איראן מנסה לייצר משוואה חדשה, אך בלי להיגרר למלחמה כוללת

התקיפה הישראלית הלילה בשטח סוריה הייתה אחת הנרחבות ביותר בשנים האחרונות והנרחבת ביותר מאז התקיפה בספטמבר שעבר, שבמהלכה הפיל מערך הנ"מ הסורי מטוס אליושין רוסי שעליו 14 אנשי צוות. המתיחות שנוצרה בין מוסקבה וירושלים בעקבות התקרית הזו הובילה להגבלת הפעילות הישראלית בשטח סוריה ואילו הייתה פעולה שיוחסה לישראל בשמי סוריה, הרי שהיא גררה גינויים נרחבים מצד רוסיה. מכאן שהפעולה הלילה לא הייתה בגדר "עוד תקיפה". בישראל ניסו להבהיר לדמשק, אך במקביל גם למוסקבה, שירי הרקטה אתמול לשטחי ישראל, שיורט על ידי מערכת "כיפת ברזל", לא יעבור בשתיקה.

הירי מכיוון סוריה, בוצע על ידי אחד הגופים הפרו-איראניים שפועלים בשטח סוריה. ככל הנראה על ידי מיליציה שיעית שנתמכת על ידי אנשי משמרות המהפכה וגיס אל-קודס בראשות קאסם סולימאני. הירי בוצע בעקבות תקיפה מוקדמת יותר בשעות הבוקר שיוחסה לישראל, באזור דמשק. לפי חלק מההערכות שנשמעו, הירי האיראני היה תגובה לכך שישראל החליטה שלא לשמור על מדיניות העמימות.

לקריאה נוספת על ההסלמה בצפון:
אחרי הירי לישראל: צה"ל תקף מטרות איראניות בשטח סוריה
מחסני טילים, אתר מודיעיני ובסיס איראני: יעדי התקיפה בסוריה

ואולם, תהיה זו תמימות מסוימת להניח שהירי הזה בוצע רק בגלל ריאיון כזה או אחר של רמטכ"ל יוצא או ראש ממשלה באשר לתקיפות בסוריה. הסורים מפרסמים בכל פעם בכלי התקשורת שלהם כשמתבצעת תקיפה ישראלית, והעמימות הישראלית המפורסמת (שנותרה כשריד מהתקיפה על הכור הגרעיני בסוריה ב-2007) נותרה יותר כסיסמה ואינה מכתיבה את התגובה של דמשק.

המציאות החדשותית אלקטרונית לפני 12 שנים השתנתה מקצה לקצה, ולא ניתן עוד "להחביא" תקיפות משמעותיות, בוודאי כשמדובר ביעד בדמשק בירת סוריה ולא באזור נידח.
את הירי אתמול מסוריה לעבר ישראל ניתן אולי להבין כניסיון איראני לייצר משוואה חדשה - תקיפה ישראלית בשטח סוריה תיענה בירי לעבר ישראל. או במילים אחרות, ניסיון להרתיע את ישראל. מאידך, מי שירה את הרקטה לעבר ישראל לא ביקש להיגרר למלחמה, אחרת היו נרשמים שיגורים של עשרות רקטות. ולכן, ייתכן שגם הייתה פה כוונה להרתיע את ישראל תוך מינימום סיכון במלחמה או עימות נרחב יותר.

הבוקר לפחות, לא ברור עדיין כיצד יגיבו הסורים או האיראנים, וגם ממוסקבה לא נרשמה עד כה תגובה פרט לתוצאות התקיפה. על פי הדיווחים של הארגון הסורי לזכויות אדם, 11 בני אדם נהרגו בתקיפה הישראלית הלילה. קשה לדעת מה יחליט בשאר אסד או בעלי בריתו האיראנים לעשות בתגובה, אם בכלל.

גם התגובה הרוסית היא בגדר תעלומה בשלב זה. הטלוויזיה הרוסית אמנם דיווחה על התקיפה אתמול והבוקר, והסבירה כיצד נעשתה, אולם עד ליום שני בבוקר, לא פורסמה שום הודעת גינוי מצד מוסקבה. זאת בשונה מתקיפות קודמות שיוחסו לישראל בחודשים האחרונים. רוסיה, כך נראה, מנסה להרגיע את הרוחות מול ירושלים לאחר שהלהיטה אותן. משלחת ישראלית צבאית ביקרה לאחרונה במוסקבה ובשבוע שעבר נערך ביקור הדדי כאן בישראל. מוסקבה במידה רבה מבקשת אולי להוציא כעת את "העז" שהיא עצמה הכניסה לתוך האזור בצורת מתיחות מדינית-צבאית מול ישראל.

הפעולה האחרונה המיוחסת לישראל ולצדה התגובה הסורית המוגבלת, מגיעות במקביל לכמה התפתחויות משמעותיות בזירה הסורית. ראשית, בניגוד להצהרה הראשונית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נראה שבחודשים הקרובים לפחות, אין בכוונת וושינגטון להשלים את הוצאת הכוחות השוהים במזרח סוריה. ייתכן שההתנגדות של שר החוץ מייק פומפאו והיועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון לנסיגה עשתה את שלה.

לעת עתה, הכוחות האמריקניים ימשיכו לשהות באזור א-תנף, באזור משולש הגבולות סוריה-עיראק-ירדן. הפרוזדור הקרקעי שאיראן מנסה לייצר בין טהראן לים התיכון ימשיך להתעכב וכך גם העברת כוחות איראניים משמעותיים לאדמת סוריה. עד כה לפחות, משמרות המהפכה וגיס אל-קודס, אינם מצליחים או רוצים, להעביר לסוריה מטוסים ומסוקים, טנקים וטילים מתקדמים לשימוש בידי איראן. הניסיונות להעביר אמל"ח מדויק לידי סוריה אמנם נמשכים, אך התבססות איראנית משמעותית נמנעת, בדגש על ה"עד כה". אפשר לנחש שהמשך הנוכחות המזוינת האמריקנית לא יעודד את האיראנים לשגר עוד כוחות לאזור.

ההתפתחות השנייה המשמעותית היא שהוויכוח בתוך איראן בנושא המעורבות הנחוצה בסוריה, הולך ומחריף, בין המחנה השמרני לבין המחנה המתון יותר. או במילים אחרות בין משמרות המהפכה וגיס אל-קודס למינהם, שמעודדים את המשך המעורבות האיראנית והעמקתה בסוריה, לבין התומכים של הנשיא חסן רוחאני המתנגדים לכך. האחרון דוגל במדיניות "Iran First" וסוריה אחר כך, בעודו מבין שהסנקציות הכלכליות על איראן רק יחמירו את מצבה בקרוב.

הנקודה השלישית בהקשר הזה, היא טורקיה. לאחר הצהרת טראמפ הראשונה בדבר הנסיגה האמריקנית מסוריה, הכין הנשיא רג'פ טייפ ארדואן את כוחותיו למתקפה קרקעית על הכוחות הכורדיים בצפון מזרח המדינה. אלא ששינוי המדיניות האמריקנית - שלא ברור כמה זמן תחזיק מעמד בהתחשב באיש שיושב בבית הלבן - וההצהרות התקיפות שהשמיעה וושינגטון בנושא המתקפה הטורקית על הכורדים, גרמה ככל הנראה גם לארדואן להסס. גם הוא הבין שמתקפה על הכורדים זה דבר אחד, אך עימות ישיר עם כוחות אמריקניים שפועלים באזור כבר עלול לשאת עמו מחיר כבד, אולי אפילו כבד מדיי עבור אנקרה.