"מוכנים למלחמה - נקודה": המלצות הוועדה הצה"לית שעונות על הביקורת

כחלק מהניסיונות להתמודד עם הליקויים בדוח של אלוף (מיל') יצחק בריק, הרמטכ"ל הקים ועדה צה"לית, שמציגה תמונת מצב שונה לחלוטין מדוח נציב קבילות החיילים. על פי ממצאיה אמנם יש פערים במוכנות, אבל צה"ל נמצא בכשירות הטובה ביותר בה היה בשנים האחרונות

צילום: דובר צה"ל, עריכה: ניב מעוז

אם יש רמטכ"ל בעשורים האחרונים שחרט על דגלו של צה"ל את המוכנות למלחמה, ולא חשש להילחם בבירוקרטיה הפוליטית תוך נטילת סיכונים אישיים, זהו רב-אלוף גדי איזנקוט. ערב סיום תפקידו, הוא מתמודד עם ביקורת חריפה מצדו של נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל') יצחק בריק, שטען בדוח חריף כי כוחות היבשה לא מוכנים למלחמה.

מוכנות לפי מילון מונחי צה"ל היא: "היכולת של כוחות ויחידות לעמוד בהישגים נדרשים כדי למלא משימות שלשמן אומנו או להיערך לפעולה בלא עיכובים". במלחמת לבנון השנייה התברר שכוחות היבשה הוכשרו להתמודד עם טרור פלסטיני ביהודה ושומרון ורצועת עזה, אך לא כולם היו ערוכים לתמרון בעומק שטח האויב נגד חיזבאללה, עם כל מה שמשתמע מכך. כבר בשבוע הראשון לתפקידו, כתב רא"ל איזנקוט בדף המסרים למפקדי הצבא כי על צה"ל להימצא במוכנות גבוהה למלחמה או הסלמה בכל נקודת זמן, לנצח בכל מערכה או מלחמה ולהתאים את צה"ל לאתגרי העתיד. למפקדים אמר הרמטכ"ל בצורה ברורה: "שנת 2015 תעמוד בסימן שיפור ממשי במוכנות כוחות הסדיר והמילואים, בדגש על כוחות ה'חוד'. אני רואה צורך שבכל יום יחול שיפור במוכנות הכוחות לתרחישים אפשריים בזירות השונות".

עוד בנושא בוואלה! NEWS
נציב קבילות החיילים בדיון בכנסת: תהליך ההידרדרות בצה"ל הגיע לשיאו
נציב קבילות החיילים: הוועדה לבדיקת צה"ל שהקים הרמטכ"ל לא אובייקטיבית
הקובלנה אינה מקובלת: כשהרמטכ"ל ונציב הקבילות הולכים ראש בראש

עוד בוואלה! NEWS

הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
"שיפור משמעותי בכשירות". אלוף (מיל') בריק ותא"ל (מיל') הררי, החודש (צילום: רוני כנפו)

לעומת זאת, אלוף (מיל') בריק טען כי יש פערים משמעותיים בין מה שנאמר למה שקורה בפועל באוגדות והחטיבות. לאחר שהופץ בתקשורת חלק מהדוח שכתב, החליט הרמטכ"ל לקרוא אל לשכתו את מבקר צה"ל, תא"ל (מיל') אילן הררי, שיעמוד בראש ועדה שתבחן את מוכנות כוחות היבשה למלחמה, יחד עם מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף (מיל') דורון אלמוג, ומפקד פיקוד המרכז לשעבר, אלוף (מיל') אבי מזרחי, ופרופ' אשר טישלר מבית הספר לניהול. העבודה חולקה לשישה נושאים: השימוש במערכת השליטה והבקרה "צי"ד" (צבא יבשה דיגיטאלי), אימונים, כוח אדם, יכולת מעטפת לוגיסטית, יחידות מחסני חירום (ימ"חים). לשם כך התמנו צוותי בקרה שקיימו 220 מפגשים עם בעלי תפקידים בשש אוגדות שונות ובמרכז לאימוני יבשה.

בראשית דוח הררי שהוצג לרמטכ"ל ביום שני האחרון, נכתב כי נמצא שיפור משמעותי בכשירות ובמוכנות למלחמה בהשוואה לשנים האחרונות, אך יחד עם זאת נמצאו גם פערים המחייבים טיפול נרחב על מנת להגיע למוכנות מבצעית מיטבית. מבין ההמלצות, ההמלצה הראשונה של "ועדת הררי" היא לקבוע מסגרת תקציב חיצונית לתקציב הביטחון ולכוחות היבשה, ולמסד בהתאם תהליכי תכנון ובקרה. עוד המליצה הוועדה להעתיק את תקציב היבשה מתכנית הרב שנתית הנוכחית, לתר"ש הבא. "מצאנו פער גדול מאוד בין הדוח של נקח"ל לבין הדוח שלנו - צה"ל ערוך למלחמה נקודה", קבע תא"ל (מיל') הררי. עם זאת, הסביר שקיימים פערים בניוד הלוגיסטי שכולל חוסר באלפי משאיות, מנופים ומלגזות. עוד אמר שקיימים פערים באופטיקה, בקטלניות החי"ר, באש מדויקת לרמה הטקטית, בתשתיות האימונים, בקצב ייצור וקליטת הנגמ"שים, בקצב צבירת המלאים ובירידה באיכות כוח האדם בתחום הטכנולוגי.

במהלך דבריו, הסביר הררי כי רמת כשירות כוחות היבשה היא 80% מאחר ו-100% עולה הרבה מאוד כסף. בנוסף, הוועדה בראשותו ציינה כי צה"ל משקיע באימוני כוחות היבשה מדי שנה יותר משני מיליארד שקלים. לדברי הררי, בכוח האדם צה"ל נמצא ב- 100% איוש בתקנים בתפקידי המ"פ והמג"ד בסדיר, אך יש פער באיוש תומכי הלחימה ופער באיוש רופאים בשירות חובה ומודל הקבע דורש התאמות. בצה"ל אישרו שקיים אתגר משמעותי להשאיר בשירות את הקצינים הטובים בדרגות הסרן והרב-סרן. כך לדוגמה בחיל התותחנים, שם יש את האתגר המשמעותי ביותר. המלצות נוספות שהציגה ועדת הררי למטה הכללי כללו הקמת גוף מטכ"לי שיפקח על יחידות מחסני החירום, כולל בחינה אזרחית לאחזקה ושמירה על כשירות הפריטים.

הימ"חים מוכנים? מחסני החירום בעוצבת האש, השבוע (צילום: דובר צה"ל)

"הרמטכ"ל החליט בתר"ש גדעון לשים את מוכנות הצבא בראש סדר העדיפויות לפני התעצמות ורכש אמצעים לצה"ל", אמר אלוף (מיל') אבי מזרחי, שכיום משמש סמנכ"ל בכיר בחברת אלביט. "אף פעם לא תגיע למה שאתה באמת רוצה כי אתה עסוק בניהול פערים. חברי הוועדה מצאו כוחות מוכנים וערוכים למלחמה, אך זה לא אומר שאין פערים. המלצתי לראש הממשלה להוסיף נושא נוסף לטיפולו כשר הביטחון: כוחות היבשה - זה לא היה ברשימה שלו".

בנוסף, מתח מזרחי ביקורת ישירה על אלוף (מיל') בריק, וסיפר שפנה אליו בכדי לקיים פגישה, אך הוא סרב לבקשתו. "מי שחושב שדוח נקח"ל זה הילד ההולנדי ששם את האצבע שלו בסכר? זה לא הסיפור" הסביר מזרחי. "יש תהום בין מה שאני גיליתי למה שהוא כתב. בגלל שיש לו את עיטור העוז אני אגיד שהוא צודק? זה לא מגיע לרמטכ"ל שלנו ולא לצבא שלנו".

מזרחי דחה על הסף את הטענה של בריק כי שקיימת בעיה בתרבות הארגונית של צה"ל. מזרחי סיפר כי לאחר שאל"מ אלון מדנס, קצין אג"מ לשעבר של פיקוד המרכז, מתח ביקורת על מוכנות הפיקוד הוא הוזמן על ידי מפקד הפיקוד הנוכחי, אלוף נדב פדן, לחוות דעה בנושא. "אם אני הייתי אלוף הפיקוד הייתי מזדעזע ממסמך שכזה", הסביר מזרחי. "העובדה שקצין כמו אל"מ מדנס יכול לכתוב את שעל ליבו, והמערכת מקבלת את הביקורת ולומדת ממנו, זה מעיד על ארגון שמסוגל לקבל ביקורות ושהקצינים פתוחים להגיד את דעתם".

"לעולם יהיו פערים". הרמטכ"ל איזנקוט והרמטכ"ל הנכנס כוכבי (צילום: ראובן קסטרו)

אך עם זאת, אלוף (מיל') מזרחי, מתח ביקורת על צה"ל ומערכת הביטחון והסביר שעל רקע השימוש המוצלח בכיפות הברזל יש נטייה לחשוב שהתמרון הוא מוצא אחרון ושיש להימנע ממנו בזמן ש"מתמכרים להגנה". מזרחי הדגיש כי ללא תמרון לא יהיה ניתן להגיע להכרעה. "אומנם לא תמרנו כבר עשר שנים אבל אני מבטיח שבמלחמה הבאה התמרון יהיה מוקדם, רחב ולעומק", אמר קצין בכיר בצה"ל, ביחס לדבריו של מזרחי והוסיף כי פרסום דוח הנקח"ל זו פגיעה בהרתעה. "הדוח שלו משכר ומשקר", טען.

קצין בכיר נוסף הסביר כי צה"ל בחלוקת התקציב והמשאבים מנהל סיכונים, ולמעשה ההמלצות של ועדת הררי הופכות מבחינתו לתכנית עבודה.

וכך, דבריו של הקצין הבכיר מסכמים את הוויכוח הפומבי שמתנהל בין צה"ל, חברי ועדת הררי לנקח"ל. הרמטכ"ל, שהתווה את תכנית החזרה ל-17 שבועות אימונים ו-17 שבועות תעסוקה מבצעית לכוחות היבשה הסדירים, החליט על סדר עדיפויות וחילק תקציבים ומשאבים. בשטח, לעולם יהיו פערים, אך על מפקדי הפיקודים, האוגדות, החטיבות והגדודים יהיה לשמור על רמת מוכנות וכשירות גבוהה למלחמה בשתי חזיתות במקביל. הם יצטרכו להתריע על פערים ולהתווכח עם הפיקוד הבכיר מעליהם אם אותרו תקלות ומחדלים. באותה נשימה, היה ידרשו להיות פתוחים לקבל ביקורת שתשמור אותם חדים לקראת האתגרים בכלל הזירות שכיום נמצאות בחיכוך: לבנון, סוריה, רצועת עזה, יהודה ושומרון ומעת לעת גם בגבול סיני.

שומרים על כשירות. כוחות צה"ל באיו"ש, החודש (צילום: דובר צה"ל)

התגובות החריפות נגד בריק רק העצימו את התחושה שצה"ל לא באמת פתוח לשמוע דעות אחרות על התנהלותו ולא באמת נכון לבקרה חיצונית. אין ספק שרא"ל איזנקוט התווה את הדרך וקיבע יסודות לרמת מוכנות וכשירות גבוהה של צה"ל, אך המבחן האמיתי יהיה בהתייחסות לדוח בריק גם אם נכתב בצורה קשה ודבריו נאמרו בפומבי בצורה מתלהמת. בנוסף, יצטרכו ליישם את ההמלצות של ועדת הררי, ולהטמיע אותן על ידי הרמטכ"ל המיועד, אלוף אביב כוכבי.

יחד עם זאת, יש לזכור כי צה"ל של 2018 הוא לא צה"ל של 1973. האתגרים הביטחוניים, החברתיים והכלכליים שונים בתכלית והדיביזה התשיעית של משטר אסד רק החלה להתאושש ולהשתקם. לכן גם הטרמינולוגיה של הביקורת לתיאור המציאות צריכה להשתנות ולהיות מותאמת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully