200 הרוגים, יותר מ-1,500 פצועים ו-7,000 חסרי קורת גג - זהו תרחיש האימים הצפוי לחיפה במקרה של רעידת אדמה קשה, כפי שעלה מכנס היערכות ראשון מסוגו שהתקיים אתמול (שני). את הכנס ערך ראש העיר יונה יהב, שבוע לאחר בקשת שר הביטחון אביגדור ליברמן מראשי רשויות בצפון לדאוג לתכנית היערכות שתבהיר את תחום אחריותו של כל אחד מהם ואת חלקו במימון שהקציבה הממשלה לצורך זה: חמישה מיליארד שקלים ב-10 השנים הבאות.
"מדובר באזור רגיש מבחינה גיאולוגית שבו קיים ריכוז אוכלוסייה גבוה ובנוסף גם מפעלים ותשתיות מסוגים שונים אשר עלולים להיפגע ולהינזק באופן חמור", ציין ד"ר עמוס סלמן, חוקר מהמכון הגיאולוגי. ד"ר סלמן תיאר את הסכנות הצפויות לאזור חיפה והמפרץ: רעידות אדמה באזור שבר הכרמל, בעיות התנזלות קרקע במפרץ, גלישות קרקע באזור ההררי של העיר, ואף סכנת צונאמי בשל הקרבה לים.
לקריאה נוספת:
האזורים המסוכנים בישראל: האם גם אתם חשופים לרעידת אדמה?
"ברעידה חזקה מאות יהרגו": גל רעידות אדמה בישראל
רעידות אדמה ומצבי חירום: הקבינט אישר 5 מיליארד שקל למיגון הצפון
"אני לא ישן בלילה", הודה ראש העיר יונה יהב. "רעידות אדמה הן האיום הקשה והמסוכן ביותר, היות שאינו ניתן לחיזוי. תוצאותיו עשויות להביא להרס קשה שיותיר שכונות מנותקות ללא גישה לצוותי חירום. אנחנו אמנם כל הזמן מתאמנים ומנסים לצפות את פני העתיד, אבל אני לא משוכנע שהגורמים האחראים על הסיוע בחירום אכן עושים את זה ולכן בהרבה נושאים קריטיים אנחנו נמצאים בחוסר, למשל באוהלים, במכבי אש ופריסת תחנות הכיבוי שלהם, ובדרכי מילוט משכונות כלואות. את כל הדברים האלה ניתן לפתור בהינף יד אחת ובכל זאת זה לא קורה".
יהב ביטא את תסכולו מהיעדרן של תכניות ברורות לסיוע במקרה של מצב חירום בעיר. "בשום אירוע בטחוני-אסוני אני לא יודע איך תהיה אספקת המזון לעיר שלי. לא הצלחתי לקבל תכנית, מקורות, כסף, כלום. זה לא הגיוני שאנשים ייצאו מחורבות ולא יהיה להם תפוח להכניס לפה. יש לי 300 אלף תושבים ואני סופר חצי מיליון, כי אם יהיה בצפון אסון, ירוצו אלינו ונצטרך להאכיל גם אותם. אני כל היום חושב על זה, אבל אי אפשר לעבוד על הכל לבד".
מעובדי עירייה ועד תלמידים: אלפים הוכשרו לקראת תרחיש האימים
בכנס השתתפו בכירים ברשות החירום הלאומית (רח"ל), פיקוד העורף, כבאות והצלה, מד"א ומשטרה, בתי החולים הפועלים בעיר, חברת חשמל, נמל חיפה ומספנות ישראל, משרד החינוך, הטכניון אוניברסיטת חיפה, לשכת המסחר ונציגי התעשייה הכבדה במפרץ חיפה, בהם מנכ"ל בתי הזיקוק.
מנהל אגף הביטחון בעירייה, יאיר זילברמן, הציג כמה מאפיקי ההיערכות של העירייה למצב החירום: על פי התכנית, העיר חולקה לשישה אזורים, באופן שיאפשר לכל אחד מהם יכולת ניהול ומתן מענה לתושבים בתחומו. החבלים ינוהלו באמצעות המרכז לניהול משברים של העירייה, שמיועד להבטיח את יכולת העירייה להמשיך ולספק שירותים גם במצבי חירום.
לדברי זילברמן, עיריית חיפה השלימה התקנת כ-120 מערכות התראה מקדימה מפני רעידות אדמה בבתי הספר בעיר, אשר יאפשרו טווח התראה קצר - אך כזה שיאפשר לפחות פינוי מוקדם של התלמידים טרם הפגיעה בבית הספר. כמו כן, עד כה הכשירה העירייה יחד עם פיקוד העורף כ-3,000 איש למתן סיוע ראשוני, בהם 400 עובדי עירייה, כ-150 תושבים וכ-2,400 תלמידי כיתות י' בחיפה. בקרוב תחל העירייה בהכשרת צוותי חילוץ מקצועיים שיתבססו על מתנדבים מקרב תושבי העיר, אשר יעברו הכשרה מקצועית נרחבת בפיקוד העורף וישמשו כמענה ראשוני נוסף עד להגעת כוחות החילוץ המקצועיים.
יהב, שבזמן כהונתו חיפה התמודדה גם עם מלחמה וגם עם שריפות ענק, הבהיר כי במקביל להיערכות לרעידת אדמה, העיר נערכת גם למלחמה: "קטסטרופות - יש בהן הרבה קווי דמיון, ולכן יש להתכונן לכולן". הוא דרש כי במסגרת ההיערכות לעתיד יתאפשר לו "לתפוס" במצב חירום ציוד מכני הנדסי (צמ"ה), למשל של עובדי נמל חיפה, כפי שכבר מתאפשר לו להשתמש בכמאה אוטובוסים. במקביל, הוחלט כי בשעת חירום תוקם באצטדיון "סמי עופר" תחנה לריכוז מאות חללים גם ממקומות אחרים בארץ - אחד משני מתקנים כאלה שיוקמו בישראל. לצורך זה תרוכזנה באצטדיון מכולות קירור בהן ירוכזו ויושהו החללים שיובאו מאזורי אסון עד השלמת פעולות הזיהוי, הרישום וההכנות לקבורה.
מהדיון בכנס עלה כי עדיין לא קיים תיאום מלא בין הגורמים האמורים בחירום להיחלץ לסיוע לעיר. כך, מול ששת האזורים שהגדירה העירייה לתפעול מצב החירום, העמיד מחוז חוף של המשטרה חמש קבוצות של שוטרים, משתי תחנות. כך גם במקרים אחרים בדיון ניכרו תשובות מהוססות לשאלות שונות, כמו דרכי ההתמודדות של כוחות החירום וההצלה עם רבי קומות, עם תשתיות הגז, עם מקרה של אי-זמינות רשתות סלולריות בחירום ואי יכולת לטעון טלפונים ניידים על ידי מאות אלפי תושבים העלולים להיות מנותקים מאספקת חשמל סדירה.
מחר הייתה אמורה הוועדה לביקורת המדינה בראשות שלי יחימוביץ' לקיים דיון בנושא בעקבות הדוח הנוקב שפרסם מבקר המדינה בשבוע שעבר בעניין אי-המוכנות לרעידת אדמה קשה בישראל, וזאת לבקשת ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. אולם, ברגע האחרון נדחה הדיון, בשל לו"ז ראש המטה לבטחון לאומי שאמור היה להשתתף בו.
במרכז דוח המבקר הופנתה ביקורת רבה על היערכות המדינה לרעידות אדמה ואזהרה לגבי הנזק החמור שעתיד להתרחש כשתפקוד את ישראל רעידה עוצמתית. לפי המבקר, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170 אלף חסרי קורת גג.
