מי אשם? ספר המתח של עורך דינה של א"ק בהשראת פרשת ראדה

עורך הדין תומר שורץ ישב בפינת בית הקפה שבלב המושבה כפר תבור. המקום המרוחק שתפס מדלת הכניסה, עדיין לא מנע משני אנשים לגשת אליו ולשוחח על מה שמתברר כנושא שיחה קבוע בינו ובין אנשים נוספים - רצח הנערה תאיר ראדה.

שורץ מכיר ומחבב את השניים, תושבי כפר תבור, ונראה שמדובר בדפוס שיחה המוכר לשני הצדדים. ספר פרי עטו של שורץ, שיצא השבוע לחנויות הספרים, רק מעמיק את המחלוקת בינו לבין בני שיחו.

ספרו של שורץ, "פשוט פלילי", הוא ספר מתח שעלילתו נעה סביב עולם המשפט. עלילתו בדויה, אך לכל אורכו מתכתב עם פרשת רצח הנערה תאיר ראדה, שמאז אותו יום הרצח הנורא, לפני 12 שנה, ממשיכה להסעיר את הציבור הישראלי.

עוד בוואלה! NEWS
כשהחשדות חמורים - גם ההמלצות מדאיגות: מורה נבוכים לתיק 3000
היורה בבר בקליפורניה: חייל מארינס לשעבר בן 28
קנאביס חוקי והעלאת גיל לקניית נשק: מה אושר בבחירות בארה"ב?

גיבור הספר הוא עורך דין בפרקליטות מחוז צפון, שגדל וחי עם משפחתו במושב בגליל התחתון. שורץ עצמו עבד שנים רבות בפרקליטות מחוז הצפון, והוא בן למשפחת חקלאים ממושב בגליל התחתון, בו הוא חי עם משפחתו.

הפרקליט, אותו רודף שד מעברו, מקבל לידיו תיק רצח סבוך בו מעורבים שני בני דודים. במהלך העבודה על התיק, הוא מתחיל לזהות דפוסים זהים לאלו שעלו בציבוריות הישראלית בתיק זדורוב, בעיקר סביב הפער העצום שבין הכרעות בתי המשפט להכרעות הציבור. העלילה נעה בתוך הסערה החזקה שעוברים חייו של הפרקליט, שגם משלם על כך מחיר כבד בחייו האישיים.

שורץ מייצג בימים אלו, ביחד עם עורך הדין דניאל חקלאי, את הצעירה א"ק, שבחלקים ניכרים מהציבור הישראלי כבר נשפטה והורשעה בבית המשפט של הרשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת, כרוצחת של תאיר ראדה. צבא זדורוב" הוא מכנה את הקהל הרב שעסוק באופן רצוף בפרשה, הטוען לחפותו של הנאשם ברצח ומעלה תדירות תיאוריות שונות לגבי זהות הרוצח או הרוצחת האמיתיים, לשיטתם.

"משפט זדורוב הוא פטיש", סבור שורץ. וגם הפרקליט, גיבור הספר, מודה כי תיק זדורוב הוא "במשך שנים הפטיש המשפטי הפרטי שלו".

וכמו הגיבור בספר, גם שורץ עצמו מתעניין מאד בפרשה, ולא רק כסניגורה של א"ק. שני היבטים של העיסוק בה מסקרנים אותו מאד; "הפער המטורף בין המציאות המשפטית לבין המציאות המקבילה ברשתות. גיליתי שחייבים להתמודד עם אותה מציאות, אחרת היא בולעת מה שמתרחש בבית המשפט ופוגעת באמון הציבור. זה מה שהכי בולט בתיק זדורוב ולכן זה נמצא בספר", אומר שורץ.

הפרקליט, גיבור הספר, מכין הרצאה שהוא מציג במספר מקומות, לה הוא קורא "בית דין של פייסבוק או בית המשפט של המציאות - מי מספר לנו את האמת?".

לב המצגת הנה שורה של תהיות שמציג הפרקליט בפני הקהל, ואלו בונות נדבך על נדבך מבנה שלטעמו יוכיח כי הוא מבוסס היטב ולא מותיר ספקות באשמתו של זדורוב: התוודותו בלחישות בפני המדובב, ומדי פעם דברי הכחשה שהקפיד לומר בקול רם; החשש שלו כי יתגלו טיפות דם שטפטפו מהסכין בשירותי הבנים - טיפות שאכן נמצאו על ידי מנקה של בית הספר; אוזניות השמע שהכניס מתחת לחולצתו, כדי שלא יתלכלכו בדם, כדברי זדורוב; כוס הקפה שלדבריו שתה בחדר המורים אחרי הרצח; פסיכולוגית בית הספר שזכרה אותו ברגעים אלו כשתנועותיו נסערות; העובדה כי הותיר את מכנסיו המוכתמות בדם בתוך תיק; המנעול השבור במקלט בו עבד בריצוף: העצבנות וגילויי האלימות הקשה בעברו; תחושת הזרות והניכור וההצקות שחווה מצד ילדי בית הספר, דבר שכל כך עיצבן אותו עד שלדבריו יכול היה להרביץ "ככה שכל עמוד השדרה יתפרק לו לתוך התחתונים, אבל אני ניסיתי בבית הספר הזה לא לגעת באף אחד"; מאמר שקרא מספר ימים לפני הרצח בשם 'איך להכניע יריב באמצעות סכין': כתבה שקרא זמן קצר לפני הרצח על נאשמת שחמקה מעונש בטענה לאי שפיות', מה שגרם לזדורוב עצמו לטעון לאותו "אפקט"; הבלאקאאוט שאפף אותו; השלכת להב הסכין; ההתעקשות לשוב לבית הספר ולאסוף את השקית עם המכנסיים אותם לבש כשעבד, וההחלטה להשליכם לאשפה; כיבוס החולצה בעצמו באופן חריג; ניקיון סוליות הנעליים; השיחה עם אשתו בה סיפר על 'ילדה שנפלה מאסלה בשירותים'; שחזור שיסוף הצוואר; ידיעה מדויקת של מיקום התא בו בוצע הרצח; שחזור התנוחה בה הייתה הנרצחת.

לצד כל אלה שורץ מצביע על מרכיב נוסף בפרשה, מהותי ומרכזי להבנתו, ושבו גיבור הספר עסוק מאד, "הספר מבליט את שאלת הספק הסביר, שהיא סוגיה מאד חמקמקה ואנשים נוטים לטעות ולחשוב שההליך המשפטי מסתפק בספק כדי לזכות נאשם. הם רק שוכחים שהספק חייב להיות סביר. ספק לא סביר ניתן כנראה למצוא בכל הליך משפטי ואף אחד לא מייחל למציאות שבה עבריינים כבדים יסתובב בינינו, רק בגלל שנמצא ספק בעניינם".

לדברי שורץ הוא לא הציב מטרה להוכיח שזדורוב אשם, "כסופר לא חיפשתי להזיז לצד שני את המטוטלת הציבורית שמצויה באופן מובהק בצד החף מפשע. כן היה חשוב לי להביא את הדברים מנקודת ראות של פרקליט, ובעיקר - לגרום לאנשים להבין למה חשוב שנשים את מבטחנו בבית המשפט".

ב"חיים האמיתיים" כהגדרתו, שורץ הוא סניגור, וביחד עם שותפיו למשרד, עורכי הדין עידית רייכרט וגיל דביר, תפקידם הוא "להציף את כשלי המערכת", כדבריו. הוא אומר כי "מציאות זו גרמה לכל תקופת כתיבת הספר להיות מרתקת. במשך שלוש שנות הכתיבה חייתי עם מציאות אמיתית סניגוריאלית, מול מציאות דמיונית תביעתית. אני גאה להיות סניגור, זה סוג של שליחות שנעוצה בהצלת חשודים ונאשמים נורמטיביים. זו שליחות חשובה לא פחות מהשליחות הפרקליטותית". ייצוגה של א"ק, נעשה בהתנדבות, ומשימה זו נוספה לו כשהיה שקוע כבר בכתיבת הספר.

הוא מספר כי כשפגש בה לראשונה הוא ראה "בחורה שנמצאת במצוקה אמיתית. מאז אנחנו נדהמים כל פעם מחדש לאיזה תהומות אנשים מגיעים. גם במקרה הנוכחי, סביב השערה שנמצאה בזירה, אנחנו ממליצים להמתין עד תום בחינת הרשויות. לא יכול להיות ששניות ספורות אחרי הודעת המכון הפתולוגי יפרסמו בראשי חוצות הודעה שנמצאה שערה של א"ח, בן זוגה לשעבר, ורק בחלוף זמן יסתבר ששערה זאת יכולה להתאים לעשרות אלפי אנשים אחרים". שורץ המשיך, "זו דוגמא מובהקת לסכנה שנמצאת בקפיצה נמהרת למסקנות מבלי להמתין לבדיקה מעמיקה, תוך רמיסת זכויותיה של בחורה תשושת נפש שמתמודדת עם חיים לא פשוטים".