בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע הבוקר (שני) את שמואל דטיאשוילי ברצח פרודתו אביטל קורח, לפני כארבע שנים. על פי כתב האישום, דקר דטיאשוילי את פרודתו 50 פעמים ולא הרפה גם כשנפלה ארצה. דטיאשוילי ורוקח היו נשואים 23 שנה ולהם שלושה ילדים משותפים. בשלוש השנים לפני הרצח חיו השניים בנפרד והיו בהליכי גירושים ממושכים.
מכתב האישום עולה כי במהלך התקופה שקדמה לרצח איים דטיאשוילי על רוקח, נהג באובססיביות וקנאה, הטריד אותה וסירב לתת לה גט. חודשיים לפני הרצח קבע בית הדין הרבני בירושלים מועד לדיון בעניינם, ועל פי כתב האישום, חשש דטיאשוילי שבית הדין יורה לכפות עליו גט. "התנהגות הנאשם בכל הנוגע במנוחה הייתה קנאית, אובססיבית, ולאחר שהבין שהמנוחה נחושה בכוונתה לא רק להתגרש ממנו, אלא לא לראות אותו ולא ליצור עמו כל קשר, אפילו לא טלפונית, הוא הגיע לביתה עם סכין וגרזן לקפד את פתיל חייה, במודעות", כך לפי כתב האישום.
בליל הרצח ארב דטיאשוילי לרוקח בחדר המדרגות בביתה. כשהבחינה בו היא צעקה וניסתה להימלט, אך הוא רץ לעברה, התנפל עליה מאחור ודקר אותה בזמן שהוא אוחז בצווארה. "הוא גרר אותה ודקר אותה באמצעות הסכין מספר פעמים רב בכל חלקי גופה", נכתב בכתב אישום. "המנוחה נפלה ארצה על גבה, אך הנאשם המשיך לדקור אותה כשהוא עומד מעליה. תוך כדי הדקירות ניסתה המנוחה להתגונן באמצעות ידיה מפניו, אך הנאשם הסיט את ידיה ודקר אותה בפלג גופה העליון ובראשה ובמקומות אחרים, מספר פעמים רב".
רוקח נפגעה באורח אנוש. אחותה מצאה אותה כשהיא שוכבת בשלולית של דם, והזעיקה צוות של מגן דוד אדום. היא פונתה לבית החולים הדסה הר הצופים, אולם שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. אחרי הרצח תועד דטיאשוילי במצלמתו של אחד השכנים כשידיו מגואלות בדם.
דטיאשוילי אמר היום לאחר ההחלטה כי הרצח אינו תוצאה של מעשה מכוון, אולם בהכרעת הדין נכתב אחרת: "הנאשם הכין את עצמו למפגש עם המנוחה, הגיע עם סכין קטלנית בה הצטייד מבעוד מועד (...) התנהגות הנאשם לא הייתה ספונטנית, הוא שהה בחדר המדרגות פרק זמן ארוך יחסית והמתין שם למנוחה לאחר שהבין כי זו לא תדבר אתו בשום פנים אופן". עוד נכתב, כי הנאשם מודה כי אחז בסכין ואחז במנוחה בכוח, אך הרחיק את עצמו מדקירה מגזע המוח ומשתי הדקירות בחזה ובבטן.
ילדיה של רוקח אמרו בתום ההכרעה, כי "הנחמה תהיה אם נשים לא יירצחו שוב". "לפחות אם נדע שאחרי המקרה הזה ומה שהיה פה והרעש, ידאגו יותר לנשים במדינה, ודברים ישתנו - אז נדע שלפחות משהו אחד טוב יצא מהסיפור הזה", הוסיף בנה. אמה של רוקח הוסיפה, כי "מאז הרצח אני לא ישנה, ורק חושבת עליה, היא כל כך חסרה לי. אני כבר לא יהודית שהייתי. עוד לא יודעת כמה זמן נשאר לי, אבל יומיום היא בעורקיה". לדבריה, "לקבור ילדה זה דבר נורא, נכון שהוא מורשע ברצח, אבל מה זה נותן לי? הילדה שלי עדיין קבורה למטה".
