הנסיעה מבירת דרום קוריאה, סיאול, לגבול עם צפון קוריאה נמשכת פחות משעה. באזור המפורז בין שתי הקוריאות האווירה מתוחה והחיילים מעט עצבניים. ביקור באחת ממנהרות הענק שהתגלו כאן לפני שנים רבות מחייב אמצעי זהירות, קסדה והליכה זהירה לעומק של כ-70 מטר.
בפנים, המנהרה מוארת ובנויה היטב, דוגמה לנחישות ולסבלנות של חיילי הצפון שחצבו בסלע הקשה מנהרת ענק באורך של קילומטר וחצי, וגובה ורוחב של כשני מטר, בדומה לממדי המנהרה הראשונה שהתגלתה השבוע בקרבת מטולה. במנהרה הקוריאנית היו אמורים לעבור אלפי חיילים בשעה בדרך למתקפה קרקעית נרחבת. כמו דרום קוריאה, גם ישראל היא מדינה טכנולוגית עם צבא מתקדם, הנתמכת צבאית ומדינית על ידי ארצות הברית, וגם היא נאלצת לחיות בצלו של איום צבאי קבוע ומשמעותי מאוד על העורף שלה.
לקריאה נוספת:
צה"ל פתח במבצע "מגן צפוני" להשמדת מנהרות של חיזבאללה בגבול לבנון
תכנית סודית שחיכתה שלוש שנים: הוויכוח על עיתוי מבצע "מגן צפוני"
מבצע בלבנון במקום לחימה בעזה: כך התקבלה ההחלטה על "מגן צפוני"
ארגון חיזבאללה החל לבנות את היכולות התת-קרקעיות שלו לפני שנים. הוא נעזר לשם כך באיראן וכנראה גם בקוריאה הצפונית. דוח של הקונגרס האמריקני משנת 2010 מאשר זאת, ואחריו גם פסיקת בית משפט פדרלי אמריקני משנת 2014 שפסק פיצויים לטובת תושב צפת, אזרח ישראלי אמריקני. שני הסיכומים קבעו שקוריאה הצפונית סייעה לחיזבאללה בפיתוח יכולת חפירת מנהרות, ושתשתית המנהרות של חיזבאללה שנחשפה במהלך מלחמת לבנון השנייה מזכירה במאפייניה את המערכות בגבול בין שתי הקוריאות.
כמו במקרה הקוריאני, גם המנהרות של חיזבאללה אמורות היו להוות בסיס להתקפה מפתיעה וחשאית לתוך שטח ישראל, כחלק מתכנית מוצהרת לכיבוש חלקים מהגליל. זו גרסת חסן נסראללה לעקרון הצבאי הישראלי שקבע בן גוריון - העברת המלחמה לשטח האויב. מטרת חיזבאללה במהלך זה כפולה: גם להביא להישג תודעתי ולתמונת ניצחון תוך כיבוש ישוב או מוצב ישראלי, וגם להעסיק את כוחות צה"ל בלחימה בתוך שטח ישראל במקום להתמקד בתמרון בעומק לבנון. את מימוש התכנית אמור להוציא לפועל כח "רדואן" - פלוגות הקומנדו של חיזבאללה.
גם המצב האסטרטגי בין ישראל לחיזבאללה מזכיר הרבה יותר את מאזן ההרתעה שבין הקוריאות מאשר את הסיטואציה של ישראל וחמאס בגבול עזה. כמו קוריאה הצפונית, גם חיזבאללה בנה יכולת אש גדולה מאוד המאיימת על ריכוזי אוכלוסייה גדולים ועל מרכזי שליטה של הצבא. מנגד, כוח ההרס של ישראל הוא עצום וחיזבאללה מודע לכך. הארגון הוא הריבון בפועל בלבנון ורוצה להימנע ממלחמה שתביא להרס המדינה ולאבדן כוחו הפוליטי. כך התגבשה ההבנה שכל עימות צבאי נרחב יביא לחורבן הדדי בעורף.
את הסטטוס קוו הזה מטיב להבין חסן נסראללה, שנכווה קשות ביולי 2006 כאשר הורה על חטיפת החיילים בגבול. ישראל הגיבה אז בחומרה רבה והצדדים הסתבכו במלחמה שבה נסראללה לא היה מעוניין, ולא תאמה את האינטרסים של פטרוניו האיראנים. מנהיג חיזבאללה הוא אדם בעל אידיאולוגיה קיצונית אך גם פוליטיקאי רציונאלי, שיודע שבמלחמה מול ישראל יש לו רק מה להפסיד. בניין הכח של חיזבאללה נועד להוות הרתעה מול ישראל, ולהיות מופעל בתגובה למתקפה ישראלית על איראן או על לבנון. אין לארגון או לאיראן כל אינטרס ליזום כעת עימות כולל.
חיזבאללה משקיע מאמץ רב בניסיון הרתעה תודעתי מול ישראל. בניית המנהרות בגבול דווחה בעיתונות הלבנונית כבר במאי 2016 בעיתון "א-ספיר", ולאחר מכן בפברואר 2017 בעיתון "אל-חיאת". נסראללה ואנשיו הצהירו מראש על הכוונה לכבוש את הגליל בנאומים ובסרטונים שונים, וכן איימו לאחרונה שוב בירי נרחב ומדויק על בסיסי חיל האוויר ואתרים אחרים בתגובה לתקיפה ישראלית בלבנון.
השליטה בגובה הלהבות היא בעיקר בידי ישראל, שממשיכה להזהיר את הארגון מהיגררות למלחמה. לפני כמה שבועות חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקנים ומפעלי הסבה לרקטות מדויקות בביירות. מבצע המנהרות ממשיך את הקו - הוא מהווה הישג מרשים המדגים שילוב מצוין בין מודיעין, מבצעים וטכנולוגיה, והוא גם חלק מאותה מערכה תודעתית לחשיפת יכולות חיזבאללה.
צה"ל מיתג את פעילות חשיפת המנהרות כמבצע, העניק לו שם, ואף פרסם שקיים לקראתו נוהל קרב. הפרסום הרב ותגבור הכוחות נועדו קודם כל להבהיר לחיזבאללה מהי מטרת הפעילות הישראלית החריגה בגבול כדי למנוע פרוש שגוי שלה, להרחיק את האפשרות של חיכוך ישיר עם אנשי חיזבאללה במנהרות, ולהרתיע את חיזבאללה מתגובה. צה"ל מעריך ובצדק שפעילות בשטח ישראל תיתפס כלגיטימית ולא תהווה עילה לפעולת תגמול. כך מנסה ישראל לאגור לגיטימציה בינלאומית כהצדקה לפעולותיה. ניתן היה לא לפרסם את גילוי המנהרות, או לא להרוס אותן כלל ולהפתיע את אנשי חיזבאללה כאשר ינסו להשתמש בהן. הדרך שנבחרה מעידה על הרצון להסיר כעת חלק מהאיומים, ולבצע זאת תוך הימנעות ככל האפשר ממערכה כוללת.
לא ברור האם התגלו כל המנהרות ההתקפיות שנחפרו בגבול הצפון, אך בכל מקרה חיזבאללה ייאלץ כעת לבחון מחדש את סיכויי המהלך הקרקעי שתכנן. זוהי מכה לארגון, אם כי לא מכרעת: האיום האסטרטגי החמור על ישראל היה ונותר יכולת האש המסיבית והמדויקת. החלטה ישראלית אפשרית על טיפול במפעלי הטילים המדויקים בלבנון תהיה הרבה יותר כבדה משקל מההחלטה על פתיחת מבצע המנהרות.