החלטה שניתנה השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב עשויה להתברר כרעידת אדמה: לפי החלטתה של השופטת מיכל אגמון גונן, על הפרקליטות לתעד מעתה את הראיונות שנערכים לעדים לפני עדותם בבית המשפט. לא ברור כיצד מתכוונים בפרקליטות ליישם את החלטת השופטת, שמנוגדת להנחיה שהוציא פרקליט המדינה לפני שנה.
ראיונות עד, הם הליך שגרתי שנעשה לעדי התביעה לפני שהם מגיעים לבית המשפט. במהלך הראיון התובע מדבר עם העד, מתרשם ממנו באופן ישיר, מרענן את זכרונו - שכן לעתים העדות מתרחשת שנים אחרי חקירת המשטרה, ומכין אותו לקראת מה שצפוי להתרחש בבית המשפט. עם זאת, החשש הוא כי במהלך השיחה עלולים לעלות פרטים שלא הוזכרו בחקירת המשטרה, ולכן להגנה לא היתה הזדמנות להיערך אליהם, וכן כי במקום "רענון זכרון" הראיון יגלוש ליישוב סתירות ופערים שעלו בעדות.
ראיונות עדים אינם מוסדרים בחקיקה. בשנה שעברה המליץ נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, להקליט את כל ראיונות העדים. בדצמבר 2017 דחה פרקליט המדינה, שי ניצן, את המלצתו של רוזן, וקיבל את עמדת הפרקליטות שהתנגדה לחובת התיעוד. בהנחיה שפרסם ניצן נקבע כי על התובע לנהל תרשומת כללית בלבד על הראיון, ובמידה והעד מעלה דברים שלא עלו בעדותו במשטרה - לציין אותם.
עוד בוואלה! NEWS:
פלסטיני נהרג בעימותים ברמאללה; אלפים מפגינים בגבול עזה
המחבל איתר פתח מעבר בחומה וחדר ליישוב: תחקיר הפיגוע בבית אל
מאבק בן 105 שנים: ההחלטה שהציתה מחדש את הקרב על השפה העברית
תיעוד ראיונות לצורך "סגירת חורים"
הסוגייה התעוררה לאחרונה במהלך תיק "מי אביבים" - פרשיית שוחד נרחבת שנידונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עורכי הדין ינון סרטל, ציון סהראי וניר לזר, שמייצגים את אחד הנאשמים, ועו"ד מירי פרידמן, שמייצגת נאשם נוסף, טענו כי בראיונות שקיימה הפרקליטות לעד המדינה שאמור להעיד בתיק, בוצעו התובעים מעין "השלמות חקירה" או "סגירת חורים" כהגדרתם. לטענתם, העדות "זוהמה" באופן שצריך למנוע מהעד לעלות על דוכן העדים.
סיכומי הראיונות רק החמירו את המחלוקת. לאחר שהסנגורים קיבלו אותם לידיהם הם טענו כי לעד הוצגו מסמכים שמעולם לא נדרש להתייחס אליהם בעבר, וכי הסיכומים לא משקפים את הראיון בצורה אובייקטיבית, ולא מציינים אילו שאלות נשאל העד, מה השיב ואיזה חומרים הוצגו לו.
עו"ד סרטל טען, למשל, כי בראיון הוצגו לעד המדינה נתונים מחשבונות בנק פרטיים שלו, שלא הוצגו לו בחקירת המשטרה. לדברי עורך הדין, הוא התכוון להציג לעד את אותם פרטים על דוכן העדים בחקירה הנגדית, ובכך לעמת אותו עם סתירות בעדות שמסר במשטרה ולחשוף את בית המשפט ישירות לתגובתו של העד. כעת, כאשר העד כבר נחשף לפרטים אלו בראיון, היתה לו הזדמנות ללבן את הפער מול התובע.
"ללא תיעוד אין דרך לדעת האם הראיון בוצע לפי הכללים"
השופטת אגמון גונן הבהירה כי ללא תיעוד של הראיון, אין דרך אמיתית לדעת האם הפרקליטות עמדה בכללים שקבע בית המשפט לאורך השנים, ובכללים שקבע פרקליט המדינה בהנחייתו מהשנה שעברה. "אני סבורה כי ללא תיעוד אובייקטיבי דיגיטלי, אין כל דרך לדעת האם אכן מדובר בראיון שבוצע על פי הכללים או אם לאו", כתבה אגמון גונן, והוסיפה: "צודק הנציב רוזן בנימוקים להחלטתו, לפיהם כדי שלא תפגע הגנת הנאשמים יש להקליט את כל הראיונות וכך לא יהיו ויכוחים בשאלה מה נעשה, מה הוצג וכיו"ב".
השופטת קבעה כי משום שהנחיית פרקליט המדינה כיום לא מחייבת הקלטת הראיונות, היא תאפשר לעד המדינה, המכונה ש"ש, לעלות על דוכן העדים. עם זאת, הבהירה, בהמשך היא לא תאפשר זאת. "מעתה ואילך", כתבה, "אם לא יוקלטו הראיונות, לא תוכל לטעון עוד המאשימה כי לא היתה ערה לקושי שמעלה ראיון עד שאינו מוקלט, ויתקבלו טענות ההגנה לעניין זה".
להחלטה של השופטת אגמון גונן עשויות להיות השלכות רוחביות מרחיקות לכת על ניהול ההליכים על ידי המדינה, ולא ברור כרגע אם וכיצד מתכוונים בפרקליטות ליישם את ההחלטה. מפרקליטות המדינה נמסר כי הם "עדיין לומדים את ההחלטה ומשמעויותיה".