כשהילדה שראם ירשה כמה ציורים שנאספו על ידי אביה, האדריכל האישי של אדולף היטלר ושר החימוש הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה אלברט שפר, היא הייתה בטוחה בדבר אחד: שהיא לא רוצה אותם. למרות שנקבע כי הציורים ככל הנראה לא נגנבו מיהודים במהלך המלחמה, היא רצתה שהירושה שלה תפיק תועלת עבור אחרים. לכן, היא התייעצה עם חבריה והגתה רעיון, לפיו הציורים יימכרו והרווחים יועברו לתמיכת פרויקטים של נשים יהודיות בגרמניה.
בשנת 1994 רעיון זה הפך לקרן "צוריקגבן", פרויקט עליו זכתה השבוע בפרס "אוברמייר" להיסטוריה גרמנית יהודית. הפרס גובש בידי פילנתרופים אמריקנים על מנת להכיר במאמצים שנעשים על ידי גרמנים לא יהודים לשמר את העבר התרבותי של יהודי גרמניה.
כתבות נוספות בוואלה! NEWS:
"סגירת מעגל": הנאצי האחרון שהסתתר בארה"ב מת בגרמניה
הלוחם האמריקני המבוגר ביותר ממלחמת העולם השנייה מת בגיל 112
בן 95 מברלין מואשם: סייע לרצח 36 אלף איש במחנה ריכוז
משמעות שם הקרן, "צוריקגבן" היא "לתת בחזרה", אך ניתן גם לתרגמו ל"פיצוי". שראם ציינה שהשם נבחר כדי להדגיש את מטרת הקרן, שהיא העלאת מודעות לרכוש יהודי שנגנב, בזמן בו נושא היה כמעט לא מדובר.
כיום, קיימת הבנה כי הנאצים גנבו יצירות אומנות יקרות ערך ורכוש נוסף מהיהודים באירופה, במיוחד בשל המאמצים האחרונים של ממשלת גרמניה לאתר את הרכוש, וגם בשל הסרט ההוליוודי "ציידי האוצרות" שיצא בשנת 2014 ועוסק במחלקה צבאית הנשלחת להציל יצירות מגנבים נאצים ולהחזיר אותם לבעליהם החוקיים.
רוב ההתמקדות של הקרן של שראם היא בחפצים יקרי ערך כגון ציורים ופסלים שהיו בבעלות יהודית. היא מעודדת גרמנים לבדוק את החפצים שבבתיהם ולשאול מהיכן הגיעו. מאז הקמת הקרן, מאות תרמו חפצים, שנמכרו ברווח כולל של כ- 500 אלף אירו. כסף זה תורגם למלגות שניתנו כדי לתמוך ביותר מ-130 פרויקטים של נשים יהודיות. אלו כוללים בין היתר תערוכות, מופעי ריקוד, ספרים וסרטים.
