שני סנאטורים רפובליקניים, טד קרוז וטום קוטון, הגישו היום (שלישי) הצעת החלטה שמטרתה להכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן. מדובר בהחלטה הצהרתית בעיקרה, שמבקשת לקבוע כי הסנאט "יביע תמיכה בכך שארצות הברית צריכה להכיר בריבונות הישראלית בגולן".
לדברי קרוז, "גבולה הצפוני של ישראל מאוים על ידי איראן ושלוחותיה בלבנון וסוריה, לרבות 150 אלף הטילים של חיזבאללה, מנהרות טרור שהתגלו רק לאחרונה, ועוד". הוא הוסיף כי "ישראל אוחזת ברמת הגולן בעקבות מלחמת מגן מזה למעלה מ-50 שנה, ושלטה באחריות באזור. הגיע הזמן שארצות הברית תכיר במציאות על ידי כך שתכיר בריבונות הישראלית בגולן".
קרוז וקוטון נחשבים לסנאטורים פרו-ישראלים במיוחד במפלגה הרפובליקנית, שהובילו גם את ההתנגדות בקונגרס להסכם הגרעין עם איראן. הצעת החוק בעניין רמת הגולן מציגה את ההכרה בריבונות ישראל גם כצעד ענישתי כלפי משטר אסד. לפי ההצעה, "האינטרס הביטחוני הלאומי האמריקני הוא להבטיח שמשטר אסד יישא בהשלכות מדיניות וגיאו-פוליטיות על רצח אזרחים, הטיהור האתני של הסונים והשימוש בנשק להשמדה המונית".
הסנאטור קרוז הסביר כי "בעזרת האייתולות, משטרו של אסד עומד להבטיח ניצחון במלחמת האזרחים בסוריה, וייתכן כי בקרוב הוא יחזור לאיים על המדינה היהודית".
עוד בוואלה! NEWS:
"מרתיע את הצעירים": בצה"ל מנסים לקצר דרך להריסת בתי מחבלים
עיצומי העובדים הסוציאליים בוטלו: הצדדים יפתחו במשא ומתן
סעודים קוראים להחרים את טורקיה: "להעניש את ארדואן"
באופן מסורתי, הממשל האמריקני נמנע מלהביע עמדה בנוגע למעמדה של רמת הגולן, אך בחודש שעבר ארצות הברית הצביעה לראשונה באו"ם נגד הצעת החלטה שביקשה לגנות את "הכיבוש הישראלי ברמת הגולן".
בשנה האחרונה, מתנהל בקונגרס מהלך להכרה אמריקנית בריבונות הישראלית בגולן. מי שהתחיל את המהלך היה חבר בית הנבחרים דאז, ומושל פלורידה כיום, רון דסנטיס. בראיון לוואלה! NEWS עם הנחת הצעת החוק שלו בחודש מאי, אמר דסנטיס: "נראה לי שבהינתן האסון בסוריה, של מלחמת אזרחים, והשפעה מסיבית של איראן, ממש על סף הדלת של ישראל, כעת יהיה הזמן לעמוד לצד ישראל ולהכיר בריבונות הישראלית בגולן".
לדבריו, "בשום תרחיש נראה לעין, לא נראה הגיוני ללחוץ על ישראל לוותר על הגולן בהתחשב בכמה שהוא חשוב מבחינה אסטרטגית, לבשאר אסד או לאיראנים? העברת השגרירות הורידה את ירושלים מהשולחן, ובתקווה תצנן את האשליות שנוצרו במהלך השנים, ואני חושב שהכרה בריבונות הישראלית בגולן תבהיר שאנחנו לא גורמים לאנשים הטובים לזוז מהעמדה הזו, ושאנחנו צריכים את העמדה הזו שם כדי להילחם בטרור בסוריה".
ואולם, מאז לא הצליח דסנטיס לגבש קואליציה רחבה של חברים משתי המפלגות שיתמכו בהצעתו, וגם הצעת החוק הנוכחית בסנאט אינה נתמכת על ידי נציגים משתי המפלגות. בנוסף למאמצים בסנאט ובבית הנבחרים, פעלו כמה גורמים ישראליים בוושינגטון בשנה האחרונה לקדם את הנושא. כך, למשל, הקים מזכיר הממשלה לשעבר, צבי האוזר, את "יחדה (הקואליציה) למען הגולן" וניסה לקדם את ההכרה דרך חברי קונגרס וגורמי ממשל.
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שנפגש עם הסנאטור קוטון לפני כחצי שנה, בירך על המהלך ואמר כי "הכרה ברמת הגולן היא הדרך הנכונה מצד ארצות הברית לומר במעשים לאסד: יש מחיר למה שעשית נגד בני עמך. לומר במעשים לישראל: אנו תומכים במאבק שלכם על הגולן, ולומר במעשים לאיראנים שאין להם מקום שם. חישבו כמה נורא זה היה יכול להיות אם היינו משאירים את המקום האסטרטגי הזה, שהוא בגודל של חווה בינונית בטקסס, לאסד".
לפיד ניהל בשנה האחרונה קמפיין מדיני-פוליטי שהתמקד בריבונות הישראלית על הגולן במסגרתו קיים פגישות בנושא עם סנאטורים בארצות הברית, סיור שגרירים בצפון הארץ וכנס מיוחד בכנסת. "זאת הזדמנות של העולם לומר בקול ברור שישראל לא תיסוג מרמת הגולן לעולם", הוסיף.
בארגון "יחדה למען הגולן", שעוסקת בקידום ההכרה בריבונות ישראל בגולן, בירכו על היוזמה של הסנאטורים הרפובליקנים. "אמריקה מעדכנת את המדיניות הדיפלומטית שלה ומתאימה אותה למציאות החדשה במזרח התיכון", אמרו בארגון. "תוצאה הכרחית מהמלחמה העקובה מדם בסוריה והשתלטות איראן על סוריה היא ההכרה בעובדה שאין אופק אחר לגולן מאשר האופק הישראלי. אחרי העברת השגרירות לירושלים הגיעה העת להכיר בריבונות הישראלית בגולן ולהסיר תקוות איראניות לשכשך רגליים במי הכנרת".