ח"כים בישראל ביתנו ובכולנו הביעו זעם הערב (רביעי) נגד הליכוד, לאחר ששרים וח"כים מהמפלגה עזבו את מליאת הכנסת רגע לפני ההצבעה בקריאה טרומית על הצעת החוק שביקשה להשוות סכום קצבת הנכות החודשית לשכר המינימום. הקואליציה הייתה אמורה להתנגד להצעת החוק בגלל שהגיש אותה ח"כ אילן גילאון ממרצ.
ההצעה נפלה ברוב של 39 מתנגדים מול 37 תומכים בלבד אבל לא נכחו בה רבים מחברי הכנסת של הליכוד, ואילו אחד מהם - ח"כ אורן חזן - נמנע בהצבעה. הזעם של חברי הכנסת בישראל ביתנו ובכולנו התעורר בעקבות העובדה שהם נאלצו להצביע נגד הצבעה החברתית בעוד חלק מהח"כים של הליכוד נעדרו ממנה.
עוד בוואלה! NEWS:
מעטפות נפץ נשלחו לאובמה ולבית הזוג קלינטון בניו יורק
לאחר 17 שנה: סרבן הגט הקשה ביותר בישראל עשוי להשתחרר ממאסר
הפקיר ונהג בשכרות, אך לא הרג: כתב האישום נגד יצחק אספה
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו צעק בפאתי המליאה על נציגי הליכוד: "תלכו לקיבינמט. כל השרים שלכם ברחו. כל הליכוד ברח. אנחנו צריכים לשאת בנטל את כולכם? עומדים ומשקרים לנו, תתביישו. יושבים פה וצועקים עלינו במקום להשתלט על המפלגה שלכם?". ח"כ נוסף מכולנו זעם: "הדם של אורן חזן שנמנע סמוק יותר משלנו? מה זה ההפקרות הזו?".
ח"כ אילן גילאון שיזם את הצעת החוק, תקף את חברי הקואליציה ואף האשימם בצביעות. "כל חברי הקואליציה אוהבים לדבר גבוהה גבוהה על כמה שהם 'חברתיים' וכמה שאכפת להם מהנכים, אבל ברגע האמת פניהם האמיתיות נחשפות", אמר. "אני מבקש מהציבור להסתכל טוב טוב מי הם אותם חברי כנסת שהצביעו נגד התיקון הכל כך נדרש הזה ודנו את הנכים להמשך חיים בעוני ודלות, וזלכור זאת בהגיעם לקלפיות".
זו אינה הפעם הראשונה שהמאבקים בין הקואליציה לאופזיציה על חודו של קול. לפני כשנתיים האופוזיציה אף הצליחה לגבור על הקואליציה, גם אז במסגרת ההצבעה על הצעת החוק של גילאון להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום. עם אישורה של ההצעה ברוב של 42 בעד מול 39 נגד, גילאון, שסובל בעצמו ממוגבלות פיזית, בכה בהתרגשות. חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה הריעו וניגשו אליו לברך אותו ולחבק אותו.
חברת הכנסת נאוה בוקר (הליכוד) הפרה אז משמעת קואליציונית כשנמנעה מלהצביע, ונענשה בידי יו"ר הקואליציה דאז דוד ביטן (הליכוד) , שזעם במהלך המליאה והבהיר כי ביקש שההצבעה תהיה שמית ולא אלקטרונית. גם שר העבודה והרווחה חיים כץ נמנע אז מלהצביע על הצעת החוק. כץ סבור שהחוק צודק, וכי יש מקום לדון ולקדם עלייה הדרגתית.