בסוף חודש אוקטובר האחרון, פרצה סערה שטלטלה את המדינה עם המידע החדש שהגיע ממשרדו של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית. קוגל זימן לאבו כביר בדחיפות את סנגורו של רומן זדורוב, עו"ד ירום הלוי ואת נציגי הפרקליטות בעקבות "ממצאים פורנזיים חדשים" בתיק הרצח של תאיר ראדה שבו הורשע זדורוב.
"זה אחד מהתיקים המשפטיים הבודדים שהציבור נחשף לחומרי חקירה", אמר קוגל לוואלה! NEWS. "מטבע הדברים אנשים מנסים לתת את הפרשנות שלהם למקרה", אמר קוגל. הוא סיפר על פניות שונות שמגיעות אליו מדי יום מאנשים שטוענים שיצליחו לשפוך אור על הפרשה המסעירה.
"אם אלה פניות לפייסבוק הפרטי שלי או הודעות שנשלחות אליי אל הטלפון הנייד עם כל מיני שאלות והצעות לדרכי חקירה שקשורות לרצח של תאיר ראדה. יש עוד תיקים כאלו, כאן פשוט חומרים רבים ידועים לציבור. אם היו פותחים תיקי חקירה נוספים יכול להיות שהיו עולות עוד שאלות גם עליהם", אמר. "במכון אנחנו עוסקים בחיפוש אחר ממצאים, את הפרשנות לא תפקידנו לתת".
עוד בוואלה! NEWS:
תקלות חוזרות, תורים ארוכים, שירות ירוד: מחדל הדואר של ישראל
לראשונה מאז הפלת המטוס: נתניהו יגיע לקרמלין לפגישה עם פוטין
אירופה לאיראן: עצרו את תכנית הטילים; טהראן: לא פתוח למו"מ
קוגל הסביר אז כי "לפי בקשתו של סנגורו של רומן זדורוב ובתיאום ובהסכמת פרקליטות המדינה, המכון לרפואה משפטית ביצע בדיקות DNA מיטוכונדרי כדי להשוות שערות שנמצאו על גופתה של תאיר ראדה עם פרופילים גנטיים שונים. הבדיקות בוצעו מספר פעמים כדי לוודא את תקפותן ונמצאו ממצאים חדשים שלא היו ידועים קודם לכן. לפיכך, זימנו את הסנגור ואת אנשי פרקליטות המדינה כדי לבשר להם על הממצאים החדשים". שערה אחת מתוך השלוש נמצאה מתאימה לפרופיל המיטוכונדריאלי של המכונה א"ח, בן הזוג לשעבר של א"ק. התאמה זו משמעה כי א"ח הוא אחד מקבוצת אנשים רחבה, שלא ידוע מה מספר הפרטים הנמנים עליה, שיכולים להתאים לשערה שנמצאה.
המכון הוסיף כי נערכה השוואה בין הפרופיל המיטוכונדריאלי של שערה זו לבין מאגר המצוי בארצות הברית, שישראל לא העבירה אליו פרופילים (כפי שעולה מאתר המאגר) - ולא נמצאה התאמה לאחד מהפרופילים שבמאגר. בתחילת החודש דווח כי שערה נוספת שנמצאה בזירת הרצח בבית הספר בקצרין, נשלחה לבדיקת מעבדה באוסטריה. שליחת השערה למעבדה באוסטריה מגיעה ברקע דרישתו של עורך דינו של זדורוב, ירום הלוי, לשלוח לבדיקה שערות נוספות שנמצאו על גופתה של ראדה בזירת הרצח.
מהפכה במכון לרפואה משפטית
על שולחן הניתוחים של המכון מבוצעות מאז שנת 1955 נתיחות לגופות של אנשים שברוב המקרים מתו בדרך שאינה טבעית. שמו של קוגל נחרט בתודעה הישראלית כמי שאחראי למהפכה שעבר המכון לאחר שחשף שורה של תופעות בלתי נתפסות שהתרחשו תחת שרביטו של פרופסור יהודה היס. בשנת 2013 שב קוגל למכון, רק שהפעם נכנס מהדלת הראשית ומונה לראש המכון. "יש לנו פה תיקים של הרוגים בתאונות דרכים, שני אנשים שמתו מדום לב, עוד אדם שנחנק בעת סעודה, שני נרצחים בירי ועוד שני מקרי התאבדות", אמר.
קוגל בן ה-56 גדל בחולון ומתגורר כיום בתל אביב. סבו, ד"ר חיים קוגל, היה ראש העיר הראשון של חולון. קוגל סיים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, שם למד במסגרת עתודה אקדמית. עם סיום הלימודים, שירת בחיל הרפואה, ובהמשך התמחה ברפואה משפטית. הוא טיפס במעלה הדרגות והגיע עד לדרגת סגן-אלוף. במילואים קוגל שירת כמפקד מרכז איסוף נתוני חללים של צה"ל. בעת שירותו אף הושאל מצה"ל למכון באבו כביר. רגלו דרכה לראשונה במכון הפתולוגי בשנת 1991 ועד שנת 2005 שימש כסגן של פרופסור היס, אולם פרש מתפקידו במכון לאחר שחשף אי-סדרים בהתנהלות המכון ששרו בו לאורך שנים.
בעקבות התלונה ובעקבות סדרת תחקירים של העיתונאי רונן ברגמן, הוקמה ועדת סגלסון בראשות השופט אריה סגלסון. הוועדה תמכה בתלונתו של קוגל, ואף חוקרי המשטרה המליצו להעמיד את פרופסור היס לדין, אולם בסופו של דבר היס הועמד לדין משמעתי בלבד. בעקבות הפרשה והביקורת הקשה נגד התנהלות המכון, החליט שר הבריאות דאז, דני נווה, להכפיף את פעילות המכון לבית החולים "אסף הרופא", אולם היס המשיך לנהל את המכון.
באוקטובר 2012 החליט סגן שר הבריאות יעקב ליצמן להדיח את היס מתפקידו, מה שסלל את חזרתו של קוגל לראשות המכון, ומאז 2013 הוא מנהל המכון לרפואה משפטית. עד אז עבד בשוק הפרטי, לאחר שהקים חברה פרטית לרפואה משפטית, באמצעותה נתן חוות דעת לסנגוריה בתיקים רבים. על הקיר בלשכתו ביפו תלויות עשרות תעודות הוקרה. כשנשאל באיזו תעודה הוא הכי גאה, הוא מצביע בגאווה על זאת שנמצאת במרכזו של קיר הבטון, "אות אביר איכות השלטון" שנתנה לו התנועה לאיכות השלטון בשנת 2007 על חשיפת שורת המחדלים ואי הסדרים בהתנהלות המכון.
"יכול להבין את הרצון של אנשים ליטול זרע מבנם שנפל בשירות"
בשנת 2003 פרסם היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין הנחיות באשר לנטילת הזרע לאחר המוות והשימוש בו. עיקרון מרכזי אליו הפנה רובינשטיין את תשומת הלב הינו הבחינה של כל מקרה לגופו. לדברי קוגל, מאז שנת 2012 ועד היום בוצעו במכון לרפואה משפטית 35 נטילות זרע בלבד, רק שמונה מתוכן נלקחו מחללים שנפלו בעת שירותם הצבאי, והפעם האחרונה התרחשה בשנת 2017. הזרע מועבר לבית החולים "אסף הרופא", שם נשמר במקררים ייעודיים בתנאי מעבדה מיוחדים.
"לי אין ילדים, אבל אני יכול להבין את הרצון של אנשים ליטול זרע מבנם שנפל בשירות, לעיתים זה יכול להיות טוב, אך לעיתים זה רע", הסביר. "אני לא יודע איך הילד הזה יגדל, אבל יכול להבין את הרצון הזה למזכרת מהבן שנפל. השאלה היא אם הייתם רוצים ילד בלי קשר לאסון שאירע לכם - זה מצוין. אם זה רק בשביל זיכרון, אולי הילד נושא על כתפיו עול גדול וכבד מדי".
באשר לאופי הפעולה שמתבצעת בנושא במכון אמר כי "בפעולות רגישות אנחנו עושים את המאמצים כדי לעזור ולסייע כמה שיותר. הרוב הגדול של המשפחות לא עושה בזה בסוף שימוש וממה שאני יודע, גם מאלה שרוצים בסופו של דבר לעשות שימוש בזרע מהבן שנפל - אחוזי ההצלחה לא מאוד גבוהים. בפרקטיקה, לא נולדו בעקבות התהליך הרבה ילדים".
לדבריו, "בשלב הראשון כשמישהו נמצא בצערו ובאובדנו הגדול המחשבות שונות, מהמחשבות שעולות לאחר שמעבדים את נושא האבל. אני חושב שצריכים לתת למשפחות פרק זמן סביר בן כמה שנים בו הם יכולים להשתמש בזרע של בנם, ולאחר שאותן שנים חולפות צריך להגיד לאותן משפחות שכולות שמעבר לאותו זמן אין סיבה לאחסן את הזרעים לנצח".
בכנסת הנוכחית הייתה זאת חברת הכנסת רויטל סויד (העבודה) שהעלתה את הצעת חוק "ההמשכיות", לפיה במקרה שחייל נספה יהיו רשאים בת זוגו או הוריו לבקש ליטול ממנו זרע תוך 72 שעות לאחר שנקבע מותו. בדברי הסבר להצעה נכתב, "למדינת ישראל חוב מוסרי למשפחות השכולות אשר איבדו את היקר להן מכל". אולם, למרות מאמציה הרבים מול משרד הביטחון ומשרד המשפטים, בעקבות פיזור הכנסת הצעת החוק לא עלתה לוועדת שרים לחקיקה.
קביעת מותו של סגן הדר גולדין
במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 עבדו במכון לרפואה משפטית מסביב לשעון, וזאת בעיקר מתוך סיוע לצבא בזיהוי החללים שנפלו בקרבות. אחד האירועים שהכי טלטלו את קוגל היה קביעת מותו של סגן הדר גולדין שנפל בקרב ברפיח ב-1 באוגוסט 2014.
בשעות הראשונות שלאחר הקרב נחשב גולדין לנעדר שנפל בשבי, אך כעבור כ-38 שעות, במוצאי שבת, נמסרה להוריו קביעתו של הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ, שגולדין נהרג. "זה היה ביום שישי בערב, הממצאים שנאספו על ידי הלוחמים בתוך המנהרה הובהלו למכון ועבדנו עליהם, עשינו להם בדיקות מעבדתיות נרחבות בתחום כמו למשל בדיקות דנ"א. במהלך הבדיקות שערכנו נמצאו ממצאים המעידים שסגן הדר גולדין מת".
קוגל זוכר את שיחת הטלפון בשבת בבוקר למי שהייתה אז ראש אכ"א, אורנה ברביבאי, בה סיפר לה מה העלו הממצאים. קוגל הדגיש שהשיחה הייתה לראש אכ"כ ולא לרב הצבאי כפי שבדרך כלל נהוג לעשות, וזאת עקב קדושת השבת. "אחרי 20 דקות צלצל הטלפון, בצד השני הציג את עצמו אדם ואמר, "שלום מדבר בני", וישר שאלתי "איזה בני? כי לנו יש במכון בני יועץ המשפטי, ושאלתי אותו ישר מה הוא רוצה בשבת בבוקר, אז בני עצר אותי ואמר לי, זה בני גנץ - הרמטכ"ל".
מנהל המכון סיפר כיצד הציג בפני הרמטכ"ל את הממצאים שהעלו בדיקות המכון, "זוכר שגנץ אמר לי, 'אתה מבין את כובד האחריות של מה שאמרת עכשיו?'", קוגל ציין שנפגש עם משפחת גולדין והגיש לה את חוות הדעת. "כשאתה עושה את עבודתך במכון אתה לא חושב על המשמעות המרוחקת של הדבר הזה, אבל לאחר מכן שאני מדבר עם הרמטכ"ל ואחר כך שקצין רפואה ראשי שואל אותי אם אני מבין שלדבריי יש השפעה על מהלכים אסטרטגיים, פתאום אתה שואל 'מה קרה פה עכשיו?'".
קוגל הדגיש את כובד האחריות באירוע. "אתה חייב לעמוד מאחורי המילה שלך, אתה לא צריך להתפשר על המקצועיות שלך. אם אני בטוח במה שאני אומר אני צריך להגיד אותו, ואם לא - אני צריך להתפטר".
קוגל סיפר על כמה פגישות שקיים עם משפחת גולדין. "הפגישה הראשונה הייתה באותו ערב שבת כשהמשפחה עודכנה שהדר נפל, באותו זמן אתה לא יכול הרבה להסביר. אחר כך המשפחה הגיע לכאן, שוחחנו והסברנו להם". קוגל ציין שאביו של הדר, פרופסור שמחה גולדין, היה המפקד שלו בעת השירות הצבאי, "ישבנו ודיברנו איתם, הם קראו את חוות הדעת הארוכה של המכון".
תיאוריות הקשר שנולדו לאחר רצח רבין
בערב 4 בנובמבר 1995, קוגל, אז מתמחה צעיר במכון לרפואה משפטית, שהה אצל חבר טוב, הוא זוכר גם היום, 23 שנים אחרי הלילה ההוא, שנקטעו שידורי הטלוויזיה ובמבזק חדשות מיוחד הודיעו שראש הממשלה יצחק רבין נורה באירוע בכיכר מלכי ישראל. "זוכר שהאירוע זעזע אותי, שאמרתי לחבר שלי שכל רופא מהמכון שיגיע למכון לאחר הרצח מסתכן בהסתבכות קשה, וזה בדיוק מה שקרה". נתיחת גופתו של רבין, נעשתה בבית החולים איכילוב ולא במכון לרפואה משפטית, כשנתיחת הגופה התבצעה על ידי פרופסור היס.
"לא נתנו לאנשים להיכנס רק להיס ולפרוסקטור (מנתח גופות לצרכים פתולוגיים - א"ר)". לדבריו, כל תיאוריות הקשר שנולדו לאחר הרצח ניזונות ממידע חלקי שפורסם לאחר הרצח אליהם מצרף מידע לא נכון. "היום הנתיחה הייתה נעשית בצורה אחרת וביסודיות אחרת, מתוך שקיפות מלאה, תוך צילום ותיעוד כל נקודה ונקודה. היום לא היו משמידים את קלטת הנתיחה, היום גם יש עוד רופא שעובר תמיד על הממצאים ולא תלויים רק ברופא בודד. כל אלה הם דברים שמסייעים לשקיפות. היום הכל מתועד, כל הצילומים, הדוחות, חוות הדעת של הרופאים והקלטות נשמרים במכון לתמיד. בנתיחות בסדר גודל כזה משמעותי השקיפות היא חובה".
אחר הרגעים הקשים שהשפיעו על קוגל מאז שהגיע למכון היה בקיץ 2001 לאחר פיגוע ההתאבדות בדולפינריום בתל אביב. קוגל היה זה שבישר למשפחות הנרצחים על מות יקיריהם. גם היום, 18 שנים לאחר הפיגוע, עוברת בגופו של קוגל צמרמורת כשנזכר במפגשים אלו. "זה היה נורא, הגיעו למכון 20 משפחות קטנות, אבא וילדה, אימא וילד, כאלה שהגיעו לארץ מאוקראינה ורוסיה, אנשים שעלו לארץ כי רצו שהילדים שלהם יגדלו ויתחנכו בישראל".
הוא סיפר בדמעות על המפגש עם אימא של אחד הנרצחים: "אני זוכר את אותה אימא, שברוסיה הייתה רופאה ופה היא שוטפת מדרגות והילדה שלה מתה ואני צריך להיות זה שאומר לה את זה, והחיים שלה נגמרים. זה הרס אותי. 20 משפחות אחת אחרי השנייה שאני פוגש ומבשר להם: 'אתם לבד בעולם עכשיו. זהו החיים שלכם נגמרו'".
מקרה נוסף שקוגל לא ישכח במפגשים אלו היה מפגש במכון עם אב של נרצחת אחרת שביקש וודקה כי פשוט לא יכל להתמודד עם המכה שנחתה עליו. "זוכר שאמרתי לאחד העובדים פה, 'לא מעניין אותי מה תביא לו וודקה', ישבנו והוא שתה וודקה, וזה היה מחזה נורא קשה. איש חסון ורחב עם זקן, יושב לוגם מהוודקה ובוכה". קוגל שיחזר איך בין לגימה ללגימה במבטא כבד אמר לו: "מה אעשה עכשיו?".
הפיגוע במועדון ה"דולפינריום" התרחש ב-1 ביוני 2001, מחבל מתאבד פוצץ עצמו בכניסה למועדון שהיה גדוש בבליינים 21 אנשים נרצחו, רובם צעירים וצעירות בגילאי העשרים, ומעל מאה נפצעו. כמות ההרוגים הגדולה ואופי ההרוגים והפצועים הפכו את הפיגוע לאחד הפיגועים הקשים שידעה ישראל.
בישראל קיים רק מכון אחד לרפואה משפטית, הממוקם בדרך בן צבי ביפו, שהוקם בשנת 1955. זהו גם הגוף היחיד בישראל המעניק שירותי רפואה משפטית ואמון על איסוף וניתוח של ראיות פורנזיות שמקורן בנתיחות גופה. המכון מעניק ייעוץ וחוות דעת מקצועיות אך ורק למשטרה ולפרקליטות ונאסר עליו למסור חוות דעת לצד השני, ההגנה. ביוני 2017 הכריז סגן שר הבריאות ליצמן כי בכוונתו להקים מכון חדש לרפואה משפטית בצפון, כזה שיקרא תיגר על המונופול שפיתח לעצמו המכון באבו כביר. קיום שני מכונים יאפשר להעניק חוות דעת נגדיות, ולהעניק שירותים גם לחשודים ולפרקליטיהם.
קוגל בירך על ההחלטה: "מדינת ישראל היחידה בעולם המערבי שיש בה רק מכון אחד לרפואה משפטית. למשל בשוויץ, יש תשעה מכונים לרפואה משפטית, באוסטריה יש חמישה, בראשות הפלסטינית יש שניים, במצרים יש 17, בצרפת ובספרת יש בכל עיר. כיום אין מי שיאיר לנו את הפינה ויעביר עלינו ביקורת, מדובר בבעיה קשה. הבעיה היא לא הבניין שעומד על תילו ביפו, אלא כוח האדם. הבניין הזה הוזנח במשך שנים ארוכות. בעיקרון אמור להיות רופא משפטי אחד על כל 100-200 אלף איש, בפועל זה לא ככה. היו תקופות בהן היו בכל המכון שלושה רופאים משפטיים, שלושה מתמחים ומעל 3,000 מקרים בהם היו צריכים לטפל". קוגל ציין כי "העובדה שעד היום לא עובד בישראל עוד מכון לרפואה משפטית גורמת לכך שאם יש טעות לא נדע אותה".