לב לבייב הוא עדיין שם גדול בענף היהלומים העולמי, אבל ימי גדולתו הרחק מאחוריו. בשיא כוחו בשנות ה-90 הוא נמנה בחמישיית היהלומנים המובילים בעולם המערבי, וצבר תחרות עם קרטל היהלומים העולמי הוותיק "דה בירס".
הטייקון שלט במכרות יהלומים באנגולה, נמיביה ורוסיה, וחלק ניכר מחומרי הגלם לתעשייה עברו דרך החברות שבשליטתו. אולם בעשור הראשון של המאה ה-21 עולם היהלומים החל להשתנות. המדינות שבהן מופקים חומרי הגלם, השתלטו על הענף באמצעות חברות ממשלתיות ויהלומי הגלם הגדולים נמכרים כעת במכרזים פומביים ושקופים. כל הסוחרים המורשים, מוזמנים להשתתף במכרזים ולהגיש הצעותיהם ובתום המכרז שמתקיים מידי מספר שבועות, מקבל הסוחר הודעה על זכייתו או אי זכייתו במכרז, וכן פרטים על המחירים שהציעו הסוחרים זוכים.
לבייב עצמו התנתק במידה רבה מהעיסוק השוטף במסחר ביהלומים. חברי בורסת היהלומים, שלא הופתעו מהתפוצצות הפרשה, העריכו אתמול כי גם אם יגיע לבייב לחקירה, קטנים הסיכויים שתיחשף מעורבות אישית שלו בהברחה. "הברחת יהלומים אינה עבירת מס מפני שאין כל מכס על יהלומים הנכנסים למדינה. הסוחר צריך רק לדווח על הכנסת היהלומים ולהציג "תעודת קימברלי" המעידה על מקור היהלומים ועל העובדה שהם נרכשו כחוק. העבירה העיקרית שעשויה להיות היא הוצאת יהלומים בצורה בלתי חוקית מהמדינה המייצאת", הסביר חבר ותיק בבורסת היהלומים.
עוד בוואלה! NEWS
ממשיך לעורר סערה: בחיפה בוטלה השקת ספר ילדים שכתב מחבל
הבחירות הגורליות בארה"ב: מהפך דמוקרטי - או ביצור שלטון טראמפ?
מגני ילדים עד הרכבת: מאמצים אחרונים לבלום את השביתה במשק
הטייקון הוא חבר בורסת היהלומים, ופועל באמצעות חברת LLD שבשליטתו "Lev Levaiev Diamonds" - הוא עצמו לא נראה כבר שנים רבות בבורסה.
ב-2007 העתיק את מגוריו מבני ברק ללונדון, שם מתגוררים מרבית בני משפחתו. המעבר הוסבר בנסיבות אישיות, אולם בשוק ההון העריכו שהמניע העיקרי היו הקלות מס שהוענקו באותה תקופה לעשירים שהעתיקו את מגוריהם לאנגליה.
החברה של לבייב מנוהלת בפועל על ידי שניים מתשעת ילדיו, זבולון (שנעצר) ואברהם. LLD נחשבת היום לחברה בינונית בבורסת היהלומים, עם היקף פעילות שנתית של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. המגזר בו פועלת החברה היא היהלומים הגדולים, "בומבות" בעגת הסוחרים, ספג בעשור האחרון מכות קשות. זה התחיל במשבר הכלכלי העולמי בשנת 2009, שגרם לירידה חדה בהיקף הרכישות וגרם לגל של פשיטות רגל בענף. בהמשך עבר השוק שינויים נוספים ביניהם יהלומים זולים וקטנים יותר מהמזרח כבשו נתחים גדולים מהשוק והרגילו את הרוכש הממוצע לרמות מחירים חדשות ונמוכות יותר. בהמשך הופיעו בשוק יהלומים מלאכותיים באיכות גבוהה ודמיון רב ליהלומים הנוצרים בטבע.
יתכן שאין זה מקרה שעיקר החשדות לגבי פעילות ההברחות של עובדים בקבוצתו של לבייב נוגעים לתקופה זו. עד המדינה שגויס לפרשה הוא שותף עסקי לשעבר של לבייב, בן למשפחת יהלומנים ששמו הוזכר בתקשורת גם בהקשר לפרשיות הלוואות בשוק האפור. בין היתר הוא הוזכר כמי ששיתף פעולה עם לבייב בהשתלטות על חברה אחרת הפועלת בענף היהלומים.
LLD שמרה על מעמדה בזכות ההתמקדות ביהלומים הגדולים שנותרו בשוק נפרד ללקוחות בעלי אמצעים. מגזר הפונה לעשירי המערב ולשכבה מתרחבת של מתעשרי סין והמזרח הרחוק, אך ללא השליטה הייחודית במקורות חומרי הגלם, לבייב הוא אחד מרבים. נכון להיום, הטייקון מחזיק עדיין במספר מלטשות יהלומים ברוסיה וארמניה, במסגרת חברת "רוס" שבשליטתו.
למרות ההתעסקות בליטוש וחומר הגלם, עיקר עסקיו של לבייב הם קמעונאים: רשתות שיווק ליהלומים המתמחה בשוק הגבוה-יוקרתי. רשת "לבייב" שלה סניפים באנגליה ארצות הברית ודובאי, ורשת "מיוז" הפועלת ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר.
לבייב התפרסם בישראל בזכות שליטתו בחברת "אפריקה ישראל" - חברה ציבורית גדולה שאת השליטה בה רכש מידי בנק לאומי. לבייב היה איש עסקים אלמוני בארץ כאשר רכש את אפריקה ישראל בהשקעה של 220 מיליון דולר. בשוק ההון סיפרו על בן למשפחה קשת יום מקריית מלאכי שיצא לחו"ל ועשה הון בעסקי יהלומים. בעשור שלאחר מכן התפתחה חברת ההשקעות והגיעה לשווי בורסאי שהתקרב ל-30 מיליארד שקלים. עם זאת, שורה של טעויות ניהוליות דרדרו מאוד את מצבה של החברה.
אחת ההחלטות שחרצו את גורלה של החברה היא החלטתו של לבייב להעביר חלק ניכר מהשקעותיה לרוסיה. לבייב היה בעל קשרים טובים במערכות הממשל והעסקים במדינה והאמין שיוכל למנף אותם לטובת החברה. אולם המשבר הכלכלי ומפולת מחירי הנפט הכניסו את רוסיה למיתון קשה שפגע גם בעסקי אפריקה ישראל.
לבייב נאלץ להכריז שוב ושוב על "תספורות" שמשמעותן אי עמידה בפירעון חובות החברה. בסיבוב הראשון עוד הזרים לבייב לחברה כסף מעסקיו האחרים, בתחום היהלומים, אך כשגבר המשבר הוא נאלץ להרים ידיים ולהעביר את השליטה בפועל לידי בעלי איגרות החוב, להם חייבת החברה כ-3 מיליארד שקלים. מבחינה רשמית מחזיק לבייב עדיין במניות השליטה באפריקה ישראל, אולם בפועל מנהלים בעלי איגרות החוב מגעים מתקדמים להעברת השליטה לידי בעלים חדשים, איש העסקים מוטי בן משה. בית המשפט שבו נדון הסדר הנושאים לאפריקה אישר את העברת השליטה לבן משה והוא אמור לקבל לידיו את המניות לאחר שיגייס את הסכום הנדרש, כ-2.4 מיליארד שקל. בסך הכל אמורים בעלי החוב של אפריקה ישראל להפסיד כתוצאה מההסדר כ-600 מיליון שקל - 20% מסך החוב.
דריכות בבורסה ליהלומים
בינתיים, סוחרים בבורסה ליהלומים ברמת גן מביעים היום דאגה רבה מהתפתחות החקירה נגד לבייב והחברות שבשליטתו. החקירה שנתפתחה נגד לבייב, שהיה היתה שיחת היום באולמות המסחר ובחדרי העסקות.
רק בשנה האחרונה התאוששה הבורסה מפרשת הבנק המחתרתי שפעל בבורסה וסייע להעלמת הכנסות של בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בפרשה זו נעצרו עשרות מעורבים ומספר יהלומנים אך הועמדו לדין והורשעו. בשלוש השנים האחרונות היתה הנהלת הבורסה שקועה רובה בכולה בספיח הפרשה ובמאמץ ליישר את ההדורים עם שלטונות המס.
בבורסה חוששים שחקירת הפרשה תוביל גם לחשיפת טפח נוסף משיטות הפעולה של חלק מהעוסקים בענף, שסבל לאחרונה גם ממשברים כלכליים. עד המדינה שסייע בחשיפת הפרשה מוכר לפעילים רבים בבורסה, והסוחרים אף טוענים שמייד לאחר שמסר את עדותו הודה בפני חבריו כי שיתף פעולה עם המשטרה ומסר מידע על עסקיו של לבייב. "סביר מאד להניח שהחשודים בפרשה אינם היחידים שפעלו בדרך זו" אמר השבוע חבר בכיר בבורסה.
בבורסה מעריכים שאם יתברר שלבייב מעורב בהברחת יהלומים מרוסיה לישראל הוא לא יתקשה להמשיך ולפעול בענף, הנהלת הבורסה הודיעה בתגובה לפרשה "לבורסה ליהלומים אין כל מידע על האירוע או על פרטי החקירה. מדובר באירוע של אנשים פרטיים ולבורסת היהלומים אין כל קשר אליו. במידה שתידרש לכך הבורסה תפעל בשיתוף פעולה מלא עם רשויות האכיפה במדינת ישראל".