דיווחו התמציתי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על שיחתו עם מלך סעודיה מוחמד בן סלמאן על תעלומת ג'מאל חאשוקג'י, כולל שלושה רכיבים. הראשון מתנכר ליורש העצר ובנו המועדף של סלמאן, מוחמד, בהעלאת דרג התקשורת לגובה מלכותי. מוחמד מסומן בכך כחשוד, לא כחוקר. חלפו ימי היחסים בין שני היורשים, מוחמד וג'ארד קושנר, כקושרי קשרים ורוקחי עסקאות.
השני מלמד שטראמפ וסלמאן מנסים נואשות להרוויח זמן. לכן הומצאה תחילה המתנה לשובו של השגריר הסעודי בוושינגטון, בן אחר של המלך, מבירורים בבית. כשהזוועה מהגרסה הסעודית לטבח המסור בטקסס גאתה על גדות הפוטומק, נהגתה שליחות שר החוץ מייק פומפאו. יום מזרחה, יום שם, יום מערבה, והנה כבר סוף שבוע. בינתיים מנקים לא רק את זירת הפשע, אלא גם את המחשבים.
לקריאה נוספת בנושא:
טראמפ שוחח עם מלך סעודיה: "ייתכן שגורמים סוררים רצחו את העיתונאי"
סעודיה דוחה את איומי טראמפ: נגיב לכל צעד שיינקט נגדנו
דיווח: ארה"ב ובריטניה עשויות להחרים ועידה כלכלית בסעודיה
הרכיב השלישי הוא השימוש במונח החביב "סורר", שהודבק בפי טראמפ, אולי כציטוט מסלמאן, לרוצחי חאשוקג'י - והרי איש אינו טוען שהנעדר רק שואף להתבודד בקונסוליה כדי להתייחד עם מחשבותיו. "סורר" הוא התירוץ הקבוע של המתכחשים לאחריות.
ג'ונתן פולארד הופעל בידי גוף סורר במערכת הביטחון של ישראל, ללא ידיעת הדרג המדיני (ופעולת קיביה בוצעה בידי מתיישבים מתוסכלים, לא חלילה בידי צה"ל). אוליבר נורת הסורר אירגן את שערוריית איראן-קונטראס מאחורי גבו הנקי של הנשיא רייגן, שלא ניסה לרמות את הקונגרס. יאסר ערפאת ציווה על פת"ח לחדול מפיגועים נגד ישראל; מה לעשות שהפלגים הסוררים, שובבים שכמותם, לא שעו לו.
טראמפ כבר אמר, ברגע קודם של כנות והגנה על נשיא רוסיה, ששליטי העולם ו"אנחנו" האמריקנים בכללם אינם רוצחים פחות מוולדימיר פוטין. אבל זה היה הגיג ערטילאי, עוד פרק בסדרת המוזריות של טראמפ. לא כך רצח חאשוקג'י, העלול לשבור את גב הג'מאל.
המידע המפורט שאספו הטורקים על טיסות חוליית הרצח, תנועותיה, לוחות הזמנים המדוקדקים, העמדת הנציגות וכלי הרכב שלה לרשותה, בנוסף ליירוט מסרים ולהקלטת שיחות, מסכל את יכולתה של ממלכת סעודיה לדבוק בכחש. ייתכן שהנתונים נמצאים גם בידי גורמים נוספים וישראל בתוכם (בתל אביב משתמטים מתגובה). החלופה המעשית היחידה שנותרה לסלמאן היא הודאה אפופת תדהמה בעובדות שהתגלו לו ממש כמו לחוקרים והטלת האחריות על דרג זוטר ממנו.
יפתיע ואף ירעיש, עד כדי טלטלה, אם יהיה זה סלמאן עצמו. סביר יותר שהאחריות תעצר נמוך ממנו, בצמרת שירותי המודיעין (המוכרת לפומפאו מתקופתו בראשות הסי-איי-אי) או אף למטה משם, אצל מפקד להוט מדי ביחידת המתנקשים.
מישהו יחתום על וידוי אישי, שיטהר את הנסיך ויסביר שהייתה כאן רק השתלשלות מצערת של תקלות - חאשוקג'י נועד רק להיחקר על קשריו עם גורמי טרור, אך התשאול השתבש, הופעל כוח מופרז והוא מצא את המוות שלא חיפש.
האחראי, אם יזכה לחסדי מוחמד, ייענש בחמש שנות מאסר, בבית דין צבאי וייצא לחופשי מהר יותר משיוכל למלמל "אלאור אזריה". הסיכוי לכך בממלכת העריפות וההלקאות אינו גבוה. החלופות הצפויות הן חתימה על מכתב התאבדות וחרטה על שהמיט קלון על בית המלוכה, או בריחה ממעצר שעלתה לו בתאונת דרכים קטלנית, או בקליעי חוליה אחרת של רובאי המלך. המתנקשים הנוספים יוכלו לטעון שמילאו הוראות ואולי יינצלו; לא מפקדם.
זה סוף כמעט הכרחי לפרשיות כאלה, כי אחרת השליט סחיט בידי פקודיו. לכן, כשגנרל אופקיר וקולונל דלימי הרגו את מהדי בן ברקה בפקודת מלך מרוקו, הם חתמו גם על גזר דינם; כך היה גם ברצח נשיא דרום וייטנאם נו דין דיים, באישור הנשיא קנדי - הקצין שירה בדיים נרצח גם הוא (ללא קשר לרצח קנדי עצמו). איך אומרים בסעודית? על דאטפת אטפוך.