לפסגת פוטין-ארדואן-רוחאני שנערכה אתמול (שישי) בטהראן הייתה בעיקר משמעות סמלית. מפגשים דומים כבר נערכו בעבר, ושיתוף פעולה בשטח נעשה ממילא כל הזמן, אבל זו הייתה פסגה שנועדה להדגיש מי הכוחות שיחליטו על עתידה של סוריה, אבל אולי בעיקר מי לא.
המטרה כפולה: ראשית להחליט מה ייעשה לגבי האזורים האחרונים בסוריה שאינם בשליטת אסד ובני בריתו, איראן ורוסיה. אידליב, וגבול סוריה-עיראק-ירדן הם שני מקומות שונים, גיאוגרפית, פוליטית, אסטרטגית וחשוב מכל - ברמת מסוכנותם.
אידליב היא המובלעת המשמעותית האחרונה של המורדים. יש בה קבוצות שונות הנערכות לקרב האחרון. טורקיה חשה אי נוחות כיוון שהאזור קרוב אליה, ולא מעוניינת בעוד גלי פליטים נוהרים מעבר לגבולה. היא רוצה מנוף לחץ מול משטר אסד שהיא מתעבת, וחשוב לה מכל הנושא הכורדי, ולא הסונים הנלחמים באסד העלאווי. רוסיה לעומת זאת, מאותתת שהמורדים באידליב יחוסלו - אלא אם ייכנעו.
עוד בוואלה! NEWS:
רוחאני: ארה"ב שולחת לנו מסרים מדי יום כדי לפתוח בשיחות
אחרי הפסגה: רוסיה כותשת מהאוויר את מעוז המורדים באידליב
משנה כיוון: טראמפ הסכים למאמץ צבאי בסוריה כדי לדחוק את איראן
