"צונאמי בישראל הוא רק עניין של זמן - ההסתברות שהוא יקרה היא 100%". כך אמר לוואלה! NEWS ד"ר עמוס סלמון חוקר בכיר באגף לסיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי לישראל. בנושא זה החוקרים בישראל תמימי דעים, והמדען הראשי במשרד להגנת הסביבה הזהיר עוד לפני עשר שנים שהים התיכון נמצא במקום השני בעולם במספר אירועי צונאמי, כאשר 25% מכל אירועי הצונאמי בעולם התרחשו בים התיכון.
ב-3,700 השנים האחרונות ישנם 41 תיעודים של אירועי צונאמי בים התיכון, שהאחרון בהם אירע מול חופי אלג'יריה במאי 2003, בו גובה הגלים הגיע לשני מטרים. הצונאמי הקטלני האחרון בים התיכון אירע בשנת 1956 בו גובה הגלים הגיע לכ-20 מטרים, 100 בני אדם נפצעו והרס רב נגרם. ב-1908 התרחש צונאמי שפגע בחופי סיציליה שבאיטליה, וגרם לכ-70 אלף הרוגים וכ-200 אלף פצועים.
עוד בנושא בוואלה! NEWS
הר הגעש שעלה מהמים - והציף את אינדונזיה מוכת האסונות
"בכיתי ופחדתי שאמות": מרוץ נגד הזמן באינדונזיה בחיפוש אחר נעדרים
צונאמי הכה בחופי אינדונזיה: לפחות 222 נהרגו ומאות נפצעו
אתמול פגע צונאמי בחופי אינדונזיה, ומאות בני אדם נהרגו. "המקרה באינדונזיה נבע פעילות געשית בהר געש פעיל שרובו מתחת לים, מכוסה מים", הסביר ד"ר סלמון. "עדיין לא ידוע מה היה המנגנון המדויק במקרה, אבל מדענים חושבים שהתפרצות געשית גרמה להתמוטטות צלע של ההר, וכך כמות גדולה של מסה גלשה וחוללה גל שבסופו של דבר נתן את ביטויו עשרות ק"מ משם".
לדבריו, מדובר בהתרחשות חריגה. "רוב מקרי הצונאמי מתחילים מרעידות אדמה. לפעמים רעידת האדמה גורמת לגלישה תת ימית גדולה אבל חלק ניכר מהאירועים התחילו ברעידת אדמה ביבשה", הסביר. "גם אצלנו, רעידות בעמק הירדן למשל שהביאו לגלישה של קרקע תת-ימית בים התיכון מול חופי ארץ ישראל, ולצונאמי".
ד"ר סלמון עוסק בין היתר בהשלמת מפות סיכון של האזורים המועדים להצפה מצונאמי לאורך חוף הים התיכון של מדינת ישראל, פרויקט בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים בישראל במימון ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה בישראל. בנוסף, מבין מחקריו, בדק את דפוסי הנזק מרעידות אדמה שקרו בעבר בישראל.
לדבריו ד"ר סלמון, על פי הערכות חוקרים, ב-2,000 השנים האחרונות ארעו כאן על חופי ארץ ישראל כ-10 מקרי צונאמי, מהם שמונה שנוצרו מפעילות בארץ ועוד שניים שנבעו מהתרחשות באיזור יוון.
לפיכך, ההערכות הן כי הוא עלול להתרחש כל 250-200 שנה. "קשה לקלוט את זה כי זה משך זמן של יותר מחיי אדם, ואין זיכרון אנושי של מישהו שיכול לומר 'אני זוכר שהיה צונאמי' ולהעביר את החוויה לבניו ובני בניו", הסביר וציין כי לא כל אירועי הצונאמי זהים ובאותה עוצמה. "צונאמי כאן לא חייב להיות בדיוק כמו באינדונזיה, יכול להיות דמיון אבל מדובר באירוע אחר".
ארבעה גלי צונאמי בחופי קיסריה
בעזרת בדיקות גיאולוגיות מצאה ד"ר בוורלי גודמן-צ'רנוב, מבית הספר למדעי ים על שם ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, עדויות לארבעה אירועי צונאמי שפקדו את חוף קיסריה: הראשון התרחש בשנת 1,500 לפני הספירה, השני בשנת 100-200 לספירה, השלישי בשנת 500-600 לספירה והאירוע הרביעי שהתרחש בשנת 1200-1100 לספירה.
לדבריו, העיתוי חשוב מאוד להערכת הנזק אך יחד עם זאת, הוא נמנע מלהעריך את מידת מוכנות המדינה לצונאמי, אבל אמר כי כל המוסדות והגופים נערכים. "מערכת ההתרעה שלנו עדיין בחיתוליה", הסביר ד"ר סלמון. "אנחנו קשורים לאירופה ומקווים לקבל התרעה במידה ותהיה הערכה שלארץ יגיע צונאמי משמעותי. אם הוא יגיע מכרתים יש לנו שעה וחצי. אם מקפריסין, שלושת רבעי שעה".
מומחים מעריכים כי גלי צונאמי עלולים להגיע לגובה של כארבעה מטרים בקרבת החוף הישראלי ולטפס עד לגובה של בין חמישה לשמונה מטרים בחוף עצמו. לאירוע שכזה יהיו השלכות שונות, כולל גריעה ניכרת של חול מהחוף ופגיעה רבה וממושכת ברכוש ובאדם.
למרות ההערכות, ד"ר סלמון לא מפחד מצונאמי. "כשאני עולה על הכביש אני מפחד, זה מסוכן, אבל מול צונאמי אפשר להתגונן די בקלות", אמר. "לצונאמי יש יחסי ציבור, והוא מאוד פוטוגני. נכון, הוא מסוכן ואתה רוצה להיות מוכן כשהוא מגיע. יכול להיות שתבוא התרעה מאירופה, ויכול להיות שתורגש כאן רעידת אדמה, שהיא בעצמה התרעה מפני צונאמי".
לדבריו, על פי הנחיות פיקוד העורף צריך להתרחק כקילומטר מהחוף ולהגיע למקום גבוה יותר. "אם יש הר או גבעה יספיקו עשרה מטרים של גובה וצריך לרוץ לשם. אם אין, אז לעלות לקומה שלישית או רביעית", הסביר והוסיף שלאחר רעידת אדמה מומלץ לא ללכת לחוף במשך יממה, "שפל ונסיגת ים חזקה ופתאומית הם סימן לצונאמי מתקרב".
האיום העתידי: שינויי האקלים
מדענים סבורים כי יש לצפות עלייה בתדירות ובעוצמת אירועי צונאמי בים התיכון בעקבות שינויי האקלים. בשל כך פועלת כיום מערכת התרעה מגלי צונאמי בים התיכון בחסות האו"ם והאיחוד האירופי. בישראל, האחראית על ההתרעה מפני צונאמי היא רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה בראשותו של אמיר יהב.
לפני כשנה הותקנו בחופי הארץ מדי מפלס, מכשירי רדאר המותקנים על החוף ופונים כלפי הים. הרדאר מודד באופן רציף את גובה פני הים ומשדר את המידע כל 15 שניות. התקשורת נעשית באמצעים סלולריים והרדאר מופעל באמצעות פאנל סולרי כמקור כוח, ובכך פועל באופן אוטונומי לחלוטין.
מדידות גובה פני הים מגיעות למרכז של מכון המחקר, למרכזי ההתרעה מצונאמי הפזורים בים התיכון ביוון, בטורקיה, בצרפת ובפורטוגל, למכון לחקר ימים ואגמים בישראל ולמכון הגיאופיסי בישראל.
