שרת המשפטים איילת שקד הודיעה אמש (שני) כי תפעל לקידום שינוי חקיקה שיאפשר לתושבי יהודה ושומרון להשתתף בהליך בחירת מועצת הרבנות הראשית לישראל. זאת בעקבות חשיפת וואלה! NEWS לפיה בעלי תפקידים מהאזור לא יכולים להשתתף בבחירה מפני שבמשרד המשפטים "מתייחסים רק ל'ישראל הקטנה'". הסמכות לשינוי החקיקה נמצאת אמנם בידיו של שר הדתות דוד אזולאי אולם שקד ציינה כי תבקש ממנו להחיל שינוי.
מלשכתה של שקד נמסר כי "לאחר בדיקת הדברים, מסתבר שקיימת לקונה בחוק לפיה ניתן למנות חברים שאינם מייצגים רשויות, ערים ומועצות אזוריות שאינן בתחומי 'ישראל הקטנה'. הנושא נמצא בסמכות השר לשירותי דת, ושרת המשפטים מצפה ממנו שיתקן את החקיקה כבר במושב החורף הקרוב. עד אז, עשרה נציגים מיהודה ושומרון יכולים להתמנות על פי שיקול דעתם של הרבנים הראשיים". על אף הצהרה זו, הרבנים הראשיים כבר סימנו את נציגיהם בגוף הבוחר כך שבבחירות הקרובות לא יהיה ייצוג לתושבי יהודה ושומרון.
עוד בוואלה! NEWS:
רוחאני על הסנקציות: "ארה"ב תצטער על המהלך - אי אפשר לסמוך עליהם"
בת 5 טבעה למוות בג'קוזי במגדל שבצפון; מפעילי הצימר עוכבו לחקירה
אחרי 12 שנה: קולו של עמנואל מורנו שנפל בלבנון נחשף לראשונה
הפרסום על אי ייצוג של תושבי יהודה ושומרון בגוף הבוחר של מועצת הרבנות הראשית עורר סערה במערכת הפוליטית, ובפרט במפלגת הבית היהודי. ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולגורמים נוספים בממשלה בטענה כי "מדובר בחרפה ובאפליה של מאות אלפי אזרחי ישראל". הוא הוסיף כי "איננו אזרחים סוג ד' ולא נסכים שיתייחסו אלינו בצורה הזו".
יו"ר האיחוד הלאומי, השר אורי אריאל, אמר גם כן כי "מדובר בשערורייה שאין כמותה". סגן שר הביטחון אלי בן דהן טען כי ניסה לשנות את החקיקה בעבר אך "נציגי משרד המשפטים התנגדו לכך". אליהם הצטרפה ח"כ שולי מועלם-רפאלי שציינה כי הפתרון צריך להיות "החלת הריבונות הישראלית בשטח C".
לא רק בממשלה ובכנסת נשמעה תרעומת על העמדה הקיימת כיום. ארגון "עתים" ותנועת נאמני תורה ועבודה האשימו את המשרד לשירותי דת כי הוא "מנתק את עם ישראל מהרבנות". עודד רביבי, ראש המועצה המקומית אפרת, קרא להחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון ויו"ר מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, קרא לגוף שבוחר את מועצת הרבנות הראשית "לסרב לכנס את הדיונים מרגע זה ועד הסדרת העניין".
הגוף הבוחר של המועצה מונה 150 חברים שעתידים לבחור בקרוב 16 רבנים על פי החלוקה הבאה: שני רבנים ראשיים לישראל, רב עיר אחד לכל אחת מן הערים - ירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה - ועשרה רבנים נוספים שנבחרים לכהונה של חמש שנים. כל אחד מהרבנים יכהן כחבר במועצת הרבנות הראשית שהוא תפקיד יוקרתי שבמסגרתו מכריעים על נושאים הלכתיים בעלי השלכות משמעותיות לאזרחי המדינה כמו למשל, כשרות, גיור, תעודות כושר לרבנים, ושבת.
"אין שינוי בעמדת משרד המשפטים"
מפרוטוקול שהגיע לידי וואלה! NEWS עולה כי בחודש שעבר התקיימה במשרד לשירותי דת ישיבת הוועדה לבחירת מועצת הרבנות הראשית לישראל ובה הצהיר נציג הלשכה המשפטית כי תושבי יהודה ושומרון הוסרו מהגוף, "שכן", כך כלשונו, "אנו מתייחסים רק ל'ישראל הקטנה'".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה כי "הוועדה לבחירת מועצת הרבנות הראשית עשתה כל שביכולתה לכלול את תושבי יהודה ושומרון באסיפה הבוחרת את המועצה. עמדת משרד המשפטים שהוצגה בישיבת הוועדה היא כי על פי החוק במדינת ישראל אין אפשרות משפטית לכלול נציגים תושבי אזור יהודה ושומרון. למרות זאת, הוועדה שבה ופנתה למשרד המשפטים על מנת שישקול את עמדתו בשנית, אולם עד כה אין שינוי בעמדתם".