פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האזורים המסוכנים בישראל: האם גם אתם חשופים לרעידת אדמה?

      חוקרי המכון הגיאולוגי מיפו את ישראל על סמך נתונים מאירועים ב-13 אלף השנים האחרונות. בין האזורים המסוכנים ביותר: כרמיאל, טבריה, בית שאן ואילת. התושבים חוששים: "תמיד ידענו שיש כאן סכנה". היום יפורסם דוח המבקר על ההיערכות לרעידות האדמה. צפו במפת אזורי הסיכון

      האזורים המסוכנים בישראל: האם גם אתם חשופים לרעידת אדמה?

      15 רעידות אדמה - ועשרות רעשי משנה קלים, נמדדו החודש במכון הגיאופיסי בישראל. אמנם רעשי האדמה שהורגשו בעיקר בצפון לא גרמו לנזק רב, אבל ללא ספק מד הלחץ והפאניקה מריבוי הרעשים, ומאלה שאולי יורגשו בישראל, מצליחות להעלות את מד הלחץ של התושבים, בצל פרסום דוח מבקר המדינה מחר (רביעי) על המוכנות לרעידות אדמה.

      צפו במפת אזורי הסיכון

      צוות חוקרי המכון הגיאולוגי לישראל, בראשותו של ד"ר אמיר שגיא, שרטטו מפה הבוחנת באילו אזורים נמצאות עדויות ל"קריעה של פני השטח" הנגרמת מרעידת אדמה ומהו "העתק פעיל" - כלומר שטח שבו אירעה לפחות קריעת קרקע אחת ב-13 אלף השנים האחרונות.

      המפה מגלה כי האזורים בישראל הנתונים ביותר לסכנות והמועדים ביותר לרעידות הם כרמיאל, מועצת נחף, יסוד המעלה, גדות, טבריה, אזור המלונות לחופה של הכנרת, בית שאן, ביכורה בעמק בית שאן, אבנת הסמוכה לים המלח, נווה זוהר ואילת.

      לקריאה נוספת:
      "ברעידה חזקה מאות יהרגו": גל רעידות אדמה בישראל
      אחרי 12 רעידות אדמה בחמישה ימים: ישראל נערכת לתרחיש קיצון
      האדמה שוב רועדת: רעש בעוצמה 3.2 הורגש באזור טבריה

      מפת רעידת אדמה- ים המלח (מערכת וואלה! NEWS , המכון הגאולוגי בישראל)
      מפת אזורים מועדים לרעידות אדמה בים המלח
      מפת רעידת אדמה- ים המלח (מערכת וואלה! NEWS , המכון הגאולוגי בישראל)
      מפת אזורים מועדים לרעידות אדמה בים המלח

      "החשש שלנו הוא שהעתק קטן יגרום לתזוזות בהעתק גדול יחסית", אמר לוואלה! NEWS ד"ר ירון חמיאל, ראש אגף סיכונים במכון הגיאולוגי בירושלים. "הקווים האדומים שמופיעים במפה מסמלים אזורים ברי מיפוי שבהם נמצאה קריעה של קרקע ופני השטח בתקופת זמן קצרה יחסית - הכוונה ל-13 אלף שנה. כל אזור בר מיפוי שבו אירעה רעידת אדמה מעל דרגה 6 ונקרעו פני השטח סומן בקו אדום".

      ד"ר חמיאל הדגיש כי "מה שהתרחש לפני 13 אלף שנה ייתכן מאוד שיתרחש שוב בעתיד ולכן מבחינתו הוא 'פעיל', הקריעה היא במקום מסוים ואז משתחררים 'גלים' שגורמים למה שנקרא "רעידות משנה".

      באשר לרעידות האדמה שפקדו את ישראל בשבוע החולף הוסיף חמיאל: "רוב המקרים כמו שהורגשו בישראל ב-2013 הסתיימו כצבר של רעידות אדמה. עכשיו יש לנו צבר חדש, החשש שהוא יפעיל את אותם העתקים גדולים, למשל באזור יסוד המעלה וגבולה המערבי של הכנרת".

      טבריה (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפידה)
      "אנחנו יודעים שיום אחד נקבל את המכה" (צילום: מתוך ויקיפידה)

      מקורם של כל רעשי האדמה שהורגשו בישראל בשבועות האחרונים היו מאזור העיר טבריה. חיים חצב, חוקר העיר וטברייני מלידה, חושש מהעתיד לבוא. "ב-17 ליולי אני אמור לחגוג יום הולדת 66, ואני מקווה שאני אזכה לחגוג את יום ההולדת שלי כאן, בעיר הולדתי טבריה. אף אחד לא יכול להבטיח שיהיה שקט".

      לדברי חצב, "גם בעבר הרחוק, ברעשי האדמה ב-1927 וגם ב-1837 היו כאן אבדות בנפש. אני מקווה שהביטוי התנכ"י הידוע 'מה שהיה הוא שיהיה' לא יתפוס עכשיו, כלומר שאנחנו בשורה של רעידות קטנות", צחק.

      בטבריה כבר יש לרעשי האדמה האלה כינוי: יש המשתמשים בביטוי "אנחנו על רטט", ואחרים שאומרים שזה ה"בקרוב של הסרט", אבל התרחיש שעשוי לקרות במציאות הוא סרט אימה. חצב אמר: "ב-66 שנותיי עברתי לפחות עשר רעידות אדמה, אבל אי אפשר לדעת מה יהיו חוזקה והשפעתה של הרעידה הבאה. אנחנו יושבים בטבריה, יושבים בפתחו של הר געש, על השבר הסורי אפריקאי. אנחנו יודעים שיום אחד נקבל את המכה, ובעיר הזאת יש סוג של הדחקה".

      מפת אזור הרעש - 4 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , ---)
      מוקד הרעידות האחרונות

      לדבריו, העיר טבריה איננה ערוכה לתרחיש של רעידת אדמה. "אנחנו יודעים שאם תהיה רעידת אדמה חזקה ומשמעותית יהיו חלקים בעיר שיפגעו, למשל אזור בתי המלון שעל חופה של הכנרת".

      כמה עשרות מטרים מחצב עונה לטלפון דניאל הירש, צעירה חיפאית. הירש צפויה להתחיל ללמוד בשנת הלימודים הקרובה באחד המוסדות האקדמיים באזור הכנרת, ולכן היא מגיעה לאזור לעתים דחופות בחודשים האחרונים בחיפושים אחר יחידת דיור שתסכים לקלוט אותה. החשש מרעידות האדמה נותן את אותותיו, וקריטריונים חדשים משפיעים על דניאל בעת החיפושים אחר דירה.

      "אני מוצאת את עצמי קוראת כתבות על אזורי סיכון, איפה לגור ומהיכן להתרחק", סיפרה הירש. "אני מתה על הים, מתה על החוף של הכנרת ואחד החששות שלי זה רעידת אדמה. אם בעבר המוטו שלי היה לחסוך כמה שיותר, לגור אפילו 'בחורבה עם Wi-Fi', כי בסוף רק שמים את הראש בדירה הזאת. היום הכנסתי ללקסיקון את המילים 'יסודות בטוחים'. לא אחפש דירה בבניין גבוה. נקווה לטוב. האהבה שלי לכנרת תנצח, לא אתן לפחדים והחששות למנוע ממני לעבור לכאן. זה אזור מקסים, השלווה פה עושה את הכל".

      יסוד המעלה (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      "הפחד שלנו הוא פחד אחר". יסוד המעלה (צילום: מתוך ויקיפדיה)
      תרגיל פיקוד העורף מפנה 7 בנצרת עילית, מאי 2013 (אדריאן הרבשטיין)
      תרגיל רעידות אדמה של פיקוד העורף ב-2013 (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      "אנחנו מנהלים שגרת מצב חירום", אמרה יעל שביט, בעלת משרד יחסי ציבור ודוברות שמושבו ביסוד המעלה שבדרום עמק החולה - יישוב שרק בסבב הלחימה האחרון בצפון, ב-2006, חווה יותר מ-100 נפילות של פצצות מרגמה וקטיושות שנורו על ידי חיזבאללה מאזור דרום הלבנון.

      "כמי שעברה סבבי לחימה ועשרות נפילות של פצצות מרגמה וקטיושות והשתדלה להמשיך לנהל שגרת חיים, הפחד שלנו הוא פחד אחר", העידה שביט. "אתה לא מתרכז בפחד, אתה רגיל לחיות באזור מסוכן שיש בו מלחמות ומתח ביטחוני רגיש, והתוספת הזאת של רעידות אדמה, היא מורגשת".

      לדברי שביט, ביישוב ערוכים לרעידות אדמה: "אין בתים רבי קומות אצלנו. הבית הכי גבוה כאן זה בניין המועצה. חוץ מזה יש לנו כאן צוות של מתנדבים ומתנדבות שמקיימים תרגילי פינוי של אזרחים לתרחישי מלחמה ורעידות אדמה. תוסיף לזה שמאז המלחמה האחרונה תושבים באזור רכשו באופן מאסיבי לביתם גנרטורים פרטיים לכל מקרה, לנו יש גם גלונים של מים. אנחנו תמיד בהיכון, תקרא לזה 'מוכנות מיידית'. האנשים בגליל שקרובים לגבול הם אנשים עם פחות חרדות, אנחנו בכוננות מתמדת לירי ולרעש אדמה. כל הזמן יש כאן תנועה ערה של כלי צבא, של מטוסים. אנחנו תמיד במצב חירום".

      מפעלי ים המלח (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      "שלוש השניות האלה הן מראות שלא אשכח". מפעלי ים המלח (צילום: מתוך ויקיפדיה)

      תיעוד מרעידות אדמה במהלך גל הרעשים האחרון:

      "אני מרגישה מאוד לא בטוחה", אמרה מירב איילון, דוברת קיבוץ עין גדי וחברת הקיבוץ שנמצא לחופו המערבי של ים המלח, אזור נוסף שעל פי מפת המומחים במרכז הגאופיסי מועד לפרעונות ברעש האדמה הבא. "תמיד ידענו שיש כאן סכנה, אלה מסוג החששות שאנחנו תמיד אומרים לעצמנו שנדע להתמודד איתם, אבל התחושה שלי שבישראל כל ה'יהיה בסדר' ו'תיאוריית הסמוך' לא פועלים לטובתנו".

      איילון זוכרת בבירור את רעידת האדמה בעוצמה 5.1 שפקדה את ישראל בפברואר 2004, וזכתה לכינוי "רעידת האדמה העוצמתית ביותר שהורגשה בישראל": "שלוש השניות האלה שראינו את הכול רועד - אלה מראות שלא אשכח. זה היה משהו מלא עוצמה ומעורר חשש, אבל יחד עם זאת ממשיכים הלאה. רמת הסיכון שלנו נמוכה בגלל שמדובר ביישוב כפרי עם בנייה נמוכה".

      עם זאת, בקיבוץ מזהירים כי מבני הקיבוץ הישנים עשויים לקרוס בתרחיש של רעידת אדמה. "רוב המבינים לא ערוכים לכך, יש כאן בתים ישנים", אומר יובל לוי, הרבש"צ של קיבוץ עין גדי, שבכל זאת משדר "עסקים כרגיל": "אנחנו עושים תרגולות של פיקוד העורף, מהמועצה אף אחד לא הנחה אותו לנהוג אחרת, אף תושב לא פנה אלינו בחשש, מבחינתו מתנהלים באופן רגיל".

      בית שאן (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      בית שאן (צילום: מתוך ויקיפדיה)
      נזקי רעידת האדמה הלילה בבית שאן, 5 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , מוטי ליסיה)
      מנזקי רעידות האדמה האחרונות, בבית שאן (צילום: מוטי ליסיה)

      עם רעשי האדמה הראשונים שהורגשו ברחבי ישראל בשבוע שעבר, הזהירו במכון הגיאופיסי מרעשים נוספים שעתיד להיות מורגשים בישראל. "אנחנו מופתעים כל פעם מחדש כי אנחנו לא יודעים לחזות מתי זה יתרחש ובאיזו עוצמה. אנחנו יכולים לנבא שתקרה רעידת אדמה באזור מסוים אבל לא יודעים מתי. אנחנו בהחלט לא מופתעים שהיא אירעה שם", אמרו במכון בשבוע שעבר בשיחה עם וואלה! NEWS. "היו כבר רעידות בצפון הכנרת. הרעידה המשמעותית האחרונה אירעה שם ב-2013. אחר כך הייתה סדרה של רעידות בעקבותיה ואז זה נגמר".

      במכון הוסיפו כי "אנחנו ממוקמים לאורך השבר הסורי-אפריקני. לאורך השבר יש עוד שברי משנה ושם יכולות להתרחש רעידות אדמה. זה אזור פעיל מבחינה סיסמולוגית כבר מיליוני שנים והוא כל הזמן פעיל וסביר שימשיך להיות פעיל עוד מיליוני שנים".

      על השאלה האם מדינת ישראל ערוכה לרעידות אדמה ענו במכון בספקנות: "זו שאלה שצריך לשאול את הוועדה להיערכות לרעידות אדמה. אני מקווה שמדינת ישראל עושה את כל המאמצים כדי שתהיה ערוכה לרעידת אדמה חזקה. הדרך המשמעותית ביותר למנוע אבדות בנפש ונזקים לרכוש היא לוודא שהבניינים עמידים בפני תנודות הקרקע. יש תקן ישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413). בניינים שנבנו לפני 1980 לא נבנו על-פי התקן ולכן, כפי הנראה, אינם עומדים בדרישות תקן זה. אם הבית אינו עומד בדרישות התקן כדאי לפעול לחיזוקו בהקדם האפשרי. תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) קובעת מסגרת חוקית המאפשרת קבלת היתרי בנייה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה".

      (עדכון ראשון: 16:18)

      חיזוק זמני לבניין שנפגע ברעידת האדמה בטבריה (מערכת וואלה! NEWS , דוברות עיריית טבריה)
      חיזוק לבניינים שנפגעו באזור טבריה (צילום: דוברות עיריית טבריה)
      נזקי רעידת האדמה שפקדו את בית ספר כדורי שבגליל התחתון (מערכת וואלה! NEWS)
      מנזקי רעידת האדמה בבית הספר היסודי בכדורי
      נחף (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      נחף (צילום: מתוך ויקיפדיה)