פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אני לא אשרוד": ברחוב האיראני חוששים מהחרפת הסנקציות של ארה"ב

      אחרי הצניחה בערך המטבע המקומי בשנה האחרונה, הסנקציות החדשות ינחיתו מכה נוספת על הכלכלה האיראנית. חיידר, שמוכר ציוד מיובא עוד מהימים שלפני המהפכה, חושש לפרנסתו: "הבזאר שלי הוא כל חיי". במעמד הביניים זועמים על טראמפ: "כמו בריונות"

      "אני לא אשרוד": ברחוב האיראני חוששים מהחרפת הסנקציות של ארה"ב
      צילום: רויטרס, עריכה: יוסי אלטר

      הכלכלה של איראן סבלה מבעיות רבות עוד הרבה לפני שארצות הברית הכריזה על פרישה מהסכם הגרעין, אבל אתמול, יום לפני חידוש הסנקציות שהוסרו במסגרת ההסכם אך ישובו לתוקפן היום (שני), היו שחששו שהפגיעה בפרנסתם תקשה עליהם להמשיך לשרוד.

      חיידר פקרי בן ה-70, שמנהל בזאר קטן למכירת ציוד תעשייתי בטהראן עוד מהימים שלפני המהפכה, הוא אחד מהם. "המדפים שלי ריקים", אמר ל-AFP. "המחסנים שלי ריקים ובקרוב אצטרך לסגור את הדלתות. אלה היו כל חיי - אני לא אשרוד הרבה זמן אם אסגור את החנות".

      לקריאה נוספת בנושא:
      חמינאי תוקף אחרי הסנקציות: "ארה"ב נכשלה בניסיון לשלוט באיראן"
      ארה"ב: כל הסנקציות שהוסרו מאיראן יחזרו, 8 מדינות ימשיכו לייבא נפט

      ריאל איראני ודולר אמריקני בתחנת צ'יינג' באיראן ב-3 בנובמבר 2018 (רויטרס)
      הכלכלה צפויה להתכווץ ב-3.6%. ריאל איראני ודולר אמריקני בתחנת צ'יינג' באיראן (צילום: רויטרס)

      ביום שישי הכריז הנשיא האמריקני דונלד טראמפ על השבת כל הסנקציות שהוסרו מהרפובליקה האסלאמית במסגרת ההסכם שנחתם בינה לבין המעצמות ב-2015, אך שמונה מדינות קיבלו היתר להמשיך לייבא נפט מאיראן באופן זמני למשך שישה חודשים.

      שר החוץ האמריקני מייק פומפאו אמר אתמול כי לסנקציות שכבר הוטלו "הייתה השפעה עצומה" והוסיף שהמדיניות של ממשל טראמפ, "להפעיל לחץ מקסימלי", תיושם החל מהיום. "אלה יהיו הסנקציות הקשות ביותר שאי פעם הוטלו על הרפובליקה האסלאמית של איראן", הוסיף.

      פומפאו, שהתראיין לרשת ל"פוקס ניוז", סירב לפרט אילו מדינות קיבלו את ההיתר לסחור עם איראן, אך הסביר כי הן "זקוקות למעט יותר זמן כדי לרדת לאפס".

      מחאה באיראן 4 בנובמבר 2018 (AP , אי-פי)
      איראן "לא מודאגת". אזרחים מוחים (צילום: אי-פי)

      איראן אמרה כי היא "לא מודאגת", אך מצבה הכלכלי החמיר מאז סבב הסנקציות הראשון שנכנס לתוקף באוגוסט. בין היתר, מטבע הריאל המקומי צנח ביותר מ-70% בשנה האחרונה וחברות רבו עזבו את המדינה. יישום האמברגו על ייצוא נפט כבר גרם למיתון ברפובליקה האסלאמית, שעל פי קרן המטבע הבינלאומית יביא להתכווצות של 3.6% בכלכלת המדינה בשנה הבאה.

      פקרי, שמוכר משאבות ומקדחות מאירופה כבר 47 שנה, לא ייבא דבר בשנה האחרונה. "המכירות ירדו ב-90% בהשוואה לששת החודשים הקודמים. הבזאר כולו נפגע", אמר.

      הממשלה התחייבה לספק סלי מזון למחצית ממשקי הבית, וכמעט כל המוצרים במדינה - החל מכלים רפואיים, דרך חלקי חילוף ועד לבקבוקי פלסטיק - יושפעו מהסנקציות, כך שהפגיעה הכלכלית מאיימת על כל פינה בחברה האיראנית.

      "בכיתי עשר דקות, אנשים נפגעו"

      עבור מעמד הביניים, הפגיעה החמורה ביותר היא פסיכולוגית. צעדיו של טראמפ שמו סוף לתקווה שהעניק הסכם הגרעין ב-2015 לשיפור מעמדה של הרפובליקה האסלאמית. "אף אחד לא יודע מה האמריקנים באמת רוצים. עשינו כל מה שהם רצו וזה לא היה מספיק. זה מרגיש כמו בריונות", אמר סאם קורדייר, בעל חברת פרסום שמייצגת לקוחות זרים כמו "בריטיש איירווייז" ו"נסטלה" בטהראן.

      מחאה באיראן 4 בנובמבר 2018 (רויטרס)
      "כמו בריונות". מפגינים באיראן שורפים את הדגל האמריקני (צילום: רויטרס)

      וושינגטון טוענת כי הסנקציות נועדו "לערער" את פעילותה של איראן במזרח התיכון, אך רבים רואים בה ניסיון הפיכה. "זה לא הוגן מצד האמריקנים להסית לאלימות", הוסיף קורדייר. "אם זה יימשך, כל אנשי העסקים שיוכלו יעזבו".

      לדבריו, הוא נאלץ לפטר שישה מ-30 עובדיו ולהפחית משכורות עבור היתר, בעוד שהלקוחות שלו עזבו. "בכיתי כל עשר דקות. אלה אנשים שנפגעו. צעירים משכילים רבים עוזבים את המדינה. יש בריחת מוחות מסיבית", אמר.

      גבר בשוק באיראן 5 ביוני 2018 (רויטרס)
      הממשלה הבטיחה סלי מזון לאזרחים. גבר בשוק בטהראן (צילום: אי-פי)

      זעם רב מופנה כלפי ממשל טראמפ, אך רבים מהאזרחים מבקרים גם את הממשלה האיראנית. "כן, אמריקה עושה דברים רעים אבל היא דואגת לאינטרסים של עצמה", אמר אפרן יוסופי, בן 30, שבית הקפה החדש שלו מתקשה לשרוד את המציאות הכלכלית החדשה. "אם המדינה שלנו הייתה דואגת לאינטרסים האיראניים, לא היינו במצב הזה עכשיו".

      בינתיים, השלטונות באיראן מאשימים את התקשורת הזרה ב"החדרת תעמולה שקרית לעם" על עליית מחירים, למרות שהבנק המרכזי של איראן בעצמו אמר כי מחירי המזון זינקו ב-46.5% אחוזים השנה. "כולנו מבינים שאנשים סובלים ונמצאים תחת לחץ", אמר בסוף השבוע האחרון נשיא איראן חסן רוחאני. "אנחנו לא יכולים להגיד לאנשינו את זה בגלל הלחץ האמריקני, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. התשובה הזאת אינה מקובלת".

      שוק בטהראן בירת איראן ב-29 באפריל 2017 (ShutterStock)
      השלטונות טוענים שעליית המחירים היא תעמולה שקרית. שוק באיראן (צילום: Shutterstock)

      ככל שהמצב מחמיר, צעירים רבים באיראן, שמגדירים את עצמם כבני "הדור השרוף", מרגישים שנגזלה מהם ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם. "אני דואג לגבי העתיד", אמר יוסופי. "הדור שלנו מתחיל כל יום בלי לדעת מה יהיה איתנו".

      (עדכון ראשון: 21:06)