פרשת מסמך הרפז הסתיימה היום (ראשון), לאחר כשמונה שנים, בהסדר טיעון. סגן-אלוף (מיל') בועז הרפז הודה והורשע בעבירות של זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף, וייגזרו עליו 220 שעות של עבודות לתועלת הציבור. "זהו, סיימנו את ההליך, זה מאחורי", אמר הרפז לוואלה! NEWS. "אבצע 220 שעות לתועלת הציבור בספריה העירונית, וביום מן הימים אספר את הגרסה שלי בפרשה". ההסדר הושג לאחר גישור ממושך בפני סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט צחי עוזיאל.
הפרשה התפוצצה בשנת 2010, כשב"אולפן שישי" נחשף מה שכונה אז "מסמך גלנט": תכנית אסטרטגית שנוצרה במשרדו של היועץ איל ארד ונועדה, כביכול, להביא לבחירתו של יואב גלנט לרמטכ"ל, תוך הכפשת מתחריו. רק בהמשך התברר כי מדובר במסמך מזויף, שהוכן על ידי הרפז. כיום, עם הודאתו של הרפז, ניתן לכך אישור גם בבית המשפט.
לקריאה נוספת:
אחרי חמש שנים: וינשטיין יודיע על סגירת התיק נגד אשכנזי בפרשת הרפז
בועז הרפז מואשם בזיוף, קבלת דבר במרמה ובשיבוש מהלכי משפט
חמש שנים מאז שנחקר: הוחרמו הטלפונים של הרפז ושל ילדיו
הקשרים בין הרפז, יוצא אגף המודיעין, לבין הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, נוצרו במהלך שנות ה-90 ונמשכו גם כשאשכנזי כיהן כרמטכ"ל. לפי כתב האישום המתוקן, שבו הודה היום הרפז, במהלך אפריל 2010 הוא נחשף למידע ממקורות שונים שממנו הסיק כי קיימת תוכנית שתכליתה פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של האלוף גלנט. הוא סיפר על כך לרמטכ"ל ולעוזרו - אלוף-משנה ארז וינר - ואמר שיעביר להם מסמך המבסס את המידע.
הרפז, לפי הודאתו, ערך את פרטי המידע שאסף ממקורות שונים למסמך, והוסיף עליו את הלוגו של חברת EURO RSCG ISRAEL, של היועץ האסטרטגי איל ארד. הוא ערך את המסמך כך שיראה כמו תוכנית אסטרטגית, המתייחסת בין היתר, לקידום מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ולפגיעה במעמדו של אשכנזי ובמעמדם של מתמודדים נוספים לתפקיד. במאי 2010 מסר את המסמך המזויף לוינר במעטפה סגורה כדי שיעבירו ל אשכנזי. וינר עשה זאת באותו הערב, ובהמשך הציג אשכנזי את המסמך המזויף בפני קצינים בכירים נוספים.
באותה תקופה שררה אווירה עכורה ביותר בין לשכותיהם של הרמטכ"ל גבי אשכנזי ושר הביטחון אהוד ברק, וזו רק הוגברה עם גילוי המסמך. בעקבות חשיפתו נפתחה חקירת משטרה, שקבעה כי המסמך מזויף, והביאה לפתיחת בדיקה של מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס.
דוח המבקר פורסם במרץ 2012, וחשף עד כמה עמוקה הייתה העוינות בין הגורמים הבכירים ביותר במערכת הביטחון. לינדנשטראוס מתח ביקורת על התנהלותו של ברק ביחס לרמטכ"ל, אך בחר להתמקד דווקא בהתנהלותו של האחרון ובפרט לקשריו עם הרפז ולאחריותו הכוללת לאיסוף חומרים מכפישים נגד שר הביטחון ואנשיו.
מממצאי הביקורת עלה כי בתחילת פברואר 2010, לאחר שהרפז מסר לאשכנזי כי קיימת תוכנית של אנשים הקשורים לסביבת ברק לפגוע בו, הפנה הרמטכ"ל לשעבר את הרפז אל עוזרו, אלוף-משנה ארז וינר. המבקר קובע כי מאותה עת ועד תחילת אוגוסט 2010 שיתף וינר פעולה באורח פעיל, שוטף ומשמעותי עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות שר הביטחון וסביבתו, כולל נגד ראש מטה לשכת השר יוני קורן. משרד המבקר קבע כי לאשכנזי הייתה אחריות על פעילותו של וינר גם אם לא היה מודע באופן מלא לכלל מאפייניה. עוד קבע המבקר כי אשכנזי נמנע מלהביא את מסמך הרפז לידיעת הגורמים המתאימים, הן בתוך צה"ל והן מחוצה לו, כדי לברר את מהותו.
באשר לשר הביטחון ברק, מצא לינדנשטראוס כי כמו גלנט, גם הוא היה צריך לפעול להרגעת הרוחות ולהפסקת "המלחמה" בין שתי הלשכות. עם זאת, המבקר לא מצא עדויות לכך שברק או אשכנזי התנהלו על בסיס תוכנית פעולה שמטרתה הייתה לפגוע בצד השני - כפי שתיאר כל אחד מהצדדים.
בעקבות הדוח הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, להרחיב את חקירת המשטרה. בין היתר נחקרו בפרשה באזהרה אשכנזי, בניהו, וינר, וגם מי שמכהן כיום כיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וב-2010 היה הפרקליט הצבאי הראשי. בסופו של דבר, התיקים נגד כולם נסגרו ללא הגשת כתב אישום - מלבד הרפז.