מזווית הראייה הישראלית מצטייר ביקורו ברוסיה של ראש אגף המבצעים במטה הכללי אלוף אהרון חליוה כהישג למדינת ישראל. רוסיה לכאורה ירדה מהעץ לאחר הביקורת הפומבית הקשה, האיומים נגד צה"ל והתקררות היחסים על רקע הפלת מטוס הריגול הרוסי על ידי צבא אסד.
בפועל, התקשורת הרוסית מציגה משמעות אחרת לחלוטין. המשלחת בראשות חליוה פוגשת את סגן ראש אגף המבצעים בצבא הרוסי וסילי טרושין שמכהן בתפקידו כבר עשר שנים. טרושין בעל מעמד והשפעה נמוכים מזה של חליוה והמסר הוא ברור. רוסיה מודעת למגבלות הכוח שלה במזרח התיכון ולמידת הלחץ שהיא יכולה להפעיל על ישראל, אך לא ממהרת לרדת מהעץ.
עוד בוואלה! NEWS:
שירה שנפצעה קשה בפיגוע התעוררה: "לא סיפרנו לה על התינוק"
הנרצחת ה-23 השנה: אישה נדקרה למוות בדירתה בעכו; בעלה נעצר
מנהרה שלישית אותרה בגבול לבנון; נתניהו: חיזבאללה שוגה בהערכת כוחנו
במערכת הביטחון העריכו לאחר ביקור מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין כי רוסיה יצרה משבר מדומה כדי לשנות את כללי המשחק עם ישראל. רוסיה מעוניינת בשיקום סוריה כדי להביא להשקעות מאירופה ומהן לגזור את הקופון. לשלשל לכיסה כסף רב. ישראל מבחינתה מפריעה ליציבות ולכן היא לא תחזיר את מערכת היחסים הרוסית-ישראלית למה שהיה עד שלא תכפה על צה"ל הסדר חדש.
בירושלים כבר מבינים שככל שהמלחמה בסוריה דועכת כך הולך ונסגר חלון ההזדמנויות של צה"ל לתקוף יעדים איראניים ואינטרסים של חיזבאללה בסוריה ולשם כך יש לפעול להסדרה חדשה. מטרת ביקורו של חליוה ברוסיה היא ככל הנראה לשלב שינויים במנגנון החיכוך כדי להגן על האינטרסים הישראלים ולשמר את חופש הפעולה במרחב. לרוסים יש אינטרס לקיים את התהליך לא רק בגלל עליונותה המודיעינית של ישראל במרחב, כוחו של חיל האוויר ויכולתו לערער את האזור, אלא גם העובדה שישראל בימים אלו משמשת גשר בין רוסיה לארצות הברית בהרבה מובנים.
בשנתיים האחרונות פעל חיל האוויר לפי פרסומים זרים בשיטת "כיסוח הדשא" בסוריה כדי להסיר כל איום שאיראן ניסתה לבנות בסוריה וכל שיירת אמצעי לחימה שהמודיעין זיהה שעשתה את דרכה מסוריה ללבנון. צה"ל לא העלים את הבעיה לחלוטין אך הותיר את הדשא בגובה סביר.
אז מה השתנה במרחב בחודשים האחרונים? רוסיה החליטה להרחיב את השפעתה בסוריה והסביבה. לשם כך היא הרתיעה את ישראל לבל תתקוף בסוריה אך בירושלים לא התרגשו מהאיומים ואישרו לפי פרסומים זרים תקיפות. אומנם לא מדובר באותו קצב כמו בעבר אבל תקיפות היו גם היו. ישראל בפירוש לא נרתעה לחלוטין אלא מורידה מעט רגל מהגז.
הציפיה של ישראל מרוסיה היא לגלות מעורבות רחבה ומשמעותית יותר נגד ההתבססות האיראנית בסוריה ולמנוע זליגת אמל"ח ללבנון אחרת צה"ל יעמוד בפני דילמות מורכבות מאוד וכשמדובר בשמירה על חופש הפעולה השנים האחרונות העידו כי אין לישראל יותר מדי קווים אדומים שיבלמו אותה.
במערכת הביטחון יש חילוקי דעות סביב השאלה אם לרוסיה יש באמת מנוף השפעה על איראן וחיזבאללה. האם נכון בכלל לצפות מרוסיה להשתלט על הפעילות האיראנית בסוריה? המציאות מוכיחה כי רוסיה לא מעוניינת להתחכך עם בני בריתה בסוריה. בשלב הזה היא מנסה למנוע משבר בזירה נוספת כשבמקביל היא מנהלת מתח עצום עם ארצות הברית, אוקראינה ואירופה.
למרות המציאות הגיאופוליטית, אין זה אומר שישראל לא צריכה ללחוץ על הרוסים שרוצים שקט. ישראל לא יכול להשלים עם הקמת בסיסים איראנים בסוריה ולא עם נשק מדויק לחיזבאללה. זה איום מסוג אחר שנדרש לו ממוקד ורצוף. 500 רקטות ששוגרו תוך 44 שעות מרצועת עזה לפני כמה שבועות לא מתקרבות לאיום הגדול שהתפתח בלבנון: יותר מ- 1000 רקטות ביום מתוך ארסנל אש מהגדולים בעולם שכולל יותר ממאה אלף רקטות וטילים ובהם גם ראשי נפץ קרביים גדולים מאוד בעלי כושר הרס גבוה וטילים מדויקים. מדובר באיום בלתי נסבל.
ראש אמ"ן אלוף תמיר היימן אמר היום (שלישי) בכנסת כי אין ברשות חיזבאללה יכולת תעשייתית להסבה וייצור של אמצעי לחימה מדויקים. אותם מפעלים שהפכו לאיום ממשי על העורף הישראלי אם יחליט חיזבאללה שהוא רץ קדימה ומתעלם מאיומי בכירי מערכת הביטחון תידרש ממשלת ישראל לקבוע האם נכון להתחיל בתקיפת יעדים בלבנון. גם על כך יש לדבר עם הרוסים שיהיו חשופים לעימות בין צה"ל לציר הרדיקלי.