בשבוע האחרון עבר שב"כ לקדמת הבמה וספג ביקורת רבה - הן מאנשי ציבור והן מבית המשפט - על התנהלותו כלפי עצורים יהודים, ברקע חקירת פרשת הטרור היהודי, בה נעצרו חמישה נערים. הפרשה היא שיא של מגמת העלייה הגוברת של פשעי השנאה נגד פלסטינים, כשבשנת 2018 נרשמו 50 פשעי שנאה הכוללים יידוי אבנים, הצתות וניקוב צמיגים. זאת, לעומת 10 מקרים אשתקד - זאת על פי נתוני משרד הביטחון.
העלייה במקרי פשעי השנאה מגיעה לאחר ירידה בעקבות שורת המעצרים שנערכה במסגרת חקירת הפיגוע בדומא. דביר קריב, לשעבר איש שטח במחלקה היהודית בשב"כ, סבור שמדובר באובדן הרתעה. "הייתה שנה שכולם היו בהלם אחרי דומא. הבינו ששב"כ הסיר את הכפפות ופועל בנחישות, ואחרי שזה נרגע גם הפעילות חזרה. במובן מסוימים ההרתעה ירדה", הוא אומר.
עוד בנושא:
שני נערים נוספים נעצרו בחשד לטרור יהודי; מאות הפגינו בירושלים
אמו של הנער החשוד בטרור יהודי: "חרדה לגורלו, לא נתנו לי פרטים"
הפרשה הביטחונית: הוארך מעצר הנערים, עימותים מחוץ לביהמ"ש
"נוער הגבעות מתחלף מהר. כי זה חברה צעירים, וכשהם מתבגרים הם ממשיכים הלאה. אז מגיעים נערים נוספים שההרתעה לא עבדה עליהם, אלא על קודמיהם וחוזרים לסורם", הוסיף. בדומה לתמונות אחרי המעצרים בתיק דומא, היה ניתן לראות השבוע נערי גבעות מפגינים, ועימותים מחוץ לבית המשפט שבו נידון מעצרם של החשודים מהם נמנע לפגוש עורך דין.
אך הפעם נמתחה על השב"כ ביקורת חריפה גם מצד רבנים המשתייכים לזרם המרכזי בציונות הדתית, ומראשי מועצות ביהודה ושומרון שהגיעו להפגנה אמש בקריאה לשחרר את העצורים.
"אני פונה לראש הממשלה ממעמקי ליבי להורות לשחרר מיד את הנערים הקטנים, שלושת הנערים העצורים על ידי השב"כ", אמר הרב חיים דרוקמן בסרטון שהוקרן בהפגנה. גם שרת המשפטים איילת שקד החליטה להתערב בנושא. ביום חמישי התקשרה שקד לאמו של אחד החשודים ואמרה כי דיברה עם פרקליט המדינה שי ניצן בנושא. "העברתי לו (לפרקליט המדינה, מ"ה) את הזעקה והבהרתי לו את הנקודה והוא וידא שפרקליטת המחוז עוקבת אחרי זה באופן אישי וגם מדווחת לו. הם שמו על זה זרקור ומודעים לזה היטב", אמרה שקד לאם, בשיחה שפורסמה בחדשות "כאן".
גם בית המשפט מתח ביקורת על שב"כ
לצד הביקורת הציבורית, גם בית המשפט מתח בשבוע שעבר ביקורת על התנהלות השב"כ והמשטרה בחקירת חשודים יהודים בעבירות על רקע לאומני, ופסל הודאות של חשודים בפעם השנייה השנה. בניגוד לנאשמים ברצח משפחת דוואבשה, אז פסלו השופטים את ההודאות בשל שימוש באמצעים פיזיים, השבוע נפסלו הודאות משום שנגבו תחת לחץ נפשי ואיומים בחקירות - אמצעים שנחשבים פחות חריגים כשמדובר בחקירות שב"כ.
ב' הודה בשורת עבירות במסגרת תרגיל מדובבים יוצא דופן, כשהושם במתקן שהוסב בכלא מדומה יחד עם אסירים בגירים, שהיו למעשה שוטרים שהתחזו. במסגרת הניסיונות לחלץ ממנו הודאה, כפי שפורסם בשבוע שעבר בתכנית "עובדה", הוא ספג איומים, ונמנעו ממנו אוכל ושינה. לבסוף, אחרי לחצים רבים, הוא מסר את ההודאה הראשונה. לאחר מכן, הוא הודה גם בפני חוקרי שב"כ וגם בפני חוקרי המשטרה. אולם, בית המשפט קבע כי כל ההודאות פסולות.
בחלק מההחלטה שהותר עד כה לפרסום, נמתחה ביקורת קשה על התנהלות החוקרים שלא ניסו להשיג הודאות בדרכים אחרות. השופטת מיכל ברנט ציינה בהחלטה כי היה מקום לנסות להשיג "שיתוף פעולה מצד הנאשם תחילה בדרך חוקית אף על ידי המדובבים, מבלי להשפיל את הנאשם, לפגוע בכבודו ולאיים עליו". לדברי השופטת, "ניסיון כזה לא נעשה ומהרגע שהגיע לתא המעצר זכה ליחס מנוכר, פוגעני, משפיל ומאיים".
עם זאת, יש לציין כי בנוער הגבעות מתגאים לא פעם בכך שהם למדו איך לשמור על שתיקה בחקירות שב"כ, ונערכים לסיטואציות השונות. ולכן ככל הנראה, גם האמצעים בהם נוקט השב"כ יצירתיים יותר, אך בחלק מהמקרים, כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט, הם גם פסולים. בפרט כאשר בזמן החקירות נמנע מהחשודים להיפגש את עורכי דינם - פרקטיקה שכיחה כאשר מדובר בחשודים בעבירות ביטחון.
בהחלטת בית המשפט נמתחה ביקורת גם על כך שנמנע מב', שהיה קטין בעת המעצר, לפגוש עורך דין. "הנאשם היה נתון בחקירה ממושכת, אינטנסיבית ורצופה בשב"כ ובמשטרה החל מיום מעצרו. הוא שהה במשך ארבעה ימים בתא עם מספר מדובבים אשר התנהלותם הייתה בלתי הוגנת בלשון המעטה, פוגענית ומאיימת. וזו יצרה אצל הנאשם מצב שבו היה נתון ללחץ וחש חוסר אונים. כשלגילו הצעיר לא ניתן שום משקל כמו גם העובדה שכל העת היה מנוע מפגישה עם עורך דין".
ההחלטה של בית המשפט, לצד הביקורת הרבה, מעלות סימן שאלה בנוגע לשיטות החקירה של שב"כ במסגרת האיזונים הנדרשים בין זכויות חשודים לביטחון. איש השב"כ לשעבר דביר קריב מסביר כי אמצעי החקירה השונים ננקטים משום שנחקרי נוער הגבעות נוהגים לשתוק בחקירותיהם. "כשצריך לפענח פעילות טרור, גם אם הייתה חד פעמית, ואין צפי או הערכה שתמשיך אותה, אתה חוקר אנשים שעשו טרור. כשאתה עושה את זה, אתה עושה את זה בכלים שהמדינה מאפשרת לחקור טרור, והנחקרים האלה הם נחקרים שותקים. כמעט תמיד נחקר של נוער הגבעות שותק בחקירה גם אם אין לו מה להסתיר - זה האבסורד", אמר קריב והוסיף: "ולכן, שב"כ צריך להפעיל שיטות חקירה ואחד הכלים שיש לו זה מניעת מפגש עם עורך דין".
קריב מסביר את השימוש בכלי זה גם כשאין חשד מפעילות טרור עתידית. "בראייה כללית זה גם לפענח פיגוע כדי למנוע פעילות עתידית. כי גם אם זה פיגוע לא מתמשך, טרוריסט שכבר עשה פיגוע, אם לא תחשוף אותו ותעצור אותו, סביר להניח שיעשה עוד פיגועים ולכן שב"כ אמון על חקירה כזו פעמיים - גם כדי לחשוף מי עשה טרור, וגם כדי למנוע פעילות טרור עתידית".
לצד זה הוא מסביר כי השימוש בשיטות חקירות שונות גם תלוי בנסיבות נוספות. "זה גם תלוי תקופות כשיש תקופה לחוצה בטרור, וזה לא משנה אם זה פלסטיני או יהודי, אז אני מניח שהמערכת בלחץ פיענוח והיא תדרוש יותר תרגילים ותרגילים יותר קשים ושוב צריך לזכור אלה נחקרים שותקים - לא סתם אנשים. אנשים שגם יש עליהם מידע מודיעיני על כך שהם מעורבים בטרור וגם הם שותקים", אמר. "וברגע שאדם חשוד בטרור שותק, יש את כל הסיבות להניח שיש לו סיבה לשתוק. כי אם לא היה לו מה להסתיר, למה שישתוק. אז השילוב מוביל לחקירות וניסיונות כאלה ואחרים להוציא מהם את המידע. כששוב ברקע צריך להבין שיש טרוריסטים שמייצרים פעילות טרור ויש לעתים גם לחצים בינלאומיים".
לדברי קריב, החלטות בית המשפט הן דווקא דבר חיובי, ומוכיחות כי השופטים אינם משמשים כחותמת גומי של השב"כ בניגוד לחלק מהטענות. עם זאת, הוא מסביר כי "יכול להיות שבעקבות הפסילה (של ההודאות, מ"ה) יצטרכו לעשות ריענון נהלים ולשאול איך ומה עושים, ואיך עושים ואיזה מידת אגרסיביות, ולהיות יותר זהירים. אבל זה לא יהפוך את החקירות בשב"כ לתענוג".