על רקע החלטת הממשלה לבצע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה, משרד הבריאות העביר לבקשת וואלה! NEWS נתונים על אודות הצפיפות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים בישראל. הנתונים מובאים אחרי שבכירים במשרד הבריאות איימו כי הקיצוץ יביא לביטול הסיוע הכלכלי לבתי החולים "שערי צדק" בירושלים ו"אסותא" באשדוד ולביטולן של תכניות בריאות קריטיות כמו התוכנית להורדת העומסים בחדרי המיון, התכנית לצמצום הזיהומים, התכנית לשיפור השירות בפגיות והתכנית לקיצור התורים בהתפתחות הילד.
בשנה החולפת התפוסה הממוצעת במחלקה לרפואה דחופה בישראל עמדה על 105%. מדובר בעלייה באחוזי הצפיפות - לשם השוואה, בשנת 2010 התפוסה עמדה על 91%. באשר לשעות הלחץ ליממה בחדרי המיון, העומסים בישראל נמוכים יחסית, ואילו הצפיפות הגבוהה - שנעה בין 120% ל-140% - נמשכת במחלקות המיון מחצות היום ועד חצות הליל.
עוד בוואלה! NEWS:
"מוטרד מהריח של האינג'רה": ביטל את חוזה השכירות לזוג ממוצא אתיופי
בחירות בצל המתיחות: איתמר רביבו נבחר לראשות מועצת חוף אשקלון
השקט מבלבל: כתב אישום לדרעי כבר לא יציל את ש"ס מהתפרקות
מנתוני המשרד עולה כי התפוסה במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים "קפלן" ברחובות עומדת על יותר מ-220% והיא מחלקת המיון העמוסה ביותר בישראל. אחר קפלן, ברשימת מחלקות המיון העמוסות ניתן למצוא את המחלקות לרפואה דחופה של בית החולים "ברזילי" באשקלון, עם צפיפות של 203%, ואחריהם את המיון בבית החולים לילדים "שניידר" בפתח תקווה עם 197%.
בתחתית הרשימה ממוקם בית החולים "יוספטל" באילת, עם 46% צפיפות בלבד. בנוסף אליו, בבית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת עומד אחוז התפוסה במיון על 47% ולפניו בתי החולים "השרון" בפתח תקווה ו"הסקוטי" בנצרת עם 52% צפיפות כל אחד.
באשר לששת בתי החולים הגדולים בישראל, אחוז הצפיפות הגבוה הוא בית חולים "שיבא" שבתל השומר עם 175%. אחריו נמצאת המחלקה לרפואה דחופה ב"בילינסון" עם צפיפות של 138%, בהמשך בית החולים רמב"ם עם 130% תפוסה ומעט אחריו "סורוקה" עם 124%. בבית החולים "הדסה עין כרם" עומד שיעור הצפיפות על 91%. בתחתית הרשימה ניתן למצוא את בית החולים "איכילוב" שבתל אביב עם 63% צפיפות בלבד.
איפה המחלקה הפנימית הכי צפופה - ומה לגבי טיפול נמרץ?
בנוסף לאחוזי הצפיפות במיון, בדיקה נוספת בחנה את אחוזי התפוסה בכמה מחלקות מרכזיות נוספות בבתי החולים בישראל - המחלקות הפנימיות, המחלקות לטיפול נמרץ ומחלקת הילדים.
המחלקה הפנימית העמוסה ביותר פועלת בבית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת עם תפוסה של 164%. אחריה המחלקה הפנימית בבית החולים הירושלמי "הדסה עין כרם" עם 133% תפוסה, ואחריה שכנתה - "הדסה הר הצופים" עם 126% תפוסה.
מנגד, המחלקה הפנימית שבה נרשמו שיעורי התפוסה הנמוכים ביותר היא זו של בית החולים "יוספטל" עם 59%. בהמשך מגיע בית החולים "סנט ג'וזף" במזרח ירושלים שבו עומד שיעור התפוסה על 61.5%.
באשר לבתי החולים הגדולים בישראל - בבית החולים "שיבא" שבתל השומר עומד נתון התפוסה במחלקות הפנימיות על 107.5%, בבית החולים רמב"ם שבחיפה נתון הצפיפות במחלקות הפנימיות עומד על 96.8%, בבית החולים "בילינסון" עומד אחוז התפוסה על 104.9%, ב"סורוקה" - 84.3% וב"איכילוב" - 112.1% אחוזי תפוסה במחלקות הפנימיות.
מחלקת הטיפול הנמרץ העמוסה ביותר נמצאת בבית החולים "הסקוטי" בנצרת עם 147.6% תפוסה. אחריה המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק עם 106.7% תפוסה. ב"לניאדו" שבנתניה - 104.5% תפוסה. בתחתית הרשימה נמצאות במחלקות לטיפול נמרץ של בית החולים "פוריה" הסמוך לכנרת, עם 26.8% תפוסה, ומעליו ברשימה "אסותא" (23.3% תפוסה) ו"יוספטל" (35.3%).
מנתוני הצפיפות במחלקות הטיפול הנמרץ של בתי החולים , עולה כי בבית החולים "שיבא" התפוסה עומדת על 86.5%, ברמב"ם על 99%, ב"בילינסון" על 89.6%, ב"איכילוב" - 62% וב"הדסה עין כרם" - 66.3%.
מחלקות הילדים העמוסות ביותר נמצאות בבית החולים "שיבא" עם תפוסה של 156.7%. בהמשך הרשימה מופיע בית החולים לילדים "דנה" שבאיכילוב עם תפוסה של 125%, ואחריו "הדסה הר הצופים" עם 110.9% תפוסה. בתחתית הרשימה ניתן למצוא את מחלקות הילדים של בית החולים ה"סקוטי" בנצרת עם 27.9% אחוזי תפוסה, את "יוספטל" באילת עם 35% תפוסה ואת בית החולים "אוגוסטה ויקטוריה" שבהר הזיתים בירושלים שבמחלקות הילדים בה עומד שיעור התפוסה על 51%.
מנתוני העומסים במחלקות הילדים בבתי החולים הגדולים בישראל עולה כי התפוסה ב"הדסה עין כרם" עומדת על 107.7%, ברמב"ם - 103.7%, ב"סורוקה" - 97.5%, ובבית החולים "שניידר", שאליו מפונים הצעירים שמובהלים לבית החולים בילינסון, עומד שיעור העומס על 91%.
"יש לזקנה מזל אם היא במסדרון ולא בחדר האוכל"
אחרי הקיצוץ הרוחבי שאושר בממשלה שיגר פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה להחריג את משרדי הבריאות והרווחה מההחלטה. "אנו מצויים בתקופה שבה מערכת הבריאות סובלת מהרעבה כספית, משוועת לתקציבים ומשאבים, תלויה פעמים רבות בפילנתרופיה ונדבות, מתמודדת עם דוחות שחושפים אותה במערומיה ובחוסר תפקוד ממשי", אמר חגי. "את זאת יודע כל אדם, מראשי המדינה ועד הזקנה שאם יש לה מזל היא עדיין במסדרון ולא שוכבת בחדר האוכל. הדעת אינה סובלת שבמצב שכזה, במקום למצוא דרכים לשפר ולהציל את המערכת, בוחרת ממשלת ישראל להחמיר את הפגיעה ולפגוע עוד יותר בשירותי הבריאות של תושביה".
יו"ר ההסתדרות הרפואית הוסיף בדבריו כי "אין ספק שקיצוץ בכל משרד ממשלתי טומן בחובו הרעה בתנאי חייהם של אזרחים. עם זאת, פגיעה בזכות לחיים, בזכות לשלמות הגוף ובזכות לחיים ברווחה מינימלית היא המשמעותית והקשה מכולן, ואין לה הצדקה. גם עתה, כשהקיצוץ אושר בממשלה, עדיין לא מאוחר לגלות את האחריות הנדרשת ממי שעומד בראש המערכת ולדאוג לבריאותם ורווחתם של תושבי המדינה".
לפניו היה זה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ששיגר מכתב בהול למנהלי בתי החולים, יממה לאחר אישור הקיצוץ. "אנו נצמצם בשנת 2019 באופן משמעותי את התוכניות הלאומיות במערך האשפוז, בהן התוכנית לשיפור הטיפול בפגים; תכנית המיונים ותוכנית הזיהומים. אנחנו מודעים לכך כי תכניות אלה הביאו להישגים אדירים ושיפרו באופן ניכר את הטיפול בחולים", כתב סימן טוב. "אין צורך לפרט בפניכם את הידוע לכולנו - ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל היא מהנמוכות בעולם והעלייה בצרכי הבריאות בישראל היא הגבוהה בעולם, בשל הזדקנות האוכלוסייה המואצת והעלייה בתחלואה הכרונית. קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל הוא השני במהירותו בעולם".
עוד אמר סימן טוב כי "צורך השעה הוא הגדלת תקציב מערכת הבריאות הזקוקה לתוספת של שלושה מיליארד שקלים לבסיס התקציב על מנת להבטיח את עצמאות מקורות התקצוב של המערכת ולאפשר אספקת שירות זמין ואיכותי לתושבי ישראל. אנחנו מצרים על הפגיעה הצפויה ופועלים לבטלה ולהבטיח למערכת את התוספות הדרושות לה".
בצאת השבת, טרם ההודעה על אישור הקיצוץ היה זה סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שהביע בפני ראש הממשלה את התנגדותו לקיצוץ הצפוי: "מדובר בהחלטה חמורה שתפגע אנושות בבריאות אזרחי ישראל. מחיתי נחרצות בפני ראש הממשלה והשרים על הקיצוץ הצפוי והבהרתי כי זה עלול להביא להרס מערכת הבריאות בישראל. הבהרתי לראש הממשלה כי צרכי הבריאות של אזרחי ישראל הולכים ועולים, לצד העלייה בתחלואת החורף שהחלה והצורך להתמודד גם עם הסיכונים להתפרצויות בתחלואת חצבת ושפעת. אני שב וקורא לשר האוצר ולראש הממשלה להחריג את צרכי הבריאות מחרב הקיצוץ התקציבי ואף להביא להגדלת התקציב לבריאות".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), חבר ועדת הבריאות של הכנסת הגיב על פרסום הנתונים של משרד הבריאות ותקף את הממשלה, "הנתונים הללו מלמדים על גודל הפשע הטמון בהחלטת הממשלה מהשבוע לקצץ גם במשרדי הרווחה והבריאות. המשמעות היא הנחתת גרזן על ראשם של החולים והקשישים הסיעודיים שמתייבשים בתורים אינסופיים ונדחקים בצפיפות לא אפשרית במיון ובמחלקות". שמולי הוסיף, "גם משרד הבריאות היה צריך לנהל מאבק נחרץ יותר כדי למנוע את הפגיעה הקשה הזו".
ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני) הגיב גם הוא לנתוני משרד הבריאות על העומס והצפיפות בבתי החולים: "ממשלת ישראל מתייחסת לחוליה כאל סרדינים או כתרנגולות בלול ולא כאל בני אדם. כולנו נתקלנו בצפיפות הבלתי נסבלת והלא אנושית במערכת הבריאות לפי הנתונים, מאז ימי הזקנה במסדרון המחלקה לא קרה כלום". סעד הוסיף, "ישראל זקוקה למדיניות רווחה רחומה שרואה את האזרח הקטן ודואגת לו לשירות רפואי טוב ורשת ביטחון סוציאלית ובריאותית".