מערכת היירוט S-300, אותה הבטיח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להעביר לסוריה, היא פיתוח של חברה רוסית, ונחשבת למערכת ניידת שמקבילה לסוללת הפטריוט האמריקנית. מערכת זו כוללת סדרת טילים שמסוגלים לפגוע בדיוק ובמהירות רבה בטילי שיוט ובמטוסים מטווח של כ-250 ק"מ. ייחודיות המערכת לא נמדדת רק בטווח, בדיוק ובמהירות של המיירטים אלא גם ביכולת להתמודד עם כמה מטרות בו זמנית ולשגר לעבר כל אחת מהן יותר ממיירט אחד.
המערכת תועבר לסוריה בעקבות תקרית הפלת המטוס, שהלילה התפרסמה תמונת מכ"ם המוכיחה לכאורה את הטענה הרוסית, לפיה מטוסי חיל האוויר "הסתתרו" מאחורי המטוס הרוסי להגנה.
לפי הערכות גורמי ביטחון, אם המערכת הזו תוצב בדמשק היא תוכל לאתר באמצעות מכ"ם מתקדם את המטוסים שימריאו גם מנתב"ג ומבסיסי חיל האוויר הישראלי ובכך להוות איום על מטוסי חיל האוויר כבר בשלב ההמראה או לחילופין במרחב האווירי הישראלי. עניין נוסף ממנו חוששים בחיל האוויר הישראלי היא פגיעה בחופש הפעולה של הטייסים שמרבית פעילותם באזור המזרח התיכון כוללת גיחות לצורך איסוף מודיעין.
עוד בוואלה! NEWS:
רוסיה: נעביר לאסד טילי S-300 בתוך שבועיים בשל הפלת המטוס
עוד שערוריה: אחראי חקירת קשרי טראמפ-רוסיה יעזוב את תפקידו
כדורגלנים חשודים בפגע וברח; רוסיה תעביר טילים לאסד: חדשות החג
מערכת ה-S-300 יכולה לאתר את נתיבי הטיסה ולדווח על כך לגורמים רלוונטיים באזור שעשויים לעשות בכך שימוש נגד מטוסי חיל האוויר. לדוגמה, האיראנים יכולים להסתייע במידע מהצבא הסורי ולקבל התרעה על גיחה ישראלית לעבר איראן.
אם כן, ביכולתו של המכ"ם המתקדם בסוללת ה-S-300 להביא לכך שצה"ל יטיל על עצמו מגבלות. אולם, המסר של מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, עם כניסתו לתפקיד, נועד להבהיר לסורים, ללבנונים ולאיראנים כי אין בכוונתה של ישראל לוותר על פעילותה השגרתית לאיסוף מודיעין נגד אויביה. גם שר הביטחון אביגדור ליברמן חזר אל הקווים האדומים של ישראל ביממה האחרונה למרות ההתקפה וההשתלחות הרוסית בצה"ל.
קליטתה של מערכת ה-S-300 על ידי צבא סוריה תהפוך את המדינה בראשות בשאר אסד ובתמיכה של רוסיה לאחד המקומות העמוסים בעולם מבחינת מערכות הגנה אוויריות ולאחד הצפופים מבחינה אווירית. יחד עם זאת ולמרות המסרים שישראל מעבירה בצינורות דיפלומטיים ובשיחות לא פורמליות עם רוסיה על התנגדות למסירת המערכת לסוריה, בישראל ערוכים נערכים להעברת המערכת, ולשינוי המאזן במזרח התיכון.
האתגר המורכב שעומד בפני חיל האוויר
גורמים במערכת הביטחון הבהירו בשנים האחרונות כי חיל האוויר יודע להתמודד עם מערכת ה-S-300 אך גם הדגישו כי מדובר באתגר מורכב. כבר בשנות ה-60 וה-70, התמודד חיל האוויר עם מערכות הגנה אוויריות רוסיות וידע להשמיד אותן, לשבש את פעילותן ולחמוק מהן.
אתגר נוסף שעומד בפני ישראל היא התמודדות עם קליטת מערכת ההגנה האווירית בסוריה שתחייב את ישראל למאמץ מודיעיני כדי לברר מה המיקום הפיזי של המערכת הניידת אותה אמור הצבא המפעיל להסתיר כדי לשמר את רמת שרידותה.
יחד עם זאת הרוסים מסתכנים בכך שימסרו את המערכת לסוריה מפני שמדובר באזור עימות וכישלון המערכת עשוי לפגוע בתדמית התעשיות הביטחוניות הרוסיות. היכולות של מוסקבה להעביר את המערכת בתוך שבועיים, כפי שהתחייבו מתאפשרת הודות לעובדה שמדובר במערכת קיימת ולא כזו שנדרש לייצרה כעת. אולם, יידרש לצבא הסורי תהליך הכשרה ארוך שיחייב את אנשיו ללמוד את המערכת עד להכשרתה לסוללה מבצעית.
תהליך ההעברה ילווה על ידי קצינים וחיילים רוסים שידריכו את הסורים בהפעלת המערכת בשלב הראשון עד לתום תהליך ההכשרה הממושך והגדרתה כמבצעית.
בשנים האחרונות נשחקה יכולת השריון של משטר אסד. מערך טילי הקרקע-קרקע נפגע, חיל הרגלים ספג אבדות רבות וחיל האוויר הסורי נחתך בחצי, לכן הוא נזקק לתמיכה של רוסיה, איראן וחיזבאללה. התחום היחיד שהתחזק בסוריה הוא מערך ההגנה האווירי שכולל כמה סוללות ורכיבי גילוי והתרעה מתקדמים. סוריה מוגדרת כאזור הצפוף בעולם מבחינת טילי קרקע-אוויר לתא שטח אחד ורק צפון קוריאה אולי יכולה להתחרות איתה.
בשטחה של סוריה ישנן עשרות סוללות הגנה אוויריות תוצרת רוסיה, ומאות רכיבים שמחייבים מעקב מודיעיני ומענה להתקפה.
