למרות ההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את החוק לגירוש משפחות מחבלים שמקדמת סיעת הבית היהודי. גם הצעת החוק המכונה "חוק ההסדרה 2" שמטרתה להסדיר את התנאים של שורת מאחזים ביהודה ושומרון אושרה בקריאה טרומית, אולם בקואליציה מעריכים כי "הקשיים המשפטיים" ימנעו את קידומן של שתי ההצעות בהמשך.
הצעת החוק ל"גירוש משפחות מחבלים" הינה הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי). לפיה, יוכל אלוף פיקוד המרכז לגרש את משפחת המחבל שפגע או ניסה לפגוע בבני אדם תוך שבוע ממועד הפיגוע, מאזור מגוריהם אחד לאזור מגורים אחר ביהודה ושומרון "במטרה להגביר את ההרתעה". ההצעה אושרה בתחילת השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה לאחר דיון ארוך בקבינט המדיני-ביטחוני בנושא שבו מנדלבליט הביע התנגדות נחרצת לקידומו.
השר יריב לוין (הליכוד) שהגיב בשם הממשלה על הצעת החוק אמר במליאה כי "זו אחת מהצעות החוק החשובות ביותר שהובאו לאישור הכנסת". לדבריו, "אין ספק שאם ננקוט בצעד הזה ולמשפחות המחבלים יהיה ברור שיש מחיר כבד למעשה - סיכוי ברור שנייצר הרתעה משמעותית בהרבה עד כדי מקרים שהם אפילו יתריעו את גורמי הביטחון שלנו כדי למנוע מהם את הגורל הזה. זו לא ענישה קולקטיבית של חפים מפשע אלא ענישה של מי שהניע את המחבל לבצע את הפיגוע או חגג את הפיגוע והניע את הבאים אחריו לבצע פיגוע נוסף".
לקריאה נוספת:
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים
היועמ"ש נגד גירוש משפחות מחבלים: "פגיעה קשה בחירות"
צווי הריסה יוקפאו: השרים אישרו הצעת חוק להסדרת מאחזים
לוין הגיב להתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה להצעת החוק: "מערכת המשפט שלנו כשלה וכושלת בכלים שהיא נותנת להתמודדות עם הטרור. לצערי הרב מטילים עלינו פעם אחר פעם כבלים משפטיים עד כדי שתומכי הטרור, מעודד אותם ונותן להם במה - יושב בכנסת הזו על חשבון משלמי המיסים".
לוין הוסיף כי "שמעתי אמירות מפי משפטנים בכירים שמדובר כביכול בחוק שאיננו חוקתי, שאי אפשר להגן עליו בבג"ץ, אם כל הכבוד למדינת ישראל - אין חוקה, אני לא מכיר מדינה שיש לה חוקה שנותנת הגנה למשפחות של רוצחים. להפך, מענישים במדינות רבות בעולם במלוא החומרה, ובמדינת ישראל שאין בה חוקה, יש וחובה להיות שורת הגיון, ומי שמעודד לרצוח - משלם מחיר ונענש".
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) אמרה בתגובה לדבריו במהלך הדיון במליאה: "אתם הולכים להצביע על חוק שדגל שחור מתנוסס מעליו. מערכת הביטחון, ראש השב"כ וכל זרועות הביטחון אומרים לכם לא להעביר את החוק הזה כי הם מציתים אש. זו לא ממשלת ימין, זו ממשלת ימין קיצונית במיוחד. כי את כל החוקים האלה מי מוביל? סמוטריץ' ומוטי יוגב. כל השאר מיישמים את תוצאות הלחץ של הגורמים הקיצוניים במפלגת 'הבית היהודי'. אתם פוגעים בביטחון המדינה בעבור חופן צ'ופרים עבור ציבור פופוליסטי במיוחד".
בהמשך פרצה סערה באולם, כשח"כ יוגב ביקש לעלות לדוכן להסבירה. ח"כים ערבים צעקו לעברו בקריאות ביניים. שלושה מהם - ח"כ אחמד טיבי, מסעוד גנאים וג'מאל זחאלקה הורחקו מאולם המליאה
"זה חוק של פושעי מלחמה", אמר טיבי. "אתם תגיעו להאג. אתם יכולים להרוג פלסטינים ויכולים לשרוף אבל אי אפשר לדכא עם שלם". לבסוף, הצעות החוק אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, 69 תמכו, 38 התנגדו.
בהמשך עלה לדיון חוק ההסדרה 2 המכונה הצעת החוק "ההתיישבות הצעירה", שאושרה בקריאה טרומית ברוב של 61 ח"כים מול 47 מתנגדים. את הצעת החוק יזמו ח"כ יואב קיש (ליכוד) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שמטרתה להסדיר את התנאים של שורת מאחזים ביהודה ושומרון שממתינים להסדרה חוקית בהתאם להחלטת קבינט שהתקבלה בשנה שעברה. החוק יאפשר לרשויות המוניציפליות להעניק תנאים מלאים ליישובים הללו ולהקפיא בהם את צווי ההריסה בתקופת הביניים עד שיסתיים תהליך ההסדרה. ההצעה קובעת כי תהליך ההסדרה יושלם תוך שנתיים מיום אישור החוק.
גם להצעה זו נרשמה התנגדות משפטית חריפה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר כי ההצעה עלולה להוביל לפגיעה גורפת בזכות הקניין ומעוררת קשיים משפטיים רבים בהקשרים של שוויון בפני החוק ושלטון בחוק. "לאור דברים שעלו בישיבה באשר למטרת החוק, כי בשל מה שנראה כבעיית משילות של חוסר יכולת ליישם החלטות ממשלה שכבר נקבעו בעניינים אלו, בין היתר בשל בעיות של תקנים וכיוצא בזה, מובא לאישור חוק המעורר בעיות משפטיות משמעותיות ביותר, שאף עלול להוביל להשלכות בינלאומיות ולחשוף את ישראל לסיכונים משמעותיים בהיבט זה".
בדיון בכנסת, שרת המשפטים איילת שקד התייחסה לביקורת של מנדלבליט ואמרה כי הנוסח הנוכחי "לא מדבר על קרקע פרטית", כלשונה, "אלא באדמות מדינה ואת זה נסדיר במהלך החקיקה". לדבריה, "החוק הזה לא היה נחוץ אם הממשלה הייתה יותר אפקטיבית ומקיימת את החלטותיה. אם שר הביטחון וראש הממשלה יידעו להפעיל את המערכות כמו שצריך, אפשר לעשות הכל גם בכלים מנהליים ולא חייבים חקיקה אבל הכנסת שהיא הריבון משעה שהיא רואה שהרשות המבצעת לא עושה את עבודתה אז מחובתה להכנס לפעולה".
שר החינוך נפתלי בנט אמר כי זהו "צעד ענק בכיוון הנכון" והוסיף, "ההצבעה כעת הייתה בחירה בין לשחרר את ידי חיילי צה"ל האזוקות במלחמה נגד הטרור לבין למצוא חן בעיני כמה משפטנים חיוורים באירופה. בחרנו נכון. למרות כל הלחצים התקשורתיים, המשפטיים והציבוריים, עמדנו בנחישות וביצענו את חובתנו - הגנה על ביטחון ישראל".
(עדכון ראשון: 12:30)