בצה"ל פועלים לקצר את תהליך הריסת בתי מחבלים למשך זמן שלא יעלה על חודש - כך טוען גורם ביטחוני בצה"ל. בנוסף לכך, נבחנת בימים אלה שיטה שכוללת אמצעי חבלה בעל כמות קטנה של חומר נפץ, שביכולתו להביא להרס המבנה מבלי לגרום לנזק סביבתי.
בשנת 2018 צה"ל הרס באמצעות צו אלוף שישה בתי מחבלים שהרגו אזרחים ישראלים ברחבי יהודה ושומרון, שניים מהם נהרסו החודש בלבד. חמישה מתוכם שייכים למחבלים שביצעו פיגועים השנה והאחד הנוסף שייך למחבל שרצח את ראובן שמרלינג בשנת 2017. בנוסף אליהם, נהרסו עוד שני בתי מחבלים שהיו מעורבים ברצח הרב רזיאל שבח בינואר 2018. אלה נהרסו עוד במהלך הפעילות המבצעית, שכללה כיתור של המבנה וירי לתוכו במהלך קרב היריות, ולכן לא היה צורך בצו אלוף.
עוד בנושא:
צה"ל הרס את בית המחבל שהרג את הלוחם רונן לוברסקי
צה"ל הרס חלק מבית המחבל מברקן; המשפחות זועמות: "למוטט את הכל"
כמו כן, לפני יומיים חתם מפקד פיקוד המרכז על צו להריסת הדירה שבה התגורר המחבל שביצע את הפיגוע בו נרצח ארי פולד. משפחת המחבל הגישה עתירה לבג"ץ נגד הצו ודובר צה"ל מסר כי "צה"ל יפעל בהתאם להכרעת בג"ץ בעתירה זו".
גורמים שמצויים בתהליך טוענים כי בהריסת בתי מחבלים נבחנות שיטות הריסה נבחרות על פי אילוצים שונים, בכפוף לצו האלוף וללשון החוק. הגורמים הדגישו כי הפעילות חייבת להיות מדויקת, למרות שמדובר בפעולה אגרסיבית. לדברי הגורם בצה"ל, לצורך קיצור תהליך הריסת הבתים יתקיים מאמץ לקצר את תהליך המיפוי, שנועד לדייק את ההריסה ולצמצם את הפגיעה בתשתיות, בהם קווי החשמל והמים, וכן במבנים נוספים בקרבת מקום.
הריסת בתים מתבצעת בתגובה לפיגועים שבהם נהרגים אזרחים ישראלים או חיילי צה"ל. התהליך מתחיל בפעילות גורמי המודיעין על מנת לגלות האם קיים קשר בין המחבל לבין המבנה. לאחר מכן נבדקת מעורבות המשפחה כולה בפעילות הטרור. בהתאם לכך, חותם האלוף על צו הריסה למבנה כולו או לחלק מהבית. למשפחה ניתנת האפשרות לערער על ההחלטה בבית המשפט.
במקביל, קצין ההנדסה של פיקוד המרכז מוביל תהליך למיפוי המבנה, לבחינת השלד ההנדסי, תשתיות החשמל והמים ולקביעת השיטה שבה ייהרס המבנה בהתאם לנתונים אלה. ברוב המקרים, מתבצעת ההריסה בשתי שיטות עיקריות - פיצוץ באמצעי חבלה ופעילות הנדסית באמצעות כלי הנדסה. במקרים חריגים מאוד, שבהם הכוח ההנדסי נדרש לבצע פעולת הריסה מורכבת לחלק מהבית, מתבצעת פעולת אטימה באמצעות יציקת בטון. לדוגמה, כך נעשה במרתף בבית הפלסטיני בחברון שבו הסתתרו חוטפי שלושת הנערים בשנת 2018.
למרות הביקורת הפוליטית על ההחלטה להרוס את בתי המחבלים, והחשש שהמראות הקשים יובילו גורמים אדישים להצטרף למעגל הטרור, במערכת הביטחון מעריכים כי הרס הבתים נחשב לאמצעי מרתיע. זאת, בעיקר בקרב הדור הצעיר הפלסטיני, שלא חווה את האינתיפאדה השנייה ושבשנים האחרונות עסוק בחיפוש אחר רווחה אישית ותרבות פנאי.