חבר הכנסת דב חנין מהרשימה המשותפת נבחר לראשונה לכהן בתפקידו כחבר בבית המחוקקים בכנסת ה-17. מאז שנת 2006 ועד היום הוא מכהן כחבר כנסת באופוזיציה. הוא אחד מחברי הפרלמנט החרוצים שיש במשכן הכנסת. חנין משתתף בדיוני הוועדות, נואם במליאה ולא מפספס אף פנייה מהציבור שמגיעה ללשכתו. אבל עיון במספר הצעות החוק שהגיש בכנסת ה-20, מאז מרץ 2015, מעלה תהיות לגבי הדרך שבה עובד חנין בכנסת הנוכחית.
חנין הוא חבר הכנסת שהגיש הכי הרבה הצעות חוק בכנסת הזו: 444 הצעות חוק פרטיות. מתוכם 23 לא התקבלו, חמש אושרו בקריאה ראשונה ורק שלוש הצעות נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. "אפשר לא להגיש הצעות חוק בכלל", קובע חנין בציניות. "אפשר לא להגיע בכלל לכנסת, זה הרי החלום המתוק של הממשלה הנוכחית. אני הגעתי לכנסת כדי לעבוד בה, נשלחתי על ידי הציבור שביד רועדת, אחרי התלבטות, שם פתק בקלפי כדי שאהיה חבר כנסת והגשת הצעות חוק זה אחד הכלים שיש לחבר כנסת ואני לא מתכוון לוותר על כך", הוסיף.
עוד בוואלה! NEWS
"עשרות חתכו את הגדר": התצפיתנית שסיכלה את החדירה בעזה משחזרת
64% מהסטודנטים לא מוכנים לשוק התעסוקה: שנת הלימודים האקדמית נפתחת
כשמנהיג סעודיה הופך מההבטחה הגדולה של העולם הערבי - לצעיר פזיז
חנין מודה כי אין סיכוי לקדם לא מעט הצעות חוק שהגיש בכנסת הנוכחית. "אני בכל זאת מגיש אותן. גם להצעות חוק כאלה יש חשיבות כי הן עושות שינוי", הוא מסביר. "הגשתי לפני ארבע שנים את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-30 שקלים בחודש. הייתה עליי ביקורת רבה אבל בסוף המהלך הושלם - עלה שכר המינימום. הצעת החוק שלי תרמה? כן. האם היא עשתה את זה לבד? לא. אני לא יכול לעשות את השינוי לבד אבל אני יכול לתרום את החלק שלי".
איך הספיקו חנין או עוזריו לכתוב 444 הצעות חוק מאז תחילת הכנסת ה-20? חנין טוען שחלק מהצעות החוק שקידם בכנסת הנוכחית הן הצעות שניסה לקדם גם בכנסת הקודמת. "לכל הצעת חוק יש את הרגע שלה, תמיד אני רואה מה ניתן לקדם", מפרט חנין. "אני חבר כנסת 12 שנים ויש לי מאגר מצטבר שאני עושה בו שימוש. לא כל הצעה שהגשתי לפני שתי כנסות אני מגיש גם בכנסת הנוכחית, יש דברים שהם פחות רלוונטיים אבל רוב רובן של ההצעות שרציתי לקדם, הן כאלה שאני רוצה לקדם גם כיום".
שוברים שיאים: 5,021 הצעות חוק פרטיות בכנסת הנוכחית
מושב החורף של הכנסת ייפתח מחר (שני) ובדיקת וואלה! NEWS העלתה כי חברי הכנסת בישראל מגישים לא מעט הצעות חוק בכנסת הנוכחית, יותר מבכל פרלמנט אחר בעולם אבל רק מעט מההצעות עושות את דרכן לספר החוקים. הכנסת הנוכחית, ה-20 במספר, שברה שיאי חקיקה של עשרות שנים. הוגשו בה 5,021 הצעות חוק פרטיות ועוד היד נטויה. רק לשם השוואה בכנסת ה-11 הונחו 706 הצעות חוק פרטיות ובכנסת ה-16 המספר זינק ל-4,707 הצעות חוק והמספר רק הולך ועולה. רוב ההצעות שהוגשו בכנסת הנוכחית, כ-4,500, רק הונחו על שולחן הכנסת אך לא קודמו כלל.
דוח שהוצג לאחרונה לממשלה חשף נתונים שמלמדים כי החל מהכנסת ה-11 ניכרת מגמת ירידה בולטת של 69% בשיעור הצעות החוק שחקיקתן הושלמה: מכ-9.8% ל-3% בלבד. המשמעות היא שהמשאבים הרבים שהושקעו בשאר ההצעות, מצד הכנסת ומצד הממשלה, ירדו לטמיון. בזבוז המשאבים הזה גדל מאוד, כפי שמעידים המספרים, משנה לשנה.
ד"ר חן פרידברג, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל טוענת כי "חברי הכנסת בישראל לא מפסיקים לייצר הצעות חוק פרטיות. נכון, תפקידם כמחוקקים, נבחרי ציבור הוא לייצר נורמות חברתיות, אך כשהם מתחרים ביניהם ב"ליגת חקיקה" בלתי רשמית, ש"המדד" להובלתה הוא כמותי ולא איכותי, הנזק שנגרם לתדמיתה של הכנסת, למחוקקים עצמם וגם לציבור, גדול הרבה יותר מהתועלת".
חן פרידברג מתייחסת לביקורת הכי מושמעת כלפי חברי הכנסת "הממשלה והקואליציה נאלצות להתמודד עם מבול הצעות החקיקה, ותשומות הזמן המושקעות בכך, כדי לנסות לבקר חקיקה פופוליסטית ואף למנוע אותה פוגעת ביכולת להשקיע את מרב האנרגיות בקידום אינטרסים ציבוריים, שלשמם נבחר השלטון המרכזי". לדבריה, "מכיוון שנראה כי מדד הכמות ולא האיכות, הוא המכריע בשנים האחרונות, הצעות-החוק רבות הן בעלות גוון פופוליסטי, ומכוונות ליצירת יחסי ציבור כותרות מרעישות בעיתונים".
מבול הצעות החוק הפרטיות יוצר עומס רב ומיותר על הכנסת וועדותיה, הממשלה, ועדת השרים לענייני חקיקה, משרדי הממשל והרגולטורים השונים. העיסוק של חברי הכנסת בהצעות החוק תובע מהם זמן עבודה יקר, שבא על חשבון פעילויות אחרות, כמו גם מהלשכות המשפטיות ומגורמי רגולציה שונים.
"חברי כנסת רבים הפכו את החקיקה הפרטית לחזות הכל. גם אם רוב ההצעות הן לא באמת הצעות חוק, אלא כאמור, "הצהרות חוק" - הם יודעים שזאת דרך להעלות נושא, ומשתמשים בה כדי לקבל פרסום" אומרת חן פרידברג. " בינתיים, המון אנשים מתעסקים בזה. עוזרים שלהם כותבים הצעות, אנשי הלשכה המשפטית עוברים על ההצעה, סדר היום של הוועדות השונות הופך להיות עמוס יותר, וכך גם זה של ועדת השרים לענייני חקיקה שהדיונים בה בהצעות חוק שטחיים למדי, כי כמה אפשר לדון לעומק בהצעות חוק במהלך כשעתיים בשבוע? מה יוצא מכל זה - שהתפקיד הכה חשוב של הח"כים - תפקיד הפיקוח, הוא הראשון להיפגע".
מי הח"כ המוביל בהגשת הצעות חוק?
מפענוח של הנתונים שאספנו בהתבסס על מאגר החקיקה בכנסת הנוכחית מגלה כך - על חברי הכנסת והמפלגות בקואליציה: חברת הכנסת נורית קורן הגישה את מירב הצעות החוק בליכוד, עד כה 83 הצעות, רק ארבע מהן אושרו בקריאה שנייה ושלישית. לעומתה, יו"ר הקואליציה חבר הכנסת דודי אמסלם הגיש 59 הצעות חוק אבל הצליח להשלים את החקיקה של 11 מהן - מספר שיא במפלגתו. סך הכל חברי הכנסת של 'הליכוד' הגישו בכנסת הנוכחית 457 הצעות חוק, מהן 51 בלבד אושרו.
מפלגת הבית היהודי מציגה נתונים נמוכים יותר, בעיקר לנוכח מספר חברי הכנסת במפלגה. סך הצעות החוק שהגישו כל חברי הכנסת במפלגה עד כה בכנסת הנוכחית עומד על 126, רק 29 מהן הצליחו להכניס לספר החוקים. שני חברי הכנסת - בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם רפאלי רשמו הישג נאה, השניים השלימו כל אחד חקיקה של 11 הצעות חוק. במפלגת כולנו הגישו סך כל חברי הכנסת כ-300 הצעות חוק כש- 34 בלבד אושרו. בראש הרשימה של ההצעות שהושלם חקיקתן יו"ר הסיעה חבר הכנסת רועי פולקמן עם תשע הצעות חוק שנכנסו לספר החוקים.
בש"ס המונה שישה חברי כנסת, שרים וסגני שרים לא מגישים הצעות חוק פרטיות, יעקב מרגי ויואב בן צור הגישו 49 ו-47 הצעות חוק כל אחד. מרגי השלים את החקיקה של שבע מהן ולעומתו בן צור השלים חקיקה רק של שלוש מהן. ב'יהדות התורה' מככב חבר הכנסת שהצליח להשלים חקיקה של הכי הרבה הצעות חוק בקואליציה - משה גפני, שהכניס 17 הצעות חוק לספר החוקים של ישראל בעוד הגיש 84 הצעות בלבד. כל חברי הכנסת במפלגה הגישו יחד 256 הצעות, ורק 28 מהן אושרו, כאמור, 17 של גפני.
מפלגת ישראל ביתנו רושמת את המספר הנמוך ביותר של הצעות החוק מבין מפלגות הקואליציה, רק 14 הצעות מתוך 210 שהגישו כל חברי הכנסת במפלגה. חבר הכנסת עודד פורר מהמפלגה הגיש את מספר ההצעות הגבוה ביותר מבין כל חברי הקואליציה - 116 הצעות חוק שמתוכן השלים את החקיקה רק של שישה חוקים.
באופוזיציה, הנתונים מספרים את סיפורם של חברי הכנסת שמתקשים להשלים חקיקה אבל מגישים הצעות חוק כדי להעלות נושא לכותרות או למודעות של הציבור. כל סיעות האופוזיציה, כולל את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס הנחשבת לסיעת יחיד, הגישו עד כה בכנסת הנוכחית 3,397 הצעות חוק. רק 99 מהן אושרו ונכנסו לספר החוקים.
בין חברי הכנסת הבולטים באופוזיציה שהצליחו להשלים מספר חוקים גבוה יותר מחבריהם ניתן למנות את חברי הכנסת מרב מיכאלי (12 חוקים) ואיתן כבל (שבעה חוקים) מ'המחנה הציוני' את חברות הכנסת קארין אלהרר, ועליזה לביא מ'יש עתיד' עם ארבעה חוקים כל אחת וכן את חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ עם שישה חוקים שאושרו בקריאה שנייה ושלישית.
חברי הכנסת באופוזיציה שהצליחו לקדם את החוקים שהגישו הם אלה שלרוב הצעותיהם התמזגו בהליך החקיקה עם הצעה ממשלתית, כזו שלקואליציה היה אינטרס לקדמה. במקרים בודדים בלבד אושרו גם הצעות חוק פרטיות שלרוב הן חברתיות.
מנסים לעצור את אינפלציית הצעות החוק
בעבר ניסו שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין ויו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין לקדם יוזמה לפיה כל חבר כנסת יוכל להגיש ארבע עד חמש הצעות חוק פרטיות בשנה. התוכנית הייתה אמורה ליצור שינוי דרמטי - כיום אין כל הגבלה בהגשת חוקים. בנוסף, תכננו השלושה לקצץ באופן משמעותי גם את מספרן של הצעות החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה, מ-40-35 כיום ל-15 בלבד.
בוועדת השרים לחקיקה נקבעת עמדת הקואליציה ובה נקבע גורלן של הצעות החוק של הקאוליציה והאופוזיציה. כמו כן, התוכנית ביקשה להגביל את מספר ההצבעות במליאה על הצעות חוק שמובאות בקריאה טרומית ל-250 בשנה במקום כ-750 הצעות חוק שעולות להצבעה כיום ורובן נדחות. התוכנית מעולם לא קודמה או יצאה לפועל, והתעורר נגדה זעם רב בקואליציה ובאופוזיציה.
אחד המתנגדים היה חבר הכנסת אורי מקלב מסיעת יהדות התורה, שאמר כי "להכריז שיש חקיקה מיותרת זוהי אמירה לא מקצועית ולא אמיתית. ישנן הצעות חוק שהם לא עברו אפילו את הסף של המחוקקים עצמם ונועדו למטרות פופליסטיות בלבד. הן הונחו על שולחן הכנסת שזהו דבר חסר משמעות מבחינה חוקתית ומשם לא קודמו, על זה אני לא מדבר".
לדבריו, "הצעות שעברו את הסף הראשוני של מבחן המחוקקים ואושרו בקריאה טרומית, אין בהן שום דבר מיותר". מקלב מציין גם כי "ישנן הצעות חוק פוליטיות אשר מוגשות על ידי המפלגות כמצע הבחירות שלהם כמו חקיקה אודות יהודה ושומרון. אלו דברים שלא נוכל להימנע מהם כיון שהמפלגות עצמן מגישות אותם ולא יעזרו מכסות חקיקה כאלה ואחרים בדבר הזה".
בבדיקה שמשווה ברמה בינלאומית ונערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הצביעה על כך שישראל היא מדינה חריגה בקנה מידה עולמי בהיקפי הצעות החוק הפרטיות המוגשות בה. בישראל הוגשו 22,949 אלף הצעות חוק פרטיות בעשור וחצי הראשונים של המאה ה-21, מקום ראשון לעומת איטליה, אוסטרליה, פורטוגל, קנדה דנמרק שנמצאים הרחק הרחק מאחור.