עתירה שהוגשה השבוע נגד משרד התיירות והרשות לפיתוח ירושלים טוענת כי הם מסתירים במכוון מידע חיוני בנוגע לתכנית להקמת הרכבל לכותל. בעתירה שהגיש ארגון "עמק שווה" המתנגד לפרויקט יחד עם תושבים נוספים בעיר, נטען כי ישנו חשד שאישור התכנית נעשה ממניעים פוליטיים "באופן רשלני וייתכן גם לא חוקי". לטענתם, הסתרת המידע נעשית כדי "למנוע פיקוח וביקורת ציבוריים עליהם ועל הפרויקט".
תכנית הרכבל לכותל שמקדמים משרד התיירות והרשות לפיתוח ירושלים פורסמה השבוע לציבור על מנת שיוכל להגיש את התנגדויותיו. על פי המתווה, לרכבל יהיו שלוש תחנות בהן יעלו וירדו הנוסעים - אחת במתחם התחנה, אחת בהר ציון ותחנה שלישית במתחם קדם שבעיר דוד.
על פי הרשות לפיתוח ירושלים, לרכבל יהיו 73 קרוניות, שכל אחת תוכל להסיע עשרה נוסעים. כל מספר הנוסעים לכל כיוון יוכל להגיע ל-3,000 בשעה. כמו כן, תוקם תחנה לאחסון קרוניות.
עוד בוואלה! NEWS:
מסתמן: היועמ"ש סיים לדון בתיקי נתניהו וימסור בקרוב את החלטתו
כייסים, שודדים ומתחזים: הכירו את תיירי הפשע שנוחתים בישראל
ארבע ספינות וטיל במיליון דולר: אימון של פעם ב-20 שנה בחיל הים
בין התחנות יוקמו עמודי תמך בגובה של עד שמונה קומות, שחלקם יעברו בגיא בן הינום. לדברי העותרים, "מדובר בפגיעה חסרת תקדים בנוף העיר העתיקה וגיא בן הינום, אשר אונסק"ו התנגד לדומים לה במקומות אחרים בעולם".
ארגון "עמק שווה" פנה לרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התיירות בניסיון לקבל מידע על כדאיות הפרויקט ותיעוד הדיונים ואופן קבלת החלטות בהיבטי התחבורה והתיירות. העותרים אף ביקשו את התחשיב שעמד מאחורי ההחלטה לממן את הפרויקט ב-200 מיליון שקלים.
החשד: הקצאת מיליוני שקלים מכספי ציבור
אולם בתגובה לבקשת חופשת המידע מסרה הרשות לפיתוח ירושלים כי נערכה בדיקת כדאיות כלכלית של הפרויקט המתייחסת גם לחלופות לרכבל, אך חשיפתו "עשויה לשבש את קידום הפרויקט וביצועו באופן מיטבי". בעקבות זאת, החליטו בארגון לעתור לבית המשפט המחוזי בבקשה שיורה על מתן המידע המבוקש, ובטענה כי האינטרס הציבורי גובר על הסוד המסחרי, וכי הרשות הציבורית אינה יכולה להתנהל כמו עסק.
"עולה חשד כי בניגוד למנהל תקין, באופן רשלני וייתכן גם לא חוקי, משרד ושר התיירות קיבלו החלטה לתמוך בפרויקט הרכבל ולהקצות לטובתו מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור", נכתב בעתירה. זאת, "רק על סמך תחושת בטן ומבלי שנאסף במשרד חומר רקע עובדתי, וכי גם אין תיעוד כתוב כלשהו לדיונים ולהחלטות של משרד ושר התיירות בעניין".
עוד נטען כי העובדה שהרשות לא מוכנה לפרסם את דוח הכדאיות הכלכלית, מעלה "חשד ממשי כי המשיבים מסתירים מידע עובדתי 'לא נוח' אשר מחליש את ההצדקה של פרויקט הרכבל". לדבריהם, "החשיבות הציבורית העצומה בחשיפת המסמכים והתיעוד לבדיקות וההחלטות שהמשיבים מסרבים למסור לעותרים, נובעת מן הצורך בפיקוח ציבורי". מסירת המידע תסייע לבחון "כי אכן נשקלו לעומק ההשלכות החיוביות והשליליות של פרויקט הרכבל על עומסי התחבורה והתיירים, וכי נעשו על ידי המשיבים האיזונים הנכונים בבחירת פרויקט הרכבל מבין החלופות האפשרויות".
כמו כן, מזכירים המתנגדים כי על אף שהרכבל מוצג כפתרון לאמצעי תחבורה ציבורית, משרד התחבורה לא היה שותף להליך. כמו כן, במקביל מקודמות תכניות אחרות של קווי אוטובוסים ורכבת למקום. עם זאת, הוועדה לתשתיות לאומיות קבעה בהחלטתה להפקיד את התכנית לפני כשלושה חודשים כי "לפרויקט הרכבל לעיר העתיקה יש יכולת להשתלב באופן אינטגרלי עם מערך הסעת ההמונים הקיים והמתוכנן בירושלים, ולהקל במידה רבה על הגודש התחבורתי הקיים באזור סובב העיר העתיקה ובפרט באזור אגן הדרומי שלה. הרכבל הינו תשתית תחבורתית שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום לתיירות המהווה חלק מקהל הנוסעים הפוטנציאלים של הפרויקט".
ממשרד התיירות נמסר בתגובה כי "כל המידע בנוגע לפרויקט הרכבל מפורסם ופתוח לציבור. למידע נוסף בנוגע לפרויקט, יש לפנות לגורם הביצוע מטעם המשרד - הרשות לפיתוח ירושלים".
מהרשות לפיתוח ירושלים נמסר כי "התקבלה בקשה לתביעה, אנו נלמד אותה ונגיב בערוצים המקובלים".