עלייה של 54% חלה השנה בדיווחים על פגיעות להט"בופוביות בהשוואה לשנה שעברה, כאשר רק שלושה אחוזים מהפונים והפונות הגישו תלונה במשטרה על הפגיעה - כך עולה מדוח מצב הלהט"בופוביה לשנת 2018 של מרכז ניר כץ למאבק בלהט"בופוביה.
המקרים שדווחו בשנה האחרונה למרכז ניר כץ מתחלקים לכמה קטגוריות, כאשר כרבע מהפניות, 25%, מתארים פגיעה במרחב הציבורי - לרבות ברחוב, בסביבת המגורים וגם בתחבורה ציבורית.
22% מהפניות נגעו למרחב התקשורתי, לרבות רשתות חברתיות, 15% נגעו לפגיעות בתוך המשפחה, 13% תיארו להט"בופוביה במקום העבודה, 8% מהמקרים מתייחסים להתבטאויות להט"בופוביות של אישי ציבור כמו רבנים, חברי מועצה, ח"כים וכדומה, 7% מתארים אירועים להט"בופוביים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, 5% הם מקרים שאירעו מול ובנוכחות של כוחות הביטחון והאכיפה כמו המשטרה וצה"ל, ומספר דומה, גם כן כ-5%, תיארו מקרי להט"בופוביה מול מוסדות המדינה (ביטוח לאומי, משרד הפנים). למרות חלקה הקטן באופן יחסי של הקהילה הטרנסית והג'נדרקווירית מתוך הקהילה הגאה - 20% מכלל הפגיעות מופנות כלפי קבוצות אלה.
לקריאה נוספת
מנהיג הזרם החרדי-לאומי נגד הלהט"ב: "מוחקים את המושג משפחה"
המשטרה ביקשה להסיר צילום של שני גברים מתנשקים: "פגיעה בציבור"
הרב לוינשטיין: "משפחה חד מינית - סטייה ועיוות מוסרי"
"מתקפה מכוערת": כתובת נאצה על אנדרטה ללהט"ב שנרדפו בשואה
מחאת קהילות הלהט"ב בתל אביב, יולי 2018 (צילום: ראובן קסטרו)
הערים המרכזיות הן המובילות במספר הדיווחים על פגיעות: תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה ובאר שבע. בערים אלו, כנראה, גם המודעות לדיווח היא גבוהה יותר. ערים בולטות נוספות שכמות הדיווחים בהן הייתה גדולה הן ראשון לציון, חולון ואשקלון. בראשון לציון ובאשקלון התקיימו השנה לראשונה מצעדי הגאווה, ובחולון התבטאות אומללה של חבר מועצה הובילה לראשונה להפגנת גאווה מול בית העירייה בעיר.
בין היתר, בתלונה שהגיעה מרמת גן סיפרו תושבי העיר כי קיבלו מסרים מאיימים לאחר שתלו דגל גאווה בחלון דירתם. "תלינו דגל בחלון של הסלון ואז התחילו להגיע האיומים. שמו לנו מכתבים בתא הדואר. כתבו לנו שזה כמו סדין אדום", נכתב. בסך הכל, כמחצית מהתלונות (49%) הגיעו ממרכז הארץ, 24% מאיזור ירושלים וסביבתה, 14% מאיזור חיפה והצפון ומעט פחות מכך, 13%, מאיזור באר שבע והדרום.
בין המקרים: פיטורין על רקע נטייה מינית ומגדרית
דוח הלהט"בפוביה השנה מציג תמונת מצב מטרידה ובה שיא של התבטאויות להט"בופוביות של נבחרי ציבור ומובילי דעה בישראל. בין היתר, מוזכרים בדוח דבריו של סגן ראש עיריית חולון לשעבר השנה ברקע מצעד הגאווה שתוכנן בעיר: "התקשורת מציגה את המטורללים הללו כנושאי הדגל... רובו של העם נגעל ממצעדי הבהמות הללו". בין המקרים המצוינים בדוח בהקשר זה, 46% היו התבטאויות של מובילי דעה בתקשורת, 31% היו התבטאויות של רבנים, 15% של נבחרים במרחב המוניציפאלי, ו-8% של חברי כנסת. במרכז הגאה בתל אביב מזהירים כי אמירות והתבטאויות כגון אלה מייצרות נזק הנטמע עמוק בתוך החברה, ונותנות לגיטימציה פושעת לאלימות, הדרה ואפליה, ולעיתים אפילו לרצח.
בדוח מציינים גם אירועים להט"בופוביים במקום העבודה. על פי הדוח, 45% מכלל הפגיעות במקום העבודה הופנו כלפי גברים ו-%37.5 מכלל הפגיעות הופנו כלפי הקהילה הטרנסית והקווירית. בין המקרים ניתן להבחין בחוסר קבלה של זהויות לא-בינאריות, נידוי, ריחוק חברתי ואמירות פוגעניות. הדוגמאות לכך רבות ובהן ניתן למצוא סירוב לפנות בלשון הפנייה הנכון, אמירות להט"בופוביות מופגנות, אי-קבלה של מועמד לעבודה על רקע נטייה מינית ומגדרית תוך אמירה פוגענית ואף פיטורין על רקע נטייה מינית ומגדרית.
בנוסף, הדוח כולל בתוכו גם פניות ביחס לאירועים להט"בופוביים בקרב רשויות הביטחון והאכיפה. מבין אלו, רבע מהמקרים התרחשו מול כוחות משטרה, וביניהם אלימות של כוחות המשטרה כלפי להט"בים בכלל וטרנסים בפרט, התבטאויות להט"בופוביות, התעלמות בשעת משבר, התעמרות בפונה ואף אלימות כלפי הפונה. %75 מהמקרים התרחשו בצבא. בין המקרים המדווחים בזירה זו ניתן למצוא חיילת שהוצאה מהארון בפני המחלקה, חיילים שנכנסו למשרד של חייל הומו וקרעו גלויות גאווה שהיו על שולחנו, מניעת תפקידים ע"י דרג בכיר, הטרדות מיניות, חוסר תגובה לפגיעה במרחב הציבורי והשפלות. "כשסיימתי קורס חובשים קרביים, היה לנו טקס ובהכנות הרס"ר אמר לאחד החיילים שלא יתכופף בגלל מי שמאחוריו. אני עמדתי מאחוריו", נכתב למשל באחד הדיווחים. יצוין, כי עקב שינוי מדיניות בצה"ל, בשנת 2018 ארגון חוש"ן לא הורשה להיכנס ולהעביר פעילויות הסברה בבסיסים כלל.
עוד על פי הדוח שפרסם מרכז ניר כץ, בכל ארבע דקות בממוצע מתפרסם פוסט שנאה כלפי חברי הקהילה הגאה. מניתוח השיח ברשת שנעשה יחד עם חברת המחקר Vigo בהקשר להט"בופובי, עולה כי 67% מהתוכן הפוגעני היה בשימוש במילה "הומו" בתצורות שונות כמילת גנאי, ו-%45 מהשיח הפוגעני נכתב בהקשרים מדיניים, פוליטיים ו/או צבאיים - מכאן שכינויים להט"בים כגון הומו, קוקסינל וכדומה משמשים לפגיעה באחר, ומבטאים זלזול נרחב בקהילה.