אחת הדמויות המוכרות בתולדות חטיבת גולני, יום טוב חזן, הלך לעולמו בגיל 78. חזן, שנחשב לאגדה בקרב יוצאי החטיבה, היה רס"ר גדוד 12 של גולני בשנות ה-60, יצא לקורס קצינים והתקדם עד לדרגת סגן אלוף לתפקיד סמח"ט. לאחר שחרורו משירותו הצבאי, ניהל במשך 27 שנים את המוזיאון ואתר ההנצחה של חטיבת גולני שבמועצה האזורית גליל תחתון. חזן יובא למנוחות בבית העלמין בנהריה מחר בשעה 11:00.
כותב ספרי המורשת של גולני ובוגר החטיבה, אחיקם משה דוד, סיפר כי "יום טוב היה גולני בהתגלמותה, על המסירות והפראות שלה. מצד אחד היה מסור באופן טוטלי לרווחת החיילים ומאידך, על פי האגדות הוא לא היה מהסס ללכת מכות עם לוחמים ומתערב איתם שאם הם מנצחים אותו הם יוצאים שבת".
עוד בוואלה! NEWS:
רוב שרי הקבינט תומכים בהעברת הכסף לרצועה; השליח הקטארי הגיע לעזה
בתמיכת טראמפ: מנהיג האופוזיציה בוונצואלה הכריז על עצמו נשיא
המאבק מחריף: פלוסי לא תאפשר לטראמפ לשאת את נאום מצב האומה
"אחד הסיפורים היותר מפורסמים עליו היה בימי ההמתנה למלחמת ששת הימים, כאשר הוא היה רס"ר גדוד 12 ולהקת 'החלונות הגבוהים' הגיעה להופיע בפני החיילים שלו", העיד משה דוד. "במהלך ההופעה חזן חשד ששמוליק קראוס מזלזל וכעס נורא. לפתע הוא התפרץ לעבר קראוס ואיים לעשות בו שפטים כאשר אריק איינשטיין מביט המום במחזה. רק בקושי רב הצליחו אנשים לתפוס את חזן שאמר בספר על גדוד 12 על התקרית עם קראוס: 'תעשה הכול, רק אל תזלזל בחיילים שלי ולא אכפת לי אם אתה זמר מפורסם'".
בהמשך חיילי גדוד 12 כבר השתתפו בקרבות עקובים מדם בחזית רמת הגולן. "אחד הקרבות הקשים היה קרב תל-פאחר, וחזן נאלץ לפנות את גופות לוחמי הגדוד שנהרגו בקרב תל פאחר", תיאר משה דוד. אחד מחיילי הגדוד סיפר שהוא זוכר את חזן זועק בבכי לאחר הקרב: "איפה הגדוד שלי?".
לאחר סיום תפקידו כרס"ר, יצא חזן לקורס קצינים והתקדם בתפקידי הפיקוד בחטיבה במגוון תפקידים, הגיע לדרגת סגן אלוף ומונה לסמח"ט ב' של החטיבה. שנים לאחר מכן קיבל דרגת אלוף משנה כאות הוקרה על פועלו בחטיבה.
בשנת 1987 השתחרר משירות קבע, המשיך לשרת כסמח"ט ב' במילואים, ובהמשך מונה למפקד המוזיאון ואתר ההנצחה של החטיבה. מוטי דותן, שהיה ראש המועצה האזורית גליל תחתון בתקופה בה ניהל חזן את האתר, אמר כי "יום טוב הוא גולני וגולני היא יום טוב. החטיבה זרמה בעורקיו. איש מלא ערכים עם אהבת המדינה וצה"ל, ומעל הכול - אהבה לגולני". דותן הוסיף כי "יום טוב יצר חיבור עמוק בין החטיבה לאתר, שם מתקיימים כיום טקסי סיום טירונות וחילופי מג"דים ומח"טים. אהבתי אותו. הידיעה על מותו עצובה מאוד".
מסמלי הכומתה החומה
לחזן מיוחסת ההצלחה להעניק לחטיבת גולני כומתה משלה שתייחד אותה לאחר כמה ניסיונות שכשלו. לימים סיפר כי "מפקדי החטיבה בעבר עבדו מול המערכת העליונה, במטרה להחליף את צבעה של חטיבת גולני מצבע כומתת הזית של בה"ד 4, לכל צבע אחר שיאפיין את חטיבות החי"ר הלוחמות, וזה לא הצליח לצאת לפועל. כשסיימנו אימון חורף, הסעתי את שר הביטחון דאז, שמעון פרס, למסדר. הרמטכ"ל, מוטה גור, ישב על ידי ופרס ישב מאחוריי והם התייעצו ביניהם מה לתת לחטיבה".
"באותו הרגע עצרתי את הג'יפ, אמרתי להם: 'מפקדים, זאת ההזדמנות שהחטיבה כל כך רצתה לקבל - החלפת הכומתה'", העיד חזן. "באותו המסדר הם כבר הכריזו על ההחלפה. ניסינו כמה צבעים על כחמש כומתות, והלכתי אל החיילים בשטח שיבחרו. חזרתי אל ראש אכ"א דאז, אלוף יוחנן גור, עם ההחלטה. החיילים רצו צבע חום כי זה צבע האדמה". לדבריו, "אחרינו כל היחידות בצבא הבינו את חשיבות הנושא ובעקבותינו החליפו את צבעי הכומתות של שאר היחידות, זה מה שנקרא גאוות יחידה".
לפני קצת יותר משנה נערך לחזן מפגש הוקרה בלשכת הרמטכ"ל על שנות שירותו הארוכות ועל תרומתו למוזיאון ההנצחה של חטיבת גולני. באירוע השתתף הרמטכ"ל גדי איזנקוט, יוצא גולני ומפקדה שסיפר כי "גיליתי שיום טוב התגייס בערך כשאני נולדתי. הכרתי אותו מהשבוע הראשון שלי בצה"ל, כטירון בחטיבת גולני, ועד ימיי כמח"ט. גם בשלב בו יום טוב פרש ועבר לנהל את אתר ההנצחה, מבחינתנו הוא היה בגולני. יום טוב והאתר זה מקום שעוברים בו לא רק במפגשים עם המשפחות השכולות, ולא רק בטקסים, אלא כל פעם שרוצים עצה טובה וניסיון".
"יום טוב לימד מפקדים רבים ואותי שמבצעיות זה בסדר, אבל כדי שיחידה תהיה מצטיינת, היא צריכה להיות מצטיינת בהכל", העיד איזנקוט על המורשת שחזן השאיר אחריו בחטיבת גולני. "ידענו להבחין בין החזות המאיימת לבין הלב הרחב, והלב הרחב לימד אותנו מצד אחד לדרוש מהחיילים רמה מקצועית גבוהה מבחינת סדר, ארגון וההופעה, ומצד שני שנדאג לרוח הלחימה שלהם, לארוחות שלהם ולתנאים האלמנטריים שלהם".
"בשישה עשורים שיום טוב נמצא בחטיבת גולני ובאתר ההנצחה, עברו בחטיבת גולני כמאה אלף חיילים. אני בטוח שאין חייל אחד שלא יודע מי זה יום טוב. באהבה גדולה ובמסירות אין קץ, נהיית שיעור לחיים לכל מי שעבר איתך חווית שירות", סיכם הרמטכ"ל לשעבר באירוע ההוקרה. "אני רוצה להצדיע לך בשם כל מי שנמצא כאן היום ולא דיבר, בשמם של עשרות אלפי חיילים ומפקדים. אנחנו מעריכים אותך ואוהבים אותך".