פרקליטות מחוז מרכז צפויה להגיש היום (חמישי) כתב אישום נגד החשוד ברצח עאישה א-ראבי, שבמרכזו צפוי לעמוד דנ"א שנמצא על האבן שגרמה למותה. השימוש בדנ"א להגשת כתבי אישום הוא נפוץ, ובשנים האחרונות נרשמו פענוחים של תיקי רצח ואונס בזכות ההתקדמות בבדיקות, כמו במקרה של נעה אייל, שהרוצח שלה נתפס רק לאחר 16 שנה. אך במקרים רבים הדנ"א מלווה בראיות אחרות, ועולה השאלה האם ניתן להרשיע על סמך ראיה מסוג זה בלבד, ובפרט כאשר מדובר בחפץ נייד, כאבן.
עורכי דינו של החשוד בטרור היהודי חזרו ואמרו כי "היד של הפרקליטות צריכה לרעוד", ביטוי בו השתמשו שופטי בית המשפט העליון ב-2012, כשפסקו כי ניתן להרשיע על סמך ראיית דנ"א בלבד, במקרים מסוימים.
לקריאה נוספת בנושא:
שריפת דגל וכיתוב "מוות לציונים": פרשת הטרור היהודי נחשפת
פרשת הטרור היהודי: הצהרת תובע הוגשה נגד הנער החשוד ברצח
פרשת הטרור היהודי: השרה שקד נפגשה עם משפחות הנערים שנעצרו
הדיון בעליון עסק אז בערעור של אשר אלמליח, שהורשע לאחר שהדביק רימון יד לדלת של דירה. ההרשעה התבססה על ראיות דנ"א, כאשר בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את חוות הדעת ממנה עלה כי הפרופיל הגנטי שהופק מהסלוטייפ, מפיסת כפפה ומשערה, תואם לפרופיל הגנטי של אלמליח, בשכיחות העולה על אחד ליותר ממיליארד אנשים.
אלמליח ערער, אך בית המשפט דחה את הערעור. "אין מניעה עקרונית להרשיע נאשם אך ורק על סמך ראיית דנ"א ולכן סבורתני כי אין לקבוע כלל גורף המונע זאת", כך נכתב בהחלטה של השופטים עדנה ארבל, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל. "ואולם, כשם שאין לקבוע איסור גורף, כך גם אין לקבוע היתר גורף. הרשעה על בסיס ראיה יחידה של דנ"א צריכה להישמר למקרים יוצאי דופן - כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. עליה להיעשות בזהירות מרבית ואף ביד רועדת, נוכח העובדה שכל כובד המשקל מוטל על ראיה אחת ויחידה".
לצד זה נכתב בהחלטה כי בדומה לטביעת אצבע, יש לוודא כי אין הסבר מספק אחר לכך שהדנ"א נמצא באותו מקום. "יש לזכור כי ראיית דנ"א היא ראיה נסיבתית, אשר הרשעה על בסיסה תתאפשר רק כל אימת שהמסקנה ההגיונית היחידה שנלמדת ממנה היא כי הנאשם אחראי בפלילים. אם כן, משקל הראיה ואפשרות ההרשעה על פיה, יוכרעו בהתחשב בהסבר שהציע הנאשם לנוכחות הדנ"א שלו בזירה. ככל שעלה בידו להציע הסבר מתקבל על הדעת או גרסה מזכה שיש בה כדי לטעת ספק סביר באשמתו, כי אז מובן שיש לזכותו, בדומה להלכה הנוהגת באשר לטביעת אצבע".
החשוד ברצח עאישה א-ראבי נתן את גרסתו לכך שייתכן שדנ"א שלו נמצא על האבן, והשופט אף ציין זאת בהחלטתו היום להאריך את מעצרו. "הקטין מסר גרסה אשר יש בה לכאורה, ליתן הסבר מסוים לראיה המרכזית שנאספה בתיק - ממצאי דנ"א על גבי האבן שגרמה למותה של המנוחה", כתב השופט גיא אבנון. אך בהמשך כתב כי "לאחר שבחנתי את תשובת בא כוח המבקשת (המדינה, מ"ה), בשילוב עם מכלול המסמכים, מצאתי כי לעת הנוכחית אין שינוי ממשי בשאלת קיומה של תשתית ראייתית לכאורה כנדרש לשלב זה של ההליך".
עם זאת, ההסבר שניתן לדנ"א שנמצא עלול להקשות על הפרקליטות להגיע להרשעה, אם לא יהיו לה ראיות נוספות. בהקשר זה, מזכיר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופסור אורן גזל-אייל, פסיקה של בית משפט השלום בתל אביב בנוגע לכתב אישום על פריצה וגניבה, שהתבסס על דנ"א שנמצא על רדיד אלומיניום בצילינדר של דירה שנפרצה.
השופט שמאי בקר זיכה בשבוע שעבר את הנאשם בפריצה, בעל עבירות קודמות, מחמת הספק. הנאשם טען בעדותו כי הוא "מעשן הרבה נרגילות בשכונה ויכול להיות שנייר הכסף שנמצא בצילינדר זה משם". השופט אמנם דחה את הסבריו השונים של הנאשם, אך הציע תסריט אפשרי משלו למציאת הדנ"א. לפי תסריט זה, חברים שלו לפריצות אחרות ביצעו בלעדיו את העבירה שבמרכז כתב האישום, ועל נייר האלומיניום שבו עשו שימוש נותר דנ"א שלו. השופט פסק כי קיים סיכוי שהנאשם ביצע את העבירה, אך "אין זה התרחיש הסביר היחיד העולה מן הנסיבות והראיות", ועל כן הוחלט לזכותו.
"היום יש יכולות להוציא דגימה כמעט מכל דבר שנוגעים בו"
גזל-אייל מסביר כי חלה התקדמות בבדיקות הדנ"א. הן רגישות יותר ולכן גם על אבנים אפשר למצוא ולשייך אותו לאדם מסוים, אך התקדמות זו גם יוצרת קשיים וסיכונים. "היום בדיקות הדנ"א מאוד מאוד רגישות", הוא אמר. "יש יכולות להוציא דגימה כמעט מכל דבר שנוגעים בו, וזה באמת יוצר סיכון מאוד גדול להרשעות מוטות, כי דנ"א לא רק שיכול להגיע ממשהו שנגעת בו, אלא יכול לעבור גם יד שנייה. כלומר, אפשר לגעת במשהו והדבר ייגע במשהו וזה עדיין יכול בנסיבות מסוימות להשאיר דנ"א עליו. זה מגדיל את הסיכון בלי ספק".
סוגיה נוספת שעולה לדיון בהקשר של דנ"א, על אף הרגישות היא המובהקות במקרה של דגימה בעייתית. "לעתים יכול להיות שדגימה לא טובה, ומעורבבת עם דגימות אחרות ואז כבר יש בעיה עם הדגימה ומידת הוודאות שאפשר לשייך את הדגימה לאדם מסוים קטנה. בהנחה שמדובר בדנ"א של אדם מיישוב מסוים, מישיבה מסוימת שקרובה למקום האירוע, אז הסיכוי שיש טעות מצטמצם מאוד", מסביר גזל-אייל.
