בעוד פחות משבוע יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות והמרוץ על התפקיד הנכסף מגיע לישורת האחרונה. המועמדים תרים אחרי כל קול אפשרי כדי לגייס עוד תמיכה בהם, בתקווה שתוביל לניצחון. בנוסף לאזרחי ישראל, גם לבעלי מעמד תושב יש זכות הצבעה בבחירות. על פי נתוני משרד הפנים כ-22 אלף זרים, ביניהם עובדים זרים, פליטים ושוהים בלתי חוקיים, קיבלו בעקבות החלטות ממשלה מעמד תושבות בישראל. מעמד זה הוא ארעי וניתן על ידי משרד הפנים על פי החלטות הממשלה שניתנו לאורך השנים וכן גם מטעמים הומניטריים.
מי שהשכיל לגייס את אותם קולות הם חברי סיעת העיר של אסף הראל המתמודד לראשות עיריית תל אביב כשלראשונה מונתה מריה ג'וזה, פליטה שקיבלה מקלט מדיני לנציגה ברשימתו בסיעת "אנחנו העיר". "הסיעה מייצגת תמהיל רחב של אוכלוסייה מדרום תל אביב", הסבירה שולה קשת מתנועת אחותי למען נשים. "זה במידה רבה צעד היסטורי, לראשונה לרשימות של המועצה יש גם נציגות מקהילת הפליטים. הם חיים פה איתנו, אני שמחה מאוד שיש לנו נציגות ברשימה. אנחנו בעצם פועלות למען כל תושב ותושבת בעיר כולל המוחלשות והמוחלשים ביותר", הוסיפה קשת.
עוד בוואלה! NEWS
מתא השירותים לבדיקה הדרמטית: השערה שהציתה מחדש את פרשת ראדה
"מצפים לעוד חבילות": בארה"ב מנסים לפצח מי שלח את מעטפות הנפץ
הנשיא טראמפ אישר חקיקה שתטיל סנקציות חדשות על חיזבאללה
בנוסף, בחודש האחרון החלו הפעילים של אנחנו העיר לקיים חוגי בית עם חברי הקהילה הסודאנית, הקונגולזית, קולומביאנים והפיליפינית לגיוסם לטובת הבחירות. שולה קשת יחד עם עו"ד אמיר בדראן מסיעת חד"ש מיפו, הגיעו לחוגי בית והסבירו על החשיבות להצביע בבחירות לרשויות המקומיות. "אנחנו לפני הבחירות ומן הסתם אני עושה בין השאר חוגי בית בעיקר בדרום ת"א", סיפרה קשת. "בנוסף, הייתי בחוגי בית ביפו וגם במרכז העיר, ומה שיצא לי להבין זה שהרבה מהזרים בכלל לא יודעים שיש בחירות, הם לא יודעים שיש להם זכות הצבעה ואין שום גורם שפונה אליהם בכלל", הסבירה.
"אני חושבת שיש להם זכות לחקור ולהבין, אם אין גורם עירוני שבא ומיידע אותם מתפקידנו לעשות את זה", אמרה קשת. "זהו אקט דמוקרטי, וחשוב להביא את זה לידיעת כלל הקהילות. כל אחד ואחת תחליט לעצמה אם ללכת או לא ובמי לבחור. הקהילות האלו הן במצב הישרדותי, אז לפחות שביום הבחירות הן יוכלו לבוא ולשים את הפתק שהן רוצות, לנסות להשפיע ושתהיה להם נציגות במועצה או ברשימה שהם מחוברים אליה. זה הבסיס של הדמוקרטיה בעצם".
הקבוצות הגדולות של הפליטים וזרים שיש להם זכות הצבעה כבעלי מעמד ארעי הם הפליפינים, ניגרים, גנאים, רוסים, קולומביאנים, קונגולזים, חוף השנהב וגם סודאנים. במשרד הפנים אמרו כי לאותן אוכלוסיות שיש להם מעמד ארעי יש זכות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות, אך צריך לבחון כל מקרה לגופו ומי שמעוניין לדעת האם יש לו זכות הצבעה יכול להתקשר למוקד משרד הפנים ולברר זאת.
במהלך אחד מהמפגשים עם הקהילה הקונגולזית בדראן דיבר בצרפתית על יפו לחברי הקהילה על המאבק נגד הגירוש, החיים בדרום תל אביב וההשתתפות בבחירות העירוניות. אנג'י, חברת הקהילה הפיליפינית, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי צריך לבחור אנשים שייצגו את הקהילה. "אני חושבת שאני צריכה ללכת להצביע, יש לנו את הזכות להצביע וזה הזמן שלנו לבחור את מי שייצגו אותנו במשרדים שם למעלה", קראה אנג'י. "אנחנו צריכים שישמעו את הקול שלנו. יש הרבה בעיות בקהילה והרשויות לא שמות לב זה: תשתיות לא טובות, הרבה לכלוך וזוהמה, לא דואגים לבריאות שלנו", הוסיפה. אנג'י סיפרה כי אחת הבעיות הגדולות של חבריה ושלה הוא השכירות הגבוהה שהם משלמים ביחס לדירות הקטנות שהם מקבלים. "אנחנו תמיד הקורבנות, הם מנצלים את זה בגלל שאנחנו זרים", טענה.
לאורך השנים היו מספר החלטות ממשלה שהעניקו לאותם ילדי זרים ששוהים בישראל באופן בלתי חוקי מעמד, ובתוך כך גם הוריהם קיבלו מעמד ארעי. יתרה מכך, אלו שקיבלו מעמד ארעי הם גם אנשים שנישאו לבני זוג ישראלים או שיש להם ילד מישראלי. על פי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין אותן קבוצות מפוזרות בעיקר באזור גוש דן ובתל אביב.