"שינוי ושוויון", כך קראה סמירה רדא-עמראן לרשימה שהריצה למליאת המועצה המקומית בכפר עין-קנייא. עין-קניא, ישוב דרוזי קטן בן 2,000 תושבים בצפון רמת-הגולן, השתתף אתמול לראשונה במערכת הבחירות המוניציפאליות בישראל, לראשונה מאז נכבש הגולן על ידי ישראל ב-1967. מאז ניהלו את ארבעת יישובי הדרוזים בגולן ראשי מועצה שמינה משרד הפנים.
ההחלטה של משרד הפנים להעביר את ההכרעה לידי הציבור הדרוזי בגולן, נחלה אתמול כישלון צורב. חרם אותו הטילו אנשי הדת על הבחירות ועל המשתתפים בהן, גרם לכך שמעטים מימשו את זכות ההצבעה, וכך נותרה סיסמתה של עמראן ריקה מתוכן, לא שינוי ולא שוויון.
עוד בוואלה! NEWS
כיבוש נשי: עשר ראשות ערים ברחבי הארץ, 6 ממתינות לסיבוב השני
הנתק עם יהב - והכתם מהעבר: הד"ר המסתורית שהשתלטה על חיפה
ועכשיו, מפכ"ל: כשעננת הבחירות המקומיות מתפזרת
גם במהלך היום הבהירו אנשי הדת באופן מעשי את התנגדותם לבחירות ויותר ממאתיים גברים מנעו מהמצביעים להיכנס לקלפיות. כוח משטרה שהגיע למקום פיזר את קבוצת הגברים.
בסופו של יום, רדא-עמראן הייתה המצביעה היחידה שהצביעה עבור עצמה. עוד עשרים מצביעים תמכו בואאל מוגרבי שהתמודד מולה.
במג'דל שמס, הישוב השכן, השתתפו קצת יותר מצביעים, אך גם שם נרשמה השתתפות זעומה; בישוב בו גרים כעשרת אלפים איש השתתפו רק 258 מהם בבחירות. בבחירות זכה דולאן אבו-סלאח.
בישוב מסעדה כלל לא נערכו בחירות משום שכל המתמודדים פרשו מהמרוץ, ובבוקעתא נותר מתמודד יחיד, זאת אחרי שיריבו פרש.
איומים בנידוי חברתי - אנשי דת ארבו למצביעים מחוץ לקלפי
הודעת משרד הפנים על בחירות ראשונות ביישובי הדרוזים בגולן, נראתה כפתיחתו של עידן חדש, זאת אחרי שנים של התבדלות מרצון של הדרוזים בגולן מהממסד הישראלי. מאז החלת החוק הישראלי על רמת הגולן, מסרבים מרבית הדרוזים בגולן לקבל על עצמם אזרחות ישראלית, וחרמות חברתיות ודתיות הוטלו על מי שהפך מרצונו לאזרח ישראלי. הדבר גרר בנוסף גם פרישה של מתמודדים רבים מהמרוץ לרשויות.
בשל כך, גם פחות מחמישית מתושבי ארבעת הישובים, שהינם נושאי תעודת זהות ישראלית, היו בעלי זכות הצבעה בבחירות אתמול.
סמירה רדא-עמראן לא חששה מאותן חרמות, והשתתפה בבחירות, "לא פחדתי וחשבתי שנכון לקחת את הסיכון של הנידוי והחרם - המטרה הייתה חשובה לי", אמרה. לדבריה "החרם מתבטא בסנקציות שונות. אי אפשר להגיע לאירועים חברתיים ודתיים, ואנשים, אפילו קרובים אלי, לא יכולים להשתתף באירועים בהם אני נמצאת, גם אם זה אירוע משפחתי".
היא אומרת כי משפחתה; בעלה, הוריה ואחיה, הבינו אותה ותמכו בה, "אבל הם עצמם לא יכלו לממש את זכות הבחירה שלהם, מחשש לחרם עליהם. אנשים לא רוצים שימנעו מהם להיות חלק מהחברה, להיות באירועים חברתיים או בבית התפילה. לאנשים מאד חשוב להיות חלק מהחברה ומהקהילה, זה דבר שקשה מאד לוותר עליו. אבל סדר העדיפויות שלי שונה ואני מוכנה לשלם את המחיר". בעלה רצה להצביע עבורה, אך היא ביקשה ממנו שלא יעשה זאת.
במהלך יום הבחירות אתמול ארבו תומכי החרם לנכנסים, כדי שידעו על מי להטיל את החרם, "אני מוכנה להמשיך לשלם את המחיר", אמרה, "אבל לא רוצה שגם הקרובים לי יצטרכו לשלם אותו. אני אמשיך לשלם את המחיר בהשלמה מלאה", הוסיפה.
רדא-עמראן אופטימית ומאמינה כי לאחר שהמועצה החדשה תתחיל לעבוד, התושבים יבינו כי לא הייתה שום תועלת בחרם. "ראשית", ציינה, "ראש המועצה שנבחר יפעל לאיחוי הקרעים ויפעל למען כולם. אנשים הרי ימשיכו לבנות, לשלוח את הילדים לבית ספר ולעבוד, וכך הם יהיו איתו בקשר יום-יומי. למה שיחרימו אותו? יראו שכוונותיו טובות ורצונו לעשות למען כולם".