הציל חמישה אנשים: המבצע להשתלת איבריו של ארי, בנו של אבי נשר

(בווידאו: משפחות המושתלים מודות למשפחת נשר על שהחליטו לתרום את איבריו של בנם)

כמו מבצע צבאי חשאי רחב ממדים, התקיים ביום חמישי לפנות בוקר מרתון השתלות גדול, חוצה ערים ושפות, שבו הושתלו בזה אחר זה איבריו של ארי נשר בן ה-17. נשר, בנו של הקולנוען הידוע אבי נשר, מת שלשום מפצעיו באיכילוב לאחר שנדרס בתאונת פגע וברח בתל אביב ארבעה ימים קודם לכן.

משפחת נשר הסכימה לתרום את אבריו של בנם היחיד, ולאחר בדיקה מדוקדקת הוחלט להשתיל את ליבו של נשר בגופו של גבר כבן 60 בבית החולים שיבא בתל השומר, את ריאותיו בגבר בן 50 בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, את הכבד בגופו של בן 36 בבית החולים איכילוב בתל אביב, וזוג כליותיו אשר הושתלו בשני צעירים שונים, בנער בן 17 בבית החולים שניידר בפתח תקווה ובילד בן 10 בבית החולים רמב"ם בחיפה. קרניות עיניו של נשר יושתלו אף הן בימים הקרובים.

עוד בוואלה! NEWS:
אחרי היום הקשה בעזה: הפלסטינים מחפשים תגובה; צה"ל נטרל מטענים
"האישה שהצילה את אמריקה?": העימות במעלית שהסעיר את הסנאט
העדות מהחברים והאלכוהול במועדון: נמשכת חקירת דריסת הנער בת"א

ניתוחי ההשתלה התבצעו על ידי צוותים רפואיים רבי משתתפים, שהוקפצו בין לילה ועבדו במשך שעות ארוכות. משפחות המושתלים קיבלו את הבשורה מבתי החולים כמה שעות קודם לכן, והתקשו לעכל שהנה, הגיע תורם של אהובם. נעים חטיב, אביו של רפיק חטיב בן ה-17 ממזרח ירושלים, שאחת מכליותיו של ארי הושתלו בו שלשום לפנות בוקר בבית חולים לילדים שניידר, חיכה מחוץ לחדר הניתוח בחרדה. כשבנו יצא התחבקו השניים בהתרגשות ובדמעות, וקיוו כי ההשתלה תחזיק מעמד.

רק לפני שנה עבר רפיק השתלת כליה שנדחתה בידי גופו, והוא חזר להיות מחובר לדיאליזה באופן רצוף, מוגבל בכל תחומי החיים. הפעם, מאחר ונשר והוא חלקו את אותו הגיל, הצוות הרפואי העריך כי הניתוח יצלח והוא יבריא ממחלת הכליות ממנה הוא סובל מלידה. "זה היה מאד מרגש לקבל את השיחה הזאת מבית החולים", נזכר נעים בראיון עם וואלה! NEWS. "כבר שנתיים אנחנו 'מבלים' ארבע-חמש שעות, שלוש פעמים בשבוע, בדיאליזה. לראות אותו עכשיו מחייך, קורא 'אבא, אבא' זה פשוט מרגש".

נעים מספר כי כבר בצהרי יום חמישי יצרו איתם קשר מבית החולים, ובשל הפרסומים בתקשורת אודות מותו של נשר הם הבינו לבדם כי מדובר בתרומת הכליה הזו. "כל הלילה בחמישי ביליתי בלראות סרטונים של הילד הזה. שלחתי גם לכל המשפחה והחברים. הבנו שהוא ילד מוכשר וקולנוען, שזה בן של קולנוען דגול", הוא מספר.

"פרסמו את התמונה של שניהם (אבי וארי נשר) מחובקים אתמול, והסתכלתי עליה מיליון פעם. הסתכלתי לאבא הזה בעיניים. זה שבר לי את הלב. אני מקווה שאלוהים בשמיים יפצה אותם על הכאב הנורא הזה. אנחנו מאד עצובים על מותו של הילד הזה, גם אם זה הציל אותנו", אומר נעים. "אני יודע איך מרגיש אבא שהילד שלו בצרה ואין לך איך לעזור לו, ליבי יוצא אליו. זו באמת החלטה אמיצה של האבא הזה, אדם שבשיא הכאב והאבל רצה לשים קץ לסבלם של אחרים. אני מוריד בפניו את הכובע". נעים הוסיף כי בכוונתו לפגוש את אבי נשר ולהודות לו פנים אל מול פנים.

כלייתו השנייה של ארי הושתלה בגופו של ילד בן 10 בבית חולים רמב"ם. מדובר בעבד חשאן, ילד מבאקה אל גרבייה. הוריו אינם מדברים עברית אבל ביקשו למסור את תודתם למשפחת נשר, וכי הם נרגשים מעצם התרומה שאיננה מובנת מאליה, ולא יודעים כיצד להודות עליה. "הניתוח בוצע ביום שישי במהלך הבוקר על ידי צוות רב-תחומי עליו נמנים מומחי רמב"ם ובית החולים 'רות' לילדים", נמסר מבית החולים. "עבד סבל מינקות ממחלת כליות קשה. משהחל מצב כליותיו להתדרדר, הוא נתמך בשנתיים האחרונות בטיפולי דיאליזה. עם תום הניתוח הועבר הילד אל מחלקת טיפול נמרץ ילדים להמשך טיפול והשגחה", אמר מנהל המחלקה ד"ר יוסי בן-ארי שהוסיף כי מצבו של עבד יציב כעת.

בבית החולים שיבא בתל השומר, חולה הלב אדוארד ליטבינוב קיבל במתנה את ליבו של נשר. בתו אירנה ביקשה להודות בהתרגשות. "אנחנו עדיין בסערת רגשות, ומבקשים להשתתף בצער משפחת נשר. עם ישראל כולו נחשף לאסון הגדול שפקד את המשפחה ומתוך התהום העמוקה של אובדן הבן גילינו את אצילות הנפש של המשפחה".

"אבא שלי קיבל את ליבו וזה יום משמעותי מאד עבורנו", היא אומרת, "אבא שלי הגיע למצב של סכנת חיים והיה צריך השתלת לב באופן דחוף. לא חשבנו שנגיע למצב כזה, אנחנו בטוחים שאף אחד לא חושב שהוא יגיע למצב כזה".

גם לדינה טמסות, אשתו של אלון בן ה-50 שבגופו הושתלו זוג ריאותיו של ארי בבית חולים בלינסון, היה חשוב להודות כבר באמצע הניתוח על ההשתלה שאמורה להציל את בעלה. "אני רוצה להודות למשפחה, זה לא מובן מאליו, זו אצילות נפש. בעלי סובל 24 שנה ממחלת ריאות ובשנה האחרונה זה התדרדר והוא היה זקוק למכונת חמצן נייד אפילו לדברים הקטנים ביותר. הוא לא הצליח לצחוק או לעלות שתי מדרגות בלי מכונת חמצן", היא מספרת.

"החשיבות של תרומת האיברים היא חסד עליון שמי שזוכה לה חי חיים חדשים. אני מאד מקווה שבעלי יזכה לחיים חדשים ומאושרים", היא מסכמת, "אני אשמח להודות למשפחה אישית, אני יודעת שזה קשה להם אבל אין לי מילים". הניתוח עבר בהצלחה ואילן נשאר לאשפוז ולמעקב בשבועות הקרובים.