אלף ילדים זרים בתל אביב המוגדרים בסיכון, בעלי צרכים מיוחדים ושורדי סחר אינם מקבלים מענה שיקומי ורווחתי - כך עולה מנתונים של עיריית תל אביב ומסיל"ה, היחידה העירונית במנהל השירותים החברתיים המספקת מידע וסיוע סוציאלי לקהילה הזרה המתגוררת בעיר.
הנתונים מובאים על רקע רצח סילבנה צגאיי בת ה-13, שבשנת 2014 הופנתה לטיפול שירותי הרווחה על ידי ארגון אס"ף לאור מצבה המשפחתי. כבת לאם חד-הורית, שעובדת לאורך כל שעות היממה, נותרה צגאיי להתמודד עם המציאות היומיומית לבדה. היא נכללה בסטטיסטיקה של ילדי הזרים המטופלים על ידי ארגון מסיל"ה, אך לא מקבלים את שירותי הרווחה, השיקום והטיפול שמקבלים אזרחי ישראל. זאת, מאחר שהם זכאים לקבל מענה חירום, אך לא מענים שיקומיים לטווח ארוך.
עוד בוואלה! NEWS:
יותר נשים, יותר צעירים: המספרים מאחורי ניסיונות ההתאבדות שלא מדוברים
"בלתי נתפס שנערה יוצאת מהבית ונרצחת": הפשע שמסעיר את הכפר השקט בגליל
הבריח קוקאין ושיחד בכירים: אח הנשיא הסתבך בארה"ב
בישראל חיים 35 אלף זרים ממדינות אפריקה, שבמשך שנים מסתובבים ללא קבלת זכויות בסיסיות של רווחה, בריאות ושירותים בקהילה, וזאת כאשר אין מדיניות מוגדרת של הממשלה בנוגע לשיקומם או לגירושם.
"צריך להבין כי ההנחיות שיש לנו לגבי אוכלוסיית המהגרים שונה מההנחיות שיש לנו למשפחות הישראליות בנוגע למענה שאנחנו יכולים להציע להם", הסבירה שרון בלום מלמד, מנהלת שירותים חברתיים בעיריית תל אביב. "לקהילה הזרה אנחנו יכולים להציע מענים לחירום. אם מגיעה אישה זרה לבקשת טיפול, אנחנו יכולים להציע לה מקלט לנשים מוכות של הקהילה הזרה. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לתת לה מענה שיקומי".
זאת לא הבעיה היחידה שקיימת במתן מענה לבעיות בקרב הזרים החיים בעיר. "הרבה פעמים יש בעיית שפה", הוסיפה. "אין לנו מגשרים שפתיים, אין אפשרות לעבוד עם האישה ששוהה במקלט על תכנית שיקום. היא לא זכאית למה שאזרחי ישראל זכאים לו. אי אפשר לעבוד עם בן הזוג האלים, אין מרכזים טיפוליים בקהילה שפונים לקהילה הזרה. אנחנו יכולים ללוות אותם, להגיש תלונה למשטרה ולשים אותם במקלט לנשים מוכות".
בלום מלמד הסבירה כי "אלה ההנחיות שיש לנו, הם לא אזרחי ישראל", וציינה שמדובר במדיניות של ממשלת ישראל שבעיריית תל אביב ישמחו לשנות: "אנחנו פועלים עם משרד הרווחה, שהולך איתנו יד ביד, אבל צריך לתת פה מענה לשיקום ולא רק מענה חירום. זה עצוב מאוד. אם רוצים לתת טיפול מקיף אנחנו חייבים להציע גם מענים שיקומיים בקהילה".
לדבריה גם המענה שהילדים מקבלים בתחום החינוך - גני ילדים, בתי ספר תיכון ומועדוניות בקהילה לשעות אחר הצהריים - עדיין לא מספיק. רבים מההורים הם מהגרי עבודה שבמשך רוב שעות היממה עובדים על מנת להתפרנס, כך שילדיהם מוצאים את עצמם לבדם. "אם יש ילד במצב של סכנה הוא זכאי למעני החירום, אם הוא צריך פנימיות. הבעיה היא המענה השיקומי הנוסף. יש מועדוניות ומסגרות, אבל זה לא מספיק", אמרה. "יטענו מנגד שגם לאזרחי ישראל אין מספיק שירותים. אנחנו רוצים לתת שיקום. צריך לבנות יותר מענים בקהילה. חס וחלילה לא על חשבון החברה הישראלית".