אילנית עוז קברה בתחילת השבוע את בעלה רונן עוז, שהציל אותה ואת ילדיהם בשריפת המלונית בירושלים. "חיכינו 80 יום לנס שלא הגיע", אמרה עוז. רונן, שנפגע באורח אנוש בשריפה, היה מאושפז בחודשיים וחצי האחרונים בבית החולים שיבא, עד שמת מפצעיו. בעקבות זאת, צפויה הפרקליטות לתקן את כתב האישום נגד הנאשם המרכזי בהצתה, מוחמד ג'עברי, ולייחס לו גם אישום בהריגה.
בתקופה הארוכה שבה היה מאושפז, מספרת אילנית כי מדי פעם בעלה היה בהכרה, כשתרופות ההרדמה פחות השפיעו. "זכינו לכמה רגעים מרגשים מאוד. הוא הצליח להבין אותנו ומדי פעם היה מתקשר במצמוצים", שחזרה עוז והוסיפה שהתקופה הזו הייתה כמעין "הכנה". "הוא גרם לנו להבין שכל רגע הוא רגע שצריך לחיות בו ושצריך לראות את הטוב בכל רגע. כל מי שסבב אותו עבר שיעור מסוים. זה סידר מחדש את סדרי העדיפויות בחיים", סיפרה עוז.
עם זאת, עוז הדגישה את הקושי שחווה המשפחה: "הילדים כואבים, זה לא פשוט. הוא היה מי שהציל אותנו". עוז ביקשה להודות לבית החולים ולעם ישראל, אחרי שקיבלה תגובות רבות ותמיכה.
עוד בוואלה! NEWS
התקציב קוצץ והחוק להגנתן תקוע: מחדל הטיפול ברצח נשים בישראל
חוק הגיוס, הבחירות והחקירות: נתניהו ענה לשאלות כתבים במזנון הכנסת
תקלות ללא הפסקה: קווי רכבת בין ירושלים לנתב"ג בוטלו בשל בעיה במסילה
כפיר, חבר הילדות של רונן מגיל 14, הוסיף כי עבורו זה כמו לאבד אח. "הבן האדם היה משכמו ומעלה, איש צוות, השתתף בפעילויות שהשתיקה יפה להם. 13 שנה היינו ביחד ואתמול נפרדנו".
השריפה אירעה ביולי האחרון בו רונן ואילנית עוז הגיעו עם ילדיהם מיה בת ה-14 והבן ינאי בן התשע לסוף שבוע בירושלים לרגל יום הולדתו של עוז. הם הספיקו לבלות ביום חמישי ברחובות העיר והלכו לישון במלון הדירות "יפו 60". אז, לפי כתב האישום, הגיע עובד לשעבר במלון מוחמד ג'עברי והצית אותו. ג'עברי הודה במעשים ויחד איתו הואשמו בסיוע עובדת לשעבר במקום וחברו. בני משפחת עוז שישנו בחדר ללא חלון שמעו פיצוץ, ורונן הצליח לחלץ את ילדיו אך נפגע באורח קשה. גם יתר בני המשפחה סבלו מכוויות ופונו.
פחות משבוע אחרי התקרית, שחזרה עוז את המקרה כשהיא עדיין במיטת בית החולים. "שמעתי דלת שנפתחה, הבנתי שיש שם חלון כלשהו שאנשים החלו לצאת ממנו. רונן צעק 'תצילו אותנו', זה היה נראה כמו גיהינום", סיפרה. בשלב הזה לדבריה, בעלה הצליח ליצור קשר עם כוחות הכיבוי שהגיעו למקום. הוא הסביר לבני המשפחה שהאש כבר כבתה, וכל שנותר הוא לנסות לנשום עד שיצליחו לצאת החוצה. "התחלתי לקדם את הילדים לדלת ואני זוכרת שהוא מסר אותם לכבאים", הוסיפה עוז. "הם אמרו שהוא לא רצה לפנות את עצמו עד שאני לא אצא. נכנסתי בחזרה לחדר, כי לא היה לי אוויר. כשיצאתי ראיתי את הכבאי כמו מלאך בחוץ הוא הוציא אותי החוצה".
אחר כך הגיע תורו של רונן לצאת מהבניין. "הכבאים סיפרו שכשהם באו לחלץ אותו, היה כבל שנפל מהתקרה שחסם את הדרך", המשיכה עוז. "לקח להם זמן להוציא אותו משם. בינתיים העבירו אותנו דרך הגדר - ומשם לאמבולנס. דקה אחר כך גם הוא פונה. רק אז הוא הבין שהוא יכול לנוח".