פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ: חולות סרטן ממשפחות אנשי חמאס יוכלו להתאשפז בישראל

      אף שהקבינט החליט שלא לאפשר לבני משפחותיהם של אנשי חמאס לקבל טיפול בישראל, השופטים קבעו כי יש לשקול כל מקרה לגופו, והורו לממשלה להתיר ל-5 הנשים לעבור טיפולים בבי"ח במזרח י-ם. "השימוש בחולה הזקוקה נואשות לטיפול רפואי כ'מנוף לחץ' אינו תואם את ערכי המדינה"

      שופטי בג"ץ עופר גרוסקופף, יצחק עמית ועוזי פוגלמן קבעו אמש (ראשון) כי על הממשלה לאפשר לחמש נשים מרצועת עזה, קרובות משפחה מדרגה ראשונה של אנשי חמאס, לעבור לבתי חולים במזרח ירושלים לצורך טיפולים מצילי חיים. החמש סובלות מסרטן ומגידולים אחרים במוח.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ירי בטורניר משחקי מחשב בפלורידה; דיווחים על ארבעה הרוגים
      "הם היו בריאים": זוג בריטי מת בנסיבות מסתוריות במלון במצרים
      העברת שרידי גופתו של הגנרל פרנקו פותחת מחדש את הפצעים בספרד

      בית חולים אל מקאסד במזרח ירושלים, ינואר 2017 (אתר רשמי , הסהר האדום)
      בית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים, בו החולות ביקשו להתאשפז (צילום: הסהר האדום)

      אף שהקבינט החליט כי אין להתיר טיפולים רפואיים בישראל למשפחות של אנשי חמאס, המדינה כבר הבהירה בעבר בבג"ץ - בדיון שעסק בהשבת גופות מחבלים - כי בהתאם לפרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ההנחיה אינה כוללת טיפולים מצילי חיים. למרות זאת, מתגובת המדינה לעתירה שהוגשה על מנת לאפשר את הטיפולים, עלה כי שר הביטחון אביגדור ליברמן החליט שגם כאשר מדובר בטיפול מציל חיים, הממשלה תאפשר לקרובי משפחה של אנשי חמאס לעבור בשטחה בדרך לטיפולים בחו"ל או בתחומי הרשות הפלסטינית - אך לא לקבל טיפולים בישראל. עם זאת, בתגובה צוין כי "ייתכנו גם מקרים חריגים בהם תתאפשר בכל זאת כניסה לצורך מתן טיפול מציל חיים בישראל".

      במקור הוגשה העתירה בשם שבע נשים - אולם במהלך הדיונים הודו נציגי המדינה כי טעו, ושתיים מהן כלל אינן קרובות משפחה מדרגה ראשונה של אנשי חמאס. הן הונחו להגיש מחדש את הבקשות. ואולם, לגבי חמש הנשים הנותרות המדינה עמדה בסירובה לאשר להן להיכנס ולקבל את הטיפול לו נזקקו. העותרות ציינו כי בתי החולים בגדה המערבית לא יכלו להעניק להן את הטיפול הנדרש. בנוסף, הרשות הפלסטינית, שהסכימה לממן את הטיפולים, לא יכלה לממן טיפולים בחו"ל. לפיכך, טענו הנשים, הפתרון היחיד היה טיפול בישראל, ובמקרה זה - בבתי החולים "אוגוסטה ויקטוריה" ו"אל מקאסד" במזרח ירושלים.

      עוזי פוגלמן (יח"צ , דוברות בתי המשפט)
      "מן החולים לא נשקפת סכנה ולא מיוחסת להם פעילות אסורה". השופט עוזי פוגלמן (צילום: דוברות בתי המשפט)

      השופט פוגלמן סקר בדבריו את המדיניות הישראלית מאז יישום תכנית ההתנתקות בנושא זה, וציין כי החלטת הקבינט נועדה לשמש מנוף לחץ להחזרת שבויים ונעדרים שמוחזקים בידי חמאס: גופותיהם של סמ"ר אורון שאול וסגן הדר גולדין, וכן האזרח אברה מנגיסטו. "הגם שאין חולק כי ממשלת ישראל רשאית לנקוט את מירב האמצעים כדי לקדם את השבתם של שבויים ונעדרים ישראליים המוחזקים על ידי ארגון החמאס", כתב, "וכי מדובר בתכלית ראויה שיש לחתור ללא לאות להגשמתה - הרי שאין בכוחה של תכלית זו להצדיק הסדר השולל אפשרות לקבל טיפול רפואי מציל חיים בישראל מבן משפחה של איש חמאס. זאת, הגם שמן החולה עצמו לא נשקפת סכנה ולא מיוחסת לו כל פעילות אסורה".

      פוגלמן קבע כי לא ניתן לסרב לבקשות כניסה לצרכי טיפול מציל חיים על בסיס מדיניות כוללנית, ומבלי לבדוק באופן פרטני את הסיכון הביטחוני הנשקף מהחולה, את מצבו הרפואי והחלופות הטיפוליות העומדות בפניו. הוא פסק כי יש להוציא צו שיחייב את המדינה לאפשר לחמש הנשים לקבל באופן מידי את הטיפול בבתי החולים במזרח ירושלים. השופטים עמית וגרוסקופף הצטרפו לעמדתו, והאחרון הוסיף כי "האפשרות לעשות שימוש בחולה הזקוקה נואשות לטיפול רפואי מציל חיים ואשר אין כל טענה כי היא עצמה מעורבת בפעילות נגד מדינת ישראל, כ'מנוף לחץ', אינה תואמת את ערכי מדינת ישראל ואינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית".