"היינו חברים עד שרצחנו אותו": עד המדינה העיד בפרשת החיסולים

עד המדינה המכונה ב"ב העיד היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק 1131 העוסק בסדרת חיסולים בעולם התחתון בשנים 2012-2011. במסגרת הפרשה הוגשו כתבי אישום נגד שמונה נאשמים בגין ארבעה מקרי רצח, כמה ניסיונות רצח ועבירות נוספות.

אחד הנאשמים הבכירים בפרשה הוא מוטי חסין, שהפרקליטות מייחסת לו שורת עבירות ובראשן שני מקרי הרצח של יצחק גפן וג'ורדן אזולאי. בנוסף נטען כי יעקב שמעון, המכונה "עקא", שהיה לכאורה בכיר בארגון הפשע של האחים אברג'יל, ניסה לרצוח את האחים שי ואלי מוסלי. הדיון בפרשה מנוהל על ידי התובע יוסי קורצברג, ועו"ד אפרת רותם וארז ריכטנברג מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי).

לקריאה נוספת:
"ראיות בלתי ניתנות להפרכה": נפתח המשפט בפרשת החיסולים
ניסה לחסל את האחים מוסלי: אישום נגד עבריין שהוסגר מארגנטינה
אחרי שנתיים של חקירה: ראש ארגון פשע הוסגר מארגנטינה

ב"ב, שהעיד בתא זכוכית משוריינת, הציג את עצמו ואת קשריו לנאשמים השונים, ופירט במענה לשאלות התובע הראשי על שורת מקרי רצח שעומדים במרכז התיק. כך למשל, על העבריין דניאל סמארה (המכונה סייהו) אמר: "היינו חברים טובים מאוד עד שנרצח. על ג'ורדן אזולאי שנרצח ב-2011 ונקבר בחולות פלמחים אמר: "עד שהסתכסכנו ורצחנו אותו, היינו חברים די טובים". על העבריין שרון מזרחי (המכונה במבה) אמר: "חברים טובים עד שהסתכסכנו ורצחנו אותו". כך גם לגבי שמואל דוד וניר וקנין. על עדן בסון טען כי היו חברים "עד שנעלם, הוא מראשון מזרח".

לאחר מכן סיפר ב"ב איך החל להסתבך עם החוק. "העבירה הראשונה בגיל 13, פריצה לרכב", סיפר. "בהמשך זה התפתח לפריצה לדירות ולסחר בסמים. עברתי את העבירות, אני, עמית פוגל, יוסי בוסקילה, אבי אקוניס, ניר וקנין. נעצרתי בפעם הראשונה בגיל 17 על התפרצויות. לא עשיתי צבא. חיי פשע רגילים של עבירות כאלה ואחרות".

לפי כתב האישום, "המלחמה" בראשון לציון היתה תולדה של פיצול בין חברי כנופיית "ראשל"צ מערב", לכנופיית "ראשל"צ מזרח". חברי "ראשל"צ מערב", שעמם נמנה גם עד המדינה ב"ב, חברו לפי הפרקליטות לארגון הפשע של האחים אברג'יל, ובין היתר שיתפו איתם פעולה במלחמה במשפחת מוסלי.

כשנשאל על ההיפרדות בין המזרח למערב שאירעה סביב שנת 2008, השיב ב"ב: "דודו אמויאל ויניב בן שושן היו סוחרים בסמים ביחד והסתכסכו ביניהם, ולכן כל אחת מהחבורה לקח צד. חוץ מ'סייהו' שבא מהמזרח אלינו, זה היה לפי חלוקה גיאוגרפית... בשלב הזה מתחילים ישר ניסיונות פגיעה הדדיים. אנחנו בהם והם בנו. זה נמשך כמה שנים בודדות. היה דינמיקה של לפגוע בצד השני בכל מחיר. ברמה יום יומית".

"היו אינספור נסיונות", המשיך עד המדינה. "היינו עושים תורנויות לסיורים בשיכון המזרח, אני אישית לקחתי חלק בהרבה מהם. באחד מהמקרים, שמוליק מרכיב אותי על אופנוע ואני עם אקדח, נוסעים במזרח ומחפשים דמויות כדי לפגוע בהן. פעם אחת היה שנסענו עם שתי מכוניות במזרח וראינו אחד שעובד בשביל יניב בן שושן בחשיש, ירדנו מהרכב ודקרנו אותו. היה פעם אחרת, עשינו סיור, ראינו את החבורה והתחילו לירות עם אקדחים על החבורה. זה מה אני זוכר, אני בטוח שהיו עוד".

ב"ב נשאל מהי היה המניע לרצח של העבריין רמי אמירה, שנורה ב-2011 בעת שרכב על אופנועו. "הוא חבר לחבורה של המזרח", הסביר. "הוא בירר על אפשרות לרצוח את סייהו, אז רצחנו אותו. אני נהגתי ברכב, עמית פוגל (שנאשם אף הוא - ד"ד) היה היורה ושמוליק דוד רכב על האופנוע".

לגבי הרצח של ג'ורדן אזולאי אמר: "שרון מזרחי וג'ורדן רצו לפגוע בסייהו, חיכו לו מתחת לבית חמושים. ובעקבות זאת, אני, פוגל וחברי נוספים החלטנו לרצוח את ג'ורדן. חפרנו את הקבר, הבאנו אותו לשם ורצחנו אותו". כשנשאל על הרצח של שרון מזרחי ("במבה"), סיפר עד המדינה כי מזרחי לקח חלק ברצח של סייהו, ולכן נרצח בעצמו. "אני ויהושע (שוקי רבי, אחד הנאשמים, ד"ד) רצחנו אותו כשאני מביא את שרון לכיפה אדומה ויהושע יורה בו".

"מי זה אלכס לרנר?", שאל התובע הראשי עו"ד יוסי קורצברג, ועד המדינה ענה: "היה חבר טוב, עד שנרצח. מכירים מגיל 20. הוא היה גר בקריית ראשון. אני וא"א (עד המדינה השני בתיק - ד"ד) עשינו עסקת סמים של ייבוא קוקאין מחו"ל וביקשנו מאלכס שידאג לשנע בתוך אירופה. הוא נתפס וישב בבית סוהר בספרד. 3 שנים. לקחתי את זה קשה... אלכס נרצח ביחד עם שמוליק דוד. שמו מטען ברכב שהיה משמש את החבורה שלנו מהמערב. נרצחו בהתפוצצות המטען. הרצח הזה שבר אותי".

התובע שב וביקש מהעד לספר מעט על סייהו, והוא מצדו שיתף פרטים בנוגע להיכרותם. לדבריו, סייהו, שהיה חבר טוב של החבורה, היה אדם רכושני לחבריו ואלים במיוחד. "כשהבנתם שהוא (רמי אמירה) מחפש את סייהו, מה החלטתם לעשות?", שאל התובע. "אצלנו אין יותר מדי אופציות", אמר העד. "כשמישהו רוצה לפגוע בנו אנחנו רוצים לפגוע בו. והכוונה לרצוח אותו. אני לא זוכר שזה לקח יותר מדי זמן... בסופו של דבר זה התכנס לזה שאני, פוגל ושמוליק דוד התחלנו לפעול כדי לפגוע בו".

"מה זה אומר?", שאל התובע. בשלב זה העד הסביר כיצד ביצעו את החיסול. "גרנו בקריית ראשון, ורמי אמירה גר מעבר לכביש", שחזר. "אני לא זוכר איך ידענו את זה. זה היה בניין גבוה, עם שומר למטה, מצלמות, והתחלנו לעשות תצפיות על המקום - אני, פוגל ושמוליק... תצפתנו החניה שבין החי-כיף לבניין שלו. היה לנו תמיד מכוניות שכורות שהיינו מחליפים. לא נלך בחיים עם רכב פרטי". אחר כך סיפר על התכנית המבצעית: "הבניין עצמו ישר נפסל כדי לפגוע בו בכניסה הרגלית כי יש שומר ומצלמות בלובי. אז עברנו אוטומטית לתוכנית לפגוע באמירה ברכבו בזמן נסיעה. הצטיידנו בנשק, באופנוע ורכב. נשק תמיד היה לנו וגם אופנועים - שחייבים להיות גנובים".

יום הרצח הגיע. "ישבנו ברכב אני, עמית ושמוליק", סיפר ב"ב. "תצפתנו לכיוון הבניין איפה שחנה האופנוע. לא יודע כמה זמן ישבנו, אבל לא ברמה של שעות. ראינו את רמי אמירה יורד, כמו שהיה בתצפית עליו, הולך לכוך ומוציא את האופנוע. חבר שלו עם אופנוע אחר שוב חיכה לו ליד שער הכניסה לבניין. בקטע הזה שראינו את רמי יורד, נכנסו לדריכות. הוא התחיל לצאת עם האופנוע, וברגע הזה שמוליק דוד ועמית פוגל לקחו את הקסדות שהיו איתנו ברכב, ופותחים בנסיעה איטית אחרי רמי אמירה והחבר שלו. אני יוצא עם הרכב, ובא מזווית אחרת".

"ברגע שאני פונה שמאלה התנתק הטווח ראייה שלי מהם", המשיך העד. "נסעתי עם הרכב עוד כמה מאות מטרים, פונה ימינה לחנייה של בית-ספר מקיף ה' וחונה שם. משם הלכתי ברגל 2-3 דקות לבית שלי, ובזמן הזה שאני כבר בבית, מחליף בגדים זריז, התחלתי לשמוע אמבולנסים ומשטרות". "לא היו עליכם פלאפונים?", שאל התובע. "לא", אמר העד. "לא הולכים לבצע פשע עם טלפונים מחשש לאיכונים. אני יודע שרמי אמירה נסע כמו שעקבנו אחריו, ועצר בצומת בזק. שם שמוליק ועמית נעצרו בסמוך לו. פוגל יורה בו, ומיד החבר של רמי אמירה עם האופנוע השני, או שמנסה לחסום אותם או לנסוע אחריהם. זכור לי גם במעומעם שאולי נורתה ירייה לכיוון שלו, אבל לא רוצה להתחייב על זה".

באחת השיחות שמשמיע התובע קורצברג נשמע ב.ב אומר לשמוליק דוד שירד למטה. אחר כך, הוא מספר, דוד ירד והם דיברו על הרצח של אמירה. סנגורו של עמית פוגל, עו"ד בנצי קבלר, טוען כמה פעמים במהלך הדיון טענות כנגד שיחת הרענון שערכו בפרקליטות לעד המדינה לפני שעלה על דוכן העדים. כעת, הוא טוען כי חלק מהשיחות שהושמעו, הושמעו לעד בפעם הראשונה במהלך אותה שיחת רענון, ולא במהלך חקירותיו במשטרה. לדבריו זה הופך את הרענון לסוג של השלמת חקירה שלהגנה לא היתה הזדמנות להיערך לדברים שעלו במהלכה. "מעולם הוא לא אמר שהוא נפגש איתם באותו יום, והוא אף אמר שהוא לא נפגש איתם", טוען קבלר.

לאחרונה התעוררה סוגיית שיחות הרענון בשל החלטה של שופטת המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, שקבעה כי על הפרקליטות לתעד ולהקליט את כל הרענונים שנערכים לעדים. בימים האחרונים נחשף בוואלה !NEWS כי הפרקליטות מתכוונת לעתור לבג"ץ כנגד ההחלטה.

קבלר הסביר כי רק במהלך שיחת הרענון התברר ששמוליק דוד היה הדובר בצד השני של השיחה. "זה רק מסביר לנו למה צריך לתעד את זה", אומר עו"ד קבלר. "אני אתן דוגמה, מגיע העד לרענון ומהר מאוד זה הופל לדברים שמציגים לו על מנת לתקן, ליישר, להתאים, להשחיל... אם זה היה לי מצולם ומתועד הייתי יודע. לא הייתי צריך לשאול מה היה שם". השופט נויטל, ראש ההרכב, דוחה את הטענות בתקיפות. "זה מה שקורה ברענון. צריך לשים את הדברים במסגרת שלהם, וזאת על פי הדברים הרגילים של דיון פלילי. צודק הסנגור שכאשר מגלים ברענון דבר מה מהותי, יש לתת אותו להגנה. כך בדיוק עשתה התביעה. מה מדובר? שהתביעה באמצעות העד הביאה על פני השטח מי הדובר השני בשיחה. העיקר שההגנה לא הופתעה, החומר הגיעה לידיה מבעוד מועד, כפי שדובר בישיבה הקודמת. יותר מכך, והעיקר: יש להגנה ים של זמן להיערך לעניין הנקודתי הזה של הדובר שהתגלה בשיחה".

אחד הנאשמים הבכירים בפרשה הוא מוטי חסין, שהפרקליטות מייחסת לו שורת עבירות ובראשן שני מקרי הרצח של יצחק גפן וג'ורדן אזולאי. בנוסף נטען כי יעקב שמעון, המכונה "עקא", שהיה לכאורה בכיר בארגון הפשע של האחים אברג'יל, ניסה לרצוח את האחים שי ואלי מוסלי.

"עקא" הצליח להימלט מישראל כשנודע לו לכאורה כי אחד מחבריו הקרובים הפך להיות עד מדינה בפרשה, וכך חמק מגל המעצרים הראשון עם הפיכתה של חקירת הפרשה מסמויה לגלויה. הוא עזב למדינה שלישית, וממנה הצליח להגיע לארגנטינה. הוא נעצר בדצמבר 2016 בארגנטינה בידי כוחות משטרה מקומיים, ולפני שנה הוסגר לישראל.

(עדכון ראשון, 12:49)