פרי (פרלה) לוי, אמו של סמ"ר אביב לוי שנהרג בסוף השבוע מירי צלף בגבול רצועת עזה, סיפרה היום (ראשון) לוואלה! NEWS על רגעי האימה של המשפחה, שקיבלה את הבשורות הקשות בזמן טיול באיטליה. "קיבלנו את ההודעה בתשע בערב, התקשרו ליעקב וכל הפרצוף שלו התעקם. אני ונוי (הבת - ר"ב) לא הבנו מה קורה. הוא התחיל לצעוק 'אביב, אביב'. חיכינו שתהיה טיסה ולא הייתה טיסה. היינו צריכים לחכות עד שמונה בבוקר בשביל לטוס והשעות לא עברו".
"התקשרתי אליו בשש בערב ביום שישי, והוא לא היה זמין", משחזרת האם, שגילתה לאחר מכן שבנה נפל שעה או שעתיים לפני שהתקשרה אליו. "בדרך כלל יש לי אינטואיציות לגבי הילדים שלי, אבל הפעם לא היו".
עוד בנושא בוואלה! NEWS:
תצלומי האוויר חושפים: ההרס מהפצצת מפקדות חמאס ברצועת עזה
מבצעים צבאיים ללא מטרה ברורה: כשאין אסטרטגיה מול חמאס
על ההלוויה סיפרה האם כי "זה היה טקס מאוד מכובד". לדבריה, "כולם כיבדו אותו, כולם אהבו אותו. אפילו לא ידעתי כמה אוהבים אותו. הוא תמיד היה ילד נערץ. הכל, הכל אני אוהבת בו", היא אומרת. "כשהיה חוזר אחרי שבועיים וחצי מהבסיס הייתי מנשקת אותו, מריחה את הריח שלו. הייתי חולה עליו. הוא הבן הבכור שלי. הייתי מטורפת עליו, כל היום הייתי מנשקת אותו".
"הוא אהב לצאת עם חברים, ספורט, לגלוש, והצטיין בקפוארה. הוא אהב מאוד את הצבא. כשרצה להיות קרבי אמרתי לבעלי 'תראה, תוך חודש הוא יוצא משם'. הוא היה מאוד מפונק, ולא האמנתי שהוא יעשה את מה שהוא עשה. הוא יצא לקורס חובשים, אחר כך מפקדים".
"לפני כמה ימים עבר לי בראש שאני צריכה לכתוב משהו לקראת השחרור שלו. שנעשה לו מסיבה ענקית ושנטוס לחו"ל ביחד". על השאלה אם הרגישה משהו לפני שנפל, ענתה האם בשלילה. "דיברתי איתו ב-12 בצהריים. כל יום הייתי מתקשרת, היינו מדברים הרבה. גם עם אוריין שבצבא, כל יום פעמיים. בשיחה האחרונה, היא משחזרת, "הוא היה מאוד שבוז. נשמע עייף".
"בשש בערב התקשרתי פעמיים, ולא חשבתי אפילו. לא ראיתי חדשות כי לא הייתי בארץ", היא משחזרת. "סגרנו את הטיול הזה לפני חצי שנה ולא ידענו שאביב יהיה בקו הזה. כל כך לא רציתי לטוס. לא רציתי להשאיר אותו לבד כשהוא בעזה. הטלפון הזה שקיבלנו זה הסיוט של החיים".
לוי הוסיפה כי שליחים של משרד הביטחון דאגו למשפחה בשעות הקשות. " עמדנו לצאת מהחדר וללכת לטייל, ואיך שפתחנו את הדלת - טלפון. יעקב ענה, זו הייתה קצינת נפגעים. אחרי 40 דקות הגיעו מהשב"כ. הם לא עזבו אותנו לשנייה. דאגו, קנו מתנות, היו מקסימים. אני חייבת להם".
"התקשרתי לאחי ואמרתי לו 'תגיד לי שזה לא אמתי, תגיד לי שזה לא נכון'. לא יכולתי להתקשר לאף אחד, הייתי עם עצמי. זה לא פשוט לקבור את הילד שלך, זה אסון נוראי". כשנשאלה לוי אם ספדה לבנה במהלך ההלוויה, השיבה: "לא הייתי מסוגלת לספוד לו, אני אספוד לו כל החיים".
"הוא הכי אהב לאכול שניצל ופסטה אדומה, כמו כולם", סיפרה פרי על בנה. "הייתי מכינה לו כל הזמן כשהיה חוזר. הייתי הולכת וקונה לו את הממתקים שהוא היה אוהב. כולם בבית היו יודעים שאביב חוזר. כשהוא חוזר יש שוקולדים ויש הכל, ובדרך כלל אני לא מכניסה כאלה דברים הביתה".
על התכניות לעתיד של בנה סיפרה: "לפני שבועיים ביקשו שיחתום כמה חודשים. הוא שאל אותי. אמרתי לו שהוא יודע כמה שאני רוצה שהוא ישתחרר מהצבא ושאני דואגת, אבל אמרתי לו שיעשה מה שהוא רוצה. אז הוא אמר שהוא יישאר כמה חודשים ואז יהיה לו את הכסף לטיול הגדול. כל החברים שלו השתחררו עכשיו, והם תכננו לטייל בדרום אמריקה כמו כולם".
"זה לא היה סגור שיחתום קבע", הוסיפה. "הוא שאל אותי ואני אמרתי לו שאני לא בעד. הם רצו שהוא יהיה קצין, ואני אמרתי שאני לא בעד כי אני מפחדת. ואז הסמג"ד שאל אותו אם אפשר להציע לו קורס אחר במקום קצינים - אז הוא אמר לו 'כן, אין בעיה'. הוא היה ילד טוב, מהמם. הוא הפתיע אותנו בכל הדרך שלו. הוא היה הגבר של הבית, דאג לכולם. היה לנו חיבור, כמו נשמה אחת. היינו חולים אחד על השני".
לדברי לוי, היא ובנה היו יכולים לקרוא זו את מחשבותיו של זה. "היינו מדברים בעיניים. אם הוא היה יודע מה אני עוברת עכשיו, הוא היה יוצא מהקבר".
שחר, חברתו של אביב ספגה הודעות נאצה בעמוד הפייסבוק שלה, אחרי שפרסמה פוסט ובו ספדה לבן זוגה. האם פרי סיפרה כי בנה אהב אותה מאוד. "אמרתי לה שהוא תמיד יישאר איתה. שהיא לא צריכה לעבור את זה לבד, ושנעבור את זה כולנו יחד. שהיא כמו בת משפחה".
"אני לא יודעת איך אני אחיה בלעדיו", הוסיפה. הייתי מחוברת אליו לנשמה. כל הזמן כשהיה בצבא היינו מתקשרים אחד לשני. בלילה הייתי עושה סבב טלפונים לבנים שלי שבצבא. בבוקר כשאני מתעוררת אני מיד מתקשרת. אני לא יודעת מה יהיה עכשיו. אני מאוד מקווה שאלוהים ייתן לי כוח. הלוואי".
האם סיפרה כי ילדה את בנה הבכור בגיל צעיר. "הייתי בת 22 וחצי. הייתי ילדה. תמיד היו חושבים שזה אחי הקטן. כשהוא גדול תמיד היו חושבים שאנחנו חברים". לדבריה, "הוא היה דומה לי בהכל. גם באופי. לא היינו צריכים לדבר בכלל. כל מה שהוא - זה אני. לקח הכל ממני".
