מוחמד בין סלמאן, יורש העצר של ממלכת ערב הסעודית, השלום וברכה.
זוכר כשדיברנו מעט אחרי עלייתך לשלטון, כשהחל גל הרפורמות והעולם כולו התפעל ממנו, וכבר אז הזהרתי אותך שאתה מנסה יותר מדי מהר מדי? שגם אם כוונותיך טובות המלחמה בכל החזיתות ובכל התחומים בו בזמן אינה יכולה להצליח?
כבר אז ציטטתי את האמירה שהזמן הגרוע ביותר למשטר גרוע הוא כשהוא מנסה לתקן את עצמו? זוכר את ההשוואה למנהיג האחרון של ברית המועצות, מיכאל גורבצ'וב, שניסה גם הוא לתקן מהר ומן היסוד שיטה רקובה? השיטה הייתה רקובה מדי, והניסיון לתקן את היסודות רק הביא להתפוררותם הסופית, והמהירה. עברה מאז כשנה והדברים החמירו, מאוד. בשבוע האחרון יש מפולת, שבינתיים אתה, והממלכה כולה, לא מבינים את השלכותיה.
תרשה לי עוד ציטוט: כשנפוליאון הורה לרצוח את יריבו הפוליטי הנסיך קונדה, הדיפלומט טליראן הדגול אמר לו: מלכי, זה היה גרוע מפשע. זו הייתה שגיאה. אז ההוראה, ודרך הביצוע של חיסול העיתונאי הגולה ג'מאל חאשוקג'י היו פשע, והיו שגיאה איומה.
לכאורה במה מדובר? חיסול של אויב משטר. משהו שנעשה בעולם בקביעות, ודאי במזרח התיכון. אולי ניסית לקחת דוגמא מפוטין, והאמנת שמכיוון שמדובר לא בליברל דגול, אלא אדם המקורב באידיאולוגיה לאחים המוסלמים זה יעבור בשקט. אולי מישהו אמר לך או שלא חשבת עד הסוף וסברת שחיסול אווירי באמצעות בכלי טיס לא מאויש זהה למה שנעשה בקונסוליה בטורקיה. ובכן, זה לא.
אין לך את מי להאשים, אתה הפנים של המשטר. ערב הסעודית היא המקרה היחיד בו המלך ידוע פחות מיורש העצר. אתה מוביל את המדינה, הקובע. כך לפחות מאמין העולם כולו, כך שכנעת את המערב, וקיבלת קרדיט. כך אתה מבזבז אותו. לאמון יש תאריך תפוגה קצר, ומרגע שחוסר אמון מחליף אמון אין דרך חזרה.
בתוך שנה אחת בלבד - הרי עברה רק מעט יותר משנה מאז מינויך ליורש העצר - התחלת במהלכים רבים, וסותרים. התחלת בהקלות מסוימות לנשים, לא פריצת דרך דרמטית במובנים מערביים. נהיגה, זה הכל. ואז אולמות קולנוע - דבר מובן מאליו בעולם כולו. זה הביא לכך שהליברלים והנשים חשו תסכול מצעדים חלקיים, והשמרנים הדתיים זעמו על הרוח החדשה המסוכנת הנושבת בממלכה. אתה פתחת במערכה נגד השחיתות, יפה מאד, אם כי היא החלה והסתיימה במאבק נגד גורמי כוח עצמאיים - ועשירים - בבית סעוד והמיליארדרים שהתעשרו מקרבתם למוקדי הכוח. זה לא שהמאבק בשחיתות פגע בך באופן אישי.
כשהחזיתות הללו לוחשות על אש קטנה יצאת לחזית חדשה, מול איראן, במלחמה על ידי שליחים ובעלות ברית. החות'ים וקטאר, בעלי הברית של איראן, מול איחוד האמירויות ומדינות נוספות במזרח התיכון, בעלי הברית של סעודיה. הקץ לא נראה באופק ואי אפשר לדבר על האור בקצה המנהרה, כי הוא איננו.
הסירים מבעבעים על כל הלהבות בנושאי פנים וחוץ בסעודיה. הניסיון להנפיק את ענקית הנפט הסעודית "ארמקו" נתקל בקשיים, וארצות הברית מאותתת כי תעזוב סופית את המזרח התיכון. יריבותיך - סוריה ואיראן על סף ניצחון כולל בסוריה, ובעיראק קמה ממשלה - שהיא במידה רבה בת ברית לאיראן. בדיוק בעיתוי הזה באה פרשת העיתונאי הסעודי חאשוקג'י, שנעלם בקונסוליה שלך בטורקיה.
זו לכאורה סערה בכוס מים שתחלוף במהרה, חלק ממשחקי הריגול של פעם - אמנם מעט יותר אכזרית ובעייתית. לא הרעלה אלגנטית בחומר רדיו אקטיבי בסעודת ערב בלונדון, אלא חולייה הנשלחת בבהילות כדי לרצוח אדם ולבתר את גופתו בבניין הקונסוליה. יעבור. אם לקים ג'ונג און נסלחו כל רציחותיו ומעלליו - מדוע לא למוחמד בן סלמאן, שהאנגלית שלו טובה בהרבה, העומד בראש מדינה שהיא בת ברית של וושינגטון עוד מימי פרנקלין רוזוולט?
הזמנים השתנו. דונלד טראמפ אינו רוזוולט. הוא ומדיניותו לא דומים לאף נשיא קודם. טראמפ הזכיר בחודש האחרון אמת לא נעימה: בלי ארצות הברית, ערב הסעודית תקרוס. מכיוון שמדובר בטראמפ, הדברים באים עם תווית מחיר: העניין הקטן עם חאשוקג'י יישכח, לפחות בבית הלבן, עם עסקת הנשק הענקית הבאה. עם כל הכבוד לעיתונאי - עשרות מיליארדי דולרים בעסקאות נשק, עליית מניות חברות אמריקניות ומקומות תעסוקה לעובדים אמריקניים חשובים בהרבה.
יש אינטרסים חופפים. ערב הסעודית מחזיקה את ארגון המדינות המייצאות נפט (OPEC) בהתאם לאינטרסים האמריקניים כבר עשרות שנים. היא זו המתמרנת את המחירים, ופוגעת לדוגמה באיראן, ונצואלה ורוסיה. זה החל הרבה לפני כהונתך ולא ייעלם רק בגלל החיסול בקונסוליה. ארצות הברית רוצה את רצונה הטוב של ריאד במזרח התיכון בכלל, ובעסקה המתוכננת בין ישראל לפלסטינים בפרט.
אז מה כן ישתנה? התדמית. לאחר עשרות שנים שריאד הייתה בת ברית נאמנה ולגיטימית, שנים בהן היה נדמה שערב הסעודית מתווה דרך למדינות ערביות אחרות, בדרך הארוכה למלוכה חוקתית עם זכויות לנשים - החלום הזה התפוגג.
חברות אמריקניות נאלצות לגלות את הצד האפל של הסכם ה-"פטרו דולר" שנחתם עוד ב-1973 עם הסעודים, לפיו כל עסקאות הנפט מערב הסעודית ייעשו רק באמצעות שימוש בדולרים אמריקנים. הן לא יכולות עוד לנהל כנסי ענק בריאד, לפחות לא כעת. אישים מגלים כעת שאם שמותיהם מפארים את הכנסים בערב הסעודית זה מזיק לתדמיתם, והם מתחילים לבטל.
החיסול בקונסוליה נראה כעוד אירוע, בשרשרת ארוכה, של קבלת החלטות פזיזה, ללא חישוב התוצאות האפשריות. ברגע זה יש בארמונות ריאד נסיכים לבית סעוד המתחילים אולי לתכנן, לחשוב על שינוי במערך הכוחות. מתחילים ללחוש, לרמוז שאולי הילד קפץ רחוק מדי, אולי הוא גורם נזקים יותר מתועלת.
בתוך שנה אחת הפכת, אדוני יורש העצר מוחמד בן סלמאן, מההבטחה הגדולה של העולם הערבי - לצעיר פזיז. צעיר נמהר בראש עסק משפחתי עלול לגרום לפשיטת רגל, אבל העסק המשפחתי שלך הוא ממלכה היושבת על אוצרות נפט ובליבה שתי הערים המקודשות ביותר לאחת הדתות החשובות בעולם - זה כבר עניין אחר לגמרי. לא מאוחר לתקן, לשנות, ואני מאמין שאכן כוונותיך טובות ואתה מנסה לתמרן בתוך סבך בלתי אפשרי. מרחב התמרון הולך ואוזל, והמזרח התיכון לא סלחני לשליטים כושלים.