין צינתור וכעת הוא מאושפז להשגחה ומעקב במחלקה הקרדיולוגית של בית החולים. ממיטתו הוא שיחזר את רגעי הדרמה שכמעט ועלו לו בחייו, "האירוע התרחש לקראת סיום משמרת אצלנו במחלה כירורגית ב'. לא זוכר מה קרה שם, אבל הרופאים מספרים שפתאום צנחתי".
קורין, בשנות ה-50 לחייו, בעל אורח חיים בריא ועם ניסיון רפואי של יותר מ-30 שנה, התייחס לאופי העבודה הסיזיפי של המשמרות בבית החולים, "כולם כבר יודעים כמה קשה אנחנו עובדים. משמרות ארוכות, עומס בניתוחים, עומס בעבודה, שעות ארוכות על הרגליים, אז הגוף קרס". הוא סיפר כי היום הוא מרגיש "כמעט בריא", והוסיף כי הוא "מתאושש מהאירוע הלבבי, שאילולא היה מתרחש בשטח בית החולים, יכול להיות שלא הייתי מדבר איתך היום, קרה לי נס".
עוד בוואלה! NEWS
תאונת האוטובוס: שני הנהגים ייחקרו בחשד לגרימת מוות ברשלנות
מצלמות האבטחה תיעדו: כך פוענח רצח הצעיר באולם האירועים ביבנה
כאב הראש החדש של צה"ל באיו"ש: "ההסתה החדשה" והמתוחכמת לטרור
בסביבתו של ד"ר קורין טוענים שללחצים הכבדים לאורכן של המשמרות היה קשר ישיר להרעה במצבו הבריאותי. ד"ר בוריס איסקוביץ, יו"ר וועד של בית החולים, טען כי "הכול קרה במהלך העבודה במחלקה, בלחץ בלתי נגמר, עבודה קשה, גם פיזית וגם אמוציונאליות, אנחנו מדברים על טראומה קשה שאדם עבר, אחרי ניתוחים ארוכים, מזל שזה נגמר יחסית טוב ללא נזק נוירולוגי". הוא מסר כי בקרוב ישתילו לד"ר קורין קוצב לב, "אבל אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הוא היה לבדו שם בחדר, ללא אותו צוות רופאים מאומן שהציל את חייו", אמר ד"ר מוסקוביץ.
אל הדברים הללו מצטרף יו"ר ארגון רופאי המדינה וסגן יו"ר הר"י, ד"ר זאב פלדמן, "עוד רופא התמוטט בעת מילוי תפקידו. רצף האירועים הטרגיים מחייב לימוד והבנה של הסיבות אך ברור שדרושה פעולה דחופה להקטנת העומס הבלתי אפשרי המוטל עלינו".
מי שנקלע בימי החורף לביקורים דחופים בחדרי המיון והמחלקות הפנימיות לא יכול להתעלם מהעומס החריג במחלקות. עומס מסוכן שלא מבחין בין חולה למטופל, בין חולים מותשים ששכובים במיטות בצדי המסדרונות הרועשים, אחים ואחיות שלא נחים לרגע וצוותים רפואיים טרוטי עיניים, שלא אחת מתקשים לתפקד בגלל המשמרות הארוכות ללא המנוחה.
לפני כשבועיים הלך לעולמו רופא במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין בפתח תקוה, עקב דום לב במהלך משמרת. סקר שהתפרסם לאחרונה בנושא שחיקת עובדים במערכת הבריאות, עליו השיבו מעל ל-40,000 עובדים, הראה כי בסולם של 7-1, ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2, כשציון השחיקה הגבוה ביותר נמצא בקרב רופאים - 3.59, ומיד אחריהם האחיות. ציון שחיקה גבוה מ-3 נחשב בעולם כציון גבוה שיש לטפל בו מיידית. בעולם עלתה לאחרונה המודעות לשחיקת הרופאים והשלכותיה. בארה"ב נמנית השחיקה כסיבה העיקרית לשיעור ההתאבדויות הגבוה בקרב רופאים.
שחיקה הינה "תחושת תשישות נפשית, גופנית ושכלית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ומתמשך". תסמונת השחיקה כוללת תחושות של חוסר אונים, כישלון, חוסר תקווה, ניתוק, עייפות כרונית, רגישות מוגברת למחלות ועמדות שליליות כלפי העבודה. לא בכדי מושג השחיקה באנגלית הוא "Burnout", שכן אלה הנוטים להישחק יותר הנם אנשים אכפתיים שהתשוקה להצליח ולעזור בוערת בקרבם.
במקצוע הרפואה סכנת השחיקה גבוהה במיוחד. מדובר בתהליך הכשרה מפרך, הכרוך בעומס ואחריות, מגע עם סבל אנושי, כמו גם בפער מתרחב בין ערכי המקצוע לבין האמצעים העומדים לרשות הרופאים כדי להגשים את ייעודם - הטיפול בחולה. תוצאות השחיקה פוגעות הן במטפל והן במטופל. מבחינת המטופל עולות תופעות של ניכור וציניות כלפיו, נוסף על ירידה בתשומת הלב ובאיכות האבחון והטיפול עד כדי טעויות. בקרב הרופאים, שחיקה יכולה להביא לדיכאון, תחלואה פיזית, נטישת המקצוע, התמכרות לאלכוהול ולתרופות הנגישות יותר לרופא ועד להתאבדות.