בתקופה שבה הלחץ הבינלאומי והפנימי נגד מעורבותה של איראן בסכסוכים באזור הולך וגובר, הפיגוע הקטלני במצעד הצבאי עשוי לשרת היטב את גרסת המשטר שלפיה נוכחותו הצבאית בעיראק ובסוריה הכרחית לנוכח האיומים הנשקפים למדינה. הטלת האחריות המרומזת והישירה על האויבים הגדולים - ארצות הברית, ישראל וערב הסעודית - תחזק את המיתוס ולפיו על האומה להתאחד מול דורשי רעתה, שאינם מבחינים בין לובשי מדים לבין אזרחים תמימים.
התמונות של חיילים מפנים ילדים מזירת הפיגוע בעיר אהוואז משודרות שוב ושוב בתקשורת הרשמית, ומול התמונות הקשות רק מעטים יעזו להגיד, לפחות בזמן הקרוב, כי המלחמה ב"טרור הכופרים", כפי שמכנה זאת איראן, אינו מוצדק. בטהראן יוכלו להגיד בגאון שדמם של יועצי משמרות המהפכה ושל לוחמים אחרים, שנשפך במאבקים נגד ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) וארגונים אחרים המתנגדים לאסד בסוריה, היה הכרחי כדי למנוע מהטרור לבלוע את איראן כפי שקרה לשכנותיה בשנים האחרונות.
עוד בוואלה! NEWS:
כשהברבור השחור יתקוף: מסנן הרעשים של צה"ל
בעקבות דיווח אנונימי: פלסטיני נעצר בחשד לניסיון פיגוע בעפולה
פלסטינים גנבו ציוד צבאי בגבול עזה; שריפות הוצתו מבלוני תבערה
אהוואז, השוכנת במחוז חוזיסתן בעל המיעוט הערבי, הייתה מוקד להפגנות נגד השלטונות בחודשים האחרונים בשל המצב הכלכלי הקשה והמחסור החמור במים הנעלמים בשל הבצורת האכזרית. באזור פועלים ארגונים בדלניים ערבים עוד מימיה הראשונים של המהפכה ב-1979, ואלו זכו בתמיכתו של הרודן הסוני העיראקי סאדאם חוסיין, שאת תחילת המלחמה נגדו ציינה איראן בשורת המצעדים שקיימה היום.
הבדלנים הערבים מתחרים על קבלת האחריות עם דאעש, ארגון סוני כמוהם אך כזה מחזיק באידיאולוגיה דתית קיצונית ולא לאומית. יחד עם זאת, חלומם הרחוק - היבדלות מאיראן - לא קרוב יותר למימוש גם אם הצליחו במשימתם ביום השנה לפרוץ המלחמה ההרסנית. זו בסך הכול מכה בכנף המשטר, שבחישוב ציני יכול לראות זאת כפרס תעמולתי.
כל מתקפה כזו, שמגיעה בימים של מתיחות ואיומים הדדיים בין איראן לארצות הברית ויריבותיה באזור, תחזק את השורות בתוך המשטר המתמודד עם משבר כלכלי הולך ומחריף, ששיאו ככל הנראה עוד לפניו. בנובמבר ייכנסו לתוקף עיצומים חדשים על מגזר הנפט של איראן, מקור ההכנסה המרכזי של הממשלה בטהראן. יחד עמם, ערכו של הריאל המקומי ממשיך בצניחתו החופשית שהחלה באפריל ומאז לא נפסקת, חרף סדרה של צעדים שנקטה הממשלה.
וושינגטון ממשיכה להפעיל לחצים מצרכניות הנפט האיראני לצמצם את רכישותיהן עד לאפס, במהלך שמוביל את המשטר להעלות מהאוב את האיום הישן-נושן לחסום את מצרי הורמוז.
אי של יציבות
שני תרגילים התקיימו בשבועות האחרונים במפרץ הפרסי, שנועדו בעיקר לצרכי פנים. כמיטב המסורת הם עוטרו בשלל סיסמאות כוחניות ולוחמנית, גם מצדו של הנשיא חסן רוחאני, שגישתו הדיפלומטית נחלה מפלה חמורה בעקבות פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין. בפועל, כלי השיט והטיס המיושנים של איראן אינם יריב של ממש לכל כוח בינלאומי, בין אם בתמיכה אמריקנית או במעורבות אמריקנית, שיקום נגדה במקרה של חסימת נתיבי שיט אסטרטגיים - תרחיש קיצוני שיזיק בעיקר לאיראן.
איראן אינה יכולה להפגין חולשה מול צבר התסכולים הכלכליים שחווים אזרחיה, ועל כן היא עשויה להגיב כפי שעשתה אחרי שני הפיגועים הגדולים האחרונים - שיגורי טילים נגד "מטרות טרור" בסוריה ובעיראק. אין זה משנה מבחינתה שחלקם הגדול של הטילים, לפי גורמים מערביים, החטיאו את יעדיהם. השימוש בהם מצדיק את החזקתם ואת סירובה העיקש של טהראן לשאת ולתת עליהם בכל שיחות חדשות עם המערב.
בהשוואה למדינות ערב, איראן הייתה אי של יציבות מאז תחילת "האביב הערבי" ב-2011. המשטר לא נפל, הפגנות מחאה הוכלו די במהירות ומירב התקריות הביטחוניות אירעו הרחק באזורי הספר של המדינה, לרוב מול בדלנים כורדים. טהראן זוקפת זאת למאבק שהיא מנהלת נגד דאעש הסוני, שרק ביוני שעבר הצליח להוציא לפועל פיגוע ראשון נגד האויב השיעי.
זו פגיעה נוספת ביוקרתם של משמרות המהפכה והממסד הביטחוני, כשנה וחצי לאחר המתקפה של דאעש בלב טהראן, אבל השלכתה לטווח הארוך שולית. רבים מהאיראנים אמנם סולדים מהמשטר המושחת והרודני, אך הטרור הנגדי שהפעילו מתנגדיו מאז יום כינונו רק הרחיק אותם ממטרתם. ירי חסר הבחנה, שגבה קורבנות גם ממשפחות שניצלו את יום החופש וצפו במצעד, אינו המתכון לשינויי השלטון באיראן.