"מפציצים אותנו": כך מגיעים המועמדים בבחירות לטלפון שלכם

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו בעוד פחות מחודש והאמוציות בין המועמדים רק הולכות וגוברות. בין מסרונים שקריים ומכפישים, לסקרים מטרידים שנשלחים לאזרחים שאינם כבר תושבי העיר ובעלי זכות הצבעה, אין גורם אכיפה משמעותי שיכול לעצור את התופעה שחוזרת ושבה בכל מערכת בחירות בין אם היא ארצית או מקומית.

כבר שלושה חודשים שאלכס, בן 33 תושב גבעתיים, מוטרד מעשרות הודעות שנשלחות אליו בהקשר לבחירות לרשויות המקומיות. בכל פעם הוא מקבל סקר אנונימי אחר שמגיע בצורת מסרון עם השאלה לאיזה מועמד מצביע לבחירות לרשויות המקומיות. אלא, שההודעה שהוא מקבל בכלל מתייחס לבחירות בעיריית תל אביב ולו אין בכלל זכות בחירה בעיר הזאת מאחר והוא מתגורר בגבעתיים.

עוד בנושא:
הבחירות לעיריית ת"א: קרב צמוד בין זמיר לחולדאי, 29% עדיין מתלבטים
איפה מצביעים ולמי יש שבתון: הבחירות לרשויות המקומיות | מדריך
אפילו עומר אדם גויס: כשראשי הרשויות עושים הכול כדי להיבחר מחדש

"לפני שלוש שנים עזבתי את תל אביב ומעולם לא השארתי את פרטי הטלפון שלי אצל מועמד זה או אחר", סיפר אלכס. נראה שבבחירות הנוכחיות המועמדים לא בוחלים ומשתמשים במאגרים עירוניים וכנראה לא על פי החוק. מעבר לעובדה שזה מטריד ובלתי נסבל, אני לא מבין מה הערך של שליחת הודעות לנמענים שלא גרים בעיר ולא רלוונטיים לבחירות הנוכחיות".

מתברר שהתופעה הזאת לא מתרחשת רק בתל אביב, משה קדוש בן 34 מתל אביב, רשם את מקום מגוריו בכתובת של אמו בנס ציונה עקב מעבר לחו"ל, ועם חזרתו לארץ חזר להתגורר בתל אביב. למרות שעברו שנים מאז אותו מעבר, מקבל קדוש עשרות הודעות בחודשים האחרונים ממקור לא ידוע במטה הבחירות של אחד המתמודדים בעיר נס ציונה. "אני בכלל לא תושב נס ציונה. לפני עשר שנים אימא שלי התגוררה שם במשך שנתיים, טסתי לחו"ל אז העברתי את הכתובת שלי אליה פתאום בחודשיים האחרונים החלו להפציץ אתי בספאם, אני רשום בתל אביב ממזמן, אני עדיין לא מצליח להבין איך הגיעו לפרטים שלי, ואני לא מצליח להיפטר מזה".

ד"ר שוקי אמרני, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר אמר כי "מדובר בתופעה רחבה, בין היתר, בגלל שמקורות המידע כיום על האזרחים רבים מגוונים ובעידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות קשה מאוד לקיים אכיפה אפקטיבית. ישנן הנחיות ברורות של היועץ המשפטי לממשלה לפיהן חל איסור מוחלט להשתמש במשאבים של הרשות המקומית לצורכי תעמולת בחירות. אלא שקיימת בעיית אכיפה בגלל שההנחיות והוראות החוק לא נותנות מענה מתאים".

אמרני הוסיף כי "ישנם אלה שמנצלים את המצב בציניות ומרשים לעצמם לכתוב השמצות ורכילות מרושעת ככול העולה על דעתם כדי לקדם אינטרסים שונים ומבלי שידרשו לשלם על כך את המחיר. לכן, לאור ההשלכות השלילית החמורות של התופעה, ראוי שמשרד המשפטים ומשרד הפנים יגבשו כללים והנחיות מתאימות כדי לבלום ככול שניתן את התופעה. המעשים פוגעים בפרטיות של אזרחים רבים ומהווה הטרדה שבמקרים רבים פוגעת בשמם הטוב ובסיכויים שלהם להיבחר ולרוב באופן שהוא בלתי הפיך".

אלא שמסרונים לא רלוונטים שנלקחו ממאגרי מידע הם לא הדבר היחיד שמטריד את האזרחים בישראל, אלא גם הודעות עלומות, מכפישות ושקריות שנשלחות לתושבים כדי לצייר מועמד כזה או אחר באור שלילי, עמם צריך המועמד להתמודד.

ב-4 באוקטובר קיבלו תושבי רמת גן סקר שנועד להכפיש את המועמד כרמל שאמה הכהן. "כמה אתם מפחדים מכרמל שאמה?", ו- "האם אתם חוששים שכרמל שאמה יחלק את העיר לעבריינים ומשפחות פשע?" עם הדירוג "מפחדים מאוד", "מפחדים" ו"לא מפחדים". לצד הפצת ההודעות האלו, גילו במטה של שאמה הכהן, שני משטחים של עם עלונים המכפישים ומסיתים נגדו ומשפחתו המגדירות אותו כסכנה לעיר ואת משפחתו כמשפחת פשע כחלק מהקמפיין.

במטה של שאמה הכהן אמרו לאור הפצת ההודעות כי, "אנחנו מרוכזים בעשייה חיובית בלבד ונהנים מרוח גבית מדהימה מהציבור שרוצה מאוד שינוי ומבין שבחירת זינגר הייתה טעות קשה. התופעות של שליחת ההודעות ם מעוררות גועל, אנחנו בזים להשמצות ושקרים וזה בעיקר מעיד על מי שעומד מאחוריהן, על ערכיו ועל הלחץ שבו הוא נמצא. מדובר בהשקעה של סכומים אדירים של כספים שחורים שמקורם לא ידוע ומן הסתם לא מדווחים למבקר העירייה".

במשרד הפנים גלגלו את האחריות לוועדת הבחירות של הכנסת שאחראית על נושא תעמולת הבחירות. מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי הדס טענה כי מלבד להגיש עתירה לצו מניעה על פעולות עתידיות, לוועדת הבחירות אין הרבה מה לעשות בעניין כדי למנוע את התופעה.

"אלינו מגיעות עתירות של מועמדים שנחשפים לפעולה שצפויה לעבור על חוק הבחירות כדי להגיש צו מניעה. על פי בדיקה שעשינו, לא הוגשו בקשות על משלוחי הודעות. לכן במקרה שכזה ניתן להגיש תלונה במשטרה מאחר ולעבירות כאלה יש סנקציה פלילית, לנו אין מה לעשות בעניין. ברגע שההודעה הופצה, אי אפשר לעשות הרבה אבל המשטרה יכולה לחקור את זה ולהפעיל את הסנקציות שלה למען יראו ויראו".

גם לרחובות הגיעה התופעה השלילית של הפצת מידע כוזב בעזרת הודעות שנשלחות לטלפונים של התושבים. רועי שרעבי סגן יו"ר ההסתדרות ומתמודד למועצת העיר ברחובות מטעם רשימה מאוחדת של הליכוד והעבודה בשם סיעת לב, בתחילת החודש הופץ מסרון לכאורה מטעם מפלגת העבודה, כי ההסכם בין שתי המפלגות מבוטל. חברי הרשימה המאוחדת היו צריכים להודיע כי המסרון שקרי. "בניגוד למערכת הבחירות ארצית, במערכת הבחירות המקומית האמוציות וההכפשות הן אישיות ולא מפלגתיות. ההכפשות הגיעו אפילו לא פעם לילדות שלי שזה הדבר הכי כואב במצב כזה." לדברי שרעבי, "הגשנו תלונה במשטרה, וכפי הידוע לי זה הגיע ליחידת הסייבר כדי לגלות מי שלח את המסרון כי כולם יכולים לשלוח הודעות אנונימיות מכפישות.

לדבריו, ההתמודדות עם התופעה הזאת היא מאוד קשה. " אין דרך בתור מועמד להתחיל להסביר לאנשים שמדובר בשקר, אם אתה נצמד להוראות החוק". גם שרעבי מאמין כי פנייה למשטרה לא תביא לתוצאות. "זה לא אפקטיבי, כל מועמד יכול למצוא את עצמו ביום הבחירות תחת מתקפת מסרונים שאין לו דרך או זמן להתמודד באותו יום עם ההודעות המטעות. אם היה לנו כלי מרתיע יותר או הוראה משמעותית בחוק אז לא היינו צריכים להתמודד עם התופעה הזו."

יפתח דבוש, יועץ פוליטי במערכות בחירות, הסביר את הדרך שבה הסיעות והמפלגות מקבלות את נתוני הבוחרים. "ספר הבוחרים מתקבל ממשרד הפנים, בספר יש רק פרטים של בוחרים, תעודת זהות וכתובות ללא טלפונים". דבוש הוסיף כי כדי להשיג את הטלפונים מנהל הקמפין פונה לחברות מאגרי נתונים. "הוא מקבל את מסד הנתונים הכי רחב שהוא יכול להשיג, זה עולה עשרות אגורות לכל מספר נייד, ובהתאם לקמפיין שולחים את המרונים לאותם מספרי טלפון".

המספרים שמהם שולחים את ההודעה הם בדרך כלל מספרים לא מזוהים או מספר שאי אפשר לחזור אליו. לדברי בוש, "יש המון תוכנות בשוק של מסרונים. התוכן של המסרונים נעשה בהתאם לרוח הקמפיין. יש קמפיינרים שפועלים באופן נגטיבי שמתבטא בהשחרת הצד השני, בדרך כלל זה המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר אל מול המועמד אותו הקמפיינר מריץ, כאשר הקמפיין מתבטא ב'פעולות גרילה', כמו למשל שליחת מסרון ללא מספר לחזרה עם שם השולח 'האזרח המודאג' או 'הוועד לטוהר המידות' ומנסים לייצר רעש ויראלי נגטיבי שבו מנסים להשחיר את המועמד שמנגד".

דבוש הסביר כי הוראות החוק היום לא מאפשרות להתמודד עם התופעה במיוחד שמדובר בבחירות שכן, מי שמחוקק את החוקים הם חברי הכנסת בעצמם שנעזרים בקמפיין מסוג זה כשהם בעצמם מתמודדים לבחירות. "יש עם זה בעיה כי חוק הספאם לא חל על בחירות, ובהקשר הזה יש קושי לאותו מקבל מסרון לפנות נגד אותו שולח".

לדבריו, "מדובר במשחק פוליטי של כל הצדדים בו כל המועמדים מנצחים, כי הצד שתוקף מקבל נקודות אצל מי שרוצה לתפוס את הצד השני כלא אמין ובעייתי, ומנגד אותו אדם שהופצה עליו השמועה משתמש באותה פלטפורמה כדי לייצר אמפתיה בבסיס בוחריו ותומכיו וכדי לייצר תמיכה יותר גדולה אצל אנשים אחרים שלא אוהבים את הלכלוך בתוך המשחק הפוליטי".

גם לח"כ לשעבר יוני שטבון המתמודד לראשות עיריית נתניה זה קרה. ב-2 באוקטובר הופץ בשעות הערב מסרון לפיו ראש המטה שלו מהקהילה הצרפתית בנתניה פרש מהמטה וחבר למטה של מרים פיירברג ראשת העיר. "המידע הזה הוא שקרי לחלוטין והופץ בעברית ובצרפתית, המטרה היא פשוט להחליש אותי. הוצאנו הודעה בפייסבוק וגם ביקשנו שהאדם יודה שהשתמשו בו. הקצב של הבחירות הוא מאוד מהיר, וגלגלי השיניים המשפטיים יותר איטיים. אני כמועמד, על אף שאני מוכפש בדברים שקריים, צריך לשקול על מה להתלונן י כי כל הליך משפטי דורש זמן ויש מועמדים שמנצלים את זה לרעה כאשר הם נכנסים ללחץ". שטבון הוסיף כי "אם מועמד שמותקף בצורה שקרית וידע שיש לו מענה אכיפתי מהיר, יהיה יותר קל לבלום את התופעה".

כחלק מקמפיין הבחירות בהרצליה, הופצו הודעות לתושבי העיר, ובהן טענות לכך שראש העירייה משה פדלון מקדם תהליכי הדתה בעיר. אחד מהמסורנים התחזה להודעת עירייה על הרשמה לחוגים עירוניים, ונכתב בו כי הם "מתקיימים בהפרדה מלאה בין בנים לבנות עם מדריים שומרי תורה ומצוות".

בתגובה הגישה בעירייה תלונה למשטרה. פדלון אמר לוואלה! NEWS כי "לצערי תושבי הרצליה מוצפים במסרונים אנונימיים, שיקריים ולא חוקיים שמטרתם להפיץ אווירת פחד. הגענו לטירוף והתושבים סובלים מאוד. השיא היה בהודעה שנשלחה בפתח יום כיפור. אבל ברור לכולם למי האינטרס לשלוח, ואני בטוח שהמשטרה תעשה עבודתה נאמנה. למען הסר ספק, בהרצליה קיים סטטוס קוו מנצח בין דתיים לחילונים וכל ניסיון להפר אותו לא יקרה במשמרת שלי".