אסד השתלט על הגבול עם ישראל - ונערך לקרב הגדול על עתידו

ברחבי סוריה, בשטחי המשטר ההולכים ונערמים, שוררת תחושת ניצחון. שלטי ניצחון מקבלים את פניהם של הבאים מלבנון ובדמשק הבירה הוסרו מחסומים שחנקו את העיר בשנות המלחמה. אין בהם צורך עוד אחרי סילוק המורדים מהפרברים הסמוכים. בדרום-מערב המדינה, דגלי מפלגת הבעת' חזרו להתנוסס בעיר דרעא, ערש המרד, ובקוניטרה, שמשקיפה על רמת הגולן.

המבצע המוצלח באזור הגבולות עם ישראל וירדן, האחרון בשרשרת ההישגים של אסד, היה קטלני, מהיר ומוצלח למרות איומי סרק התחלתיים של ארצות הברית. התסריט היה זהה לאלו של המבצעים הגדולים האחרונים בחאלב ובפרברי דמשק. הפצצות שטיח של חיל האוויר הרוסי, ריכוך נוסף על ידי חיל האוויר הסורי והחימוש המועדף עליו - חביות נפץ, הפגזות ארטילריות של הצבא והמיליציות השיעיות, בהובלת חיזבאללה ועוד פעולות כירורגיות של יחידת העלית של אסד, כוח הנמר.

בהתאם להלך הרוח במלחמה כולה, בחזית הזו המורדים התייאשו מהר. מעוזיהם נפלו בזה אחר זה, ללא קרבות הרחוב העזים שאפיינו את המתקפות בחאלב ובמזרח רוטה. הם הבטיחו מלחמה שערה, אך אז מיד גילו ששוב האמריקנים הם משענת קנה רצוץ ולא מתכוונים לקיים את הבטחותיהם. כך מבינים כעת גם הכורדים, שמעוגנים בצפון-מזרח המדינה וחשים בכוונות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להתקפל במהרה.

לפני שיפלו בפני פעולה צבאית נוסף של ארדואן מצפון, הם פונים לאסד מדרום. גם מתן אוטונומיה שולית עדיף על פני הכיבוש הטורקי שימחק את הזהות המקומית, כפי שקורה בעפרין שבצפון-מערב המדינה.

עוד בוואלה! NEWS:
אם מסורה: לוויתנית אורקה תועדה גוררת את הגור המת שלה
אלפים הפגינו במוסקבה נגד העלאת גיל הפנסיה: "גונבים את העתיד"
יום לפני הבחירות, רודן זימבבואה לשעבר קורא לתמוך באופוזיציה

הכורדים ואסד הצליחו להימנע כמעט לחלוטין מעימותים במהלך שנות הסכסוך. למשטר היה נוח שהמיעוט משולל הזכויות ייאבק הן במורדים והן בדאעש בצפון-מזרח המדינה ויטריד את טורקיה, ומאז שקיבל גם חיפוי אווירי של הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארצות הברית היה זה מעשה איוולת לפתוח חזית נגדו. ואולם, המאבק האמריקני בדאעש הגיע לישורת האחרונה ועל הכורדים, שפועלים תחת המטריה הרחבה יותר של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, לחשוב על העתיד.

הם הפסיקו לקרוא לכוח השיטור המקומי שלהם בשמו הכורדי, אשאיש, ומנהלים שיחות עם הממשל על חזרתם של עובדי מדינה לשטחים שבשליטתם ועל תחילת עבודות תיקון של סכר אסטרטגי. סכר טבקה, הגדול ביותר במדינה, שוחרר מידי דאעש בשנה שעברה, אולם הוא זקוק לתחזוקה משמעותית שתמנע אפשרות לקריסתו ואגב כך לאסון סביבתי חמור.

מלבד מחוז אל-חסכה ומחצית ממחוזות דיר א-זור וא-רקה שבידי הכורדים, החלק הנוסף, והבעייתי יותר, שחסר בפאזל של אסד הוא מחוז אידליב וחלקים קטנים ממחוז חאלב.

צבא טורקיה מבסס בשיטתיות את היותו כוח כובש באידליב, המחוז שאליו מפונים כל המורדים המסרבים לקבל את מרותו המחודשת של אסד בטריטוריות שכבש מחדש. הוא מקים עמדות תצפית, בתי ספר ובתי חולים ודגלי טורקיה נצפים מכל עבר. המחוז שבצפון-מערב המדינה סומן כמוקד הבא אחרי המתקפה הכימית הגדולה באפריל אשתקד ורק הלחץ של ארדואן והחשש מעימות גדול הפנה את אסד דרומה.

בימים האחרונים שב ארדואן על אזהרותיו בשיחה שקיים עם ידידו הקרוב פוטין - ניסיון להכנעת האופוזיציה באידליב יוביל לקריסת מתווה אסטנה, שבו מעורבות טורקיה, רוסיה ואיראן.

קשה לראות את פוטין מאשר לאסד לפתוח במתקפה שכזו, כשמולו עומד מנהיג לא פחות נחוש ממנו. עדות נוספת לכך שהמשטר ובעלי בריתו יחוסו, לפחות לבינתיים, על המחוז האסטרטגי היא ההסכם שעשה החודש עם המורדים לפינוי שני הכפרים השיעיים הנצורים במחוז. לא רק המשטר השתמש בטקטיקת המצור וההרעבה כדי לכפות שינויים דמוגרפיים בשטח.

ללוח הזמנים האמריקני תהיה השפעה גדולה על הכרעת המלחמה. בעוד שטראמפ משתוק להוציא את הכוחות מסוריה, בצבא ארצות הברית מעוניינים להשאירם בשטח בעתיד הנראה לעין מכמה סיבות מרכזיות - למנוע מדאעש לצמוח מחדש, כפי שהוכיח שביכולתו במתקפה הרצחנית נגד הדרוזים בסווידא, ולהצר את צעדיה של איראן.

חוץ מהכורדים - ומישראל - כל יתר השחקנים בסוריה רוצים לראות את נסיגת ארצות הברית. אמנם מדובר רק בכ-2,000 חיילים, אך איכותם וחיל האוויר המגבה אותם משמשים גורם מרתיע מסוים. כך, לדוגמה, כשכוחות של המשטר, בגיבוי שכירי חרב רוסים, ניסו לסלק את הכורדים ממאחז אסטרטגי שלהם מוקדם יותר השנה הם ספגו מכה כבדה של מאות הרוגים.

טראמפ משתוקק להוציא את הכוחות מסוריה, אך ההחרפה שחלה בימים האחרונים במשבר עם טורקיה, סביב מעצרו של הכומר האמריקני אנדרו ברונסון, עשויה לסבך את התכניות. הממשל הבטיח להטיל סנקציות כואבות על אנקרה אם לא תשחרר את המטיף האוונגליסטי, שלו הוצמדו שורת עבירות טרור שההוכחות להן קלושות. כיאה למשטר גאוותן, ארדואן ובכירים אחרים אמרו כי לא ייכנעו ללחצים ועתה נותר לראות מי ימצמץ ראשון.

סנקציות אמריקניות על טורקיה יקרבו אותה עוד יותר לאיראן, שבעצמה מתקשה להחליט מה עליה לעשות לנוכח העיצומים שמקדמת נגדה ארצות הברית אחרי הפרישה מהסכם הגרעין. אחרי שנים של מתיחות בשל התמיכה מחד והאיבה מאידך לאסד, שתי המעצמות האזוריות הלא ערביות הגבירו את שיתוף הפעולה נגד הכורדים ואת התמיכה בחמאס, ואנקרה מסרבת לאמץ את חרם הנפט שמובילה וושינגטון נגד טהראן.

משבר של ממש בין ארצות הברית לטורקיה, שתיהן חברות נאט"ו, עלול לגרום להתלקחות מחודשת בצפון סוריה. במקביל, גבולה הדרומי חווה בימים האחרונים כמה תקריות עם ישראל, המנסה להבטיח זליגה של הלחימה לשטחה וכן את התבססות איראן מעבר לגבול. לנוכח חוסר יכולתם ו/או רצונם של הרוסים להזיזם, הפעולות האוויריות הממוקדות של ישראל ימשיכו להפתיע את הכוחות המופעלים על ידי טהראן.

משוואת העמימות הדו-צדדית עלולה להשתנות רק במקרים חריגים, כפי שקרה לאחר חדירת המל"ט האיראני והתקיפה על רמת הגולן, אולם גם אירועים אלו לא גלשו לכדי מהלומות גדולות יותר.

אלו ימי ההכרעה בסוריה, שכשני שלישים משטחה שבו לידי אסד, וכל מעצמה ושחקן באזור שואפים לקבל את נתחם אחרי שנים של השקעה והקזת דם.

רוסיה, שרוצה לפרוע את שטרות ההשקעה במשטר שהיה על סף תהום בטרם התערבה לצדו ב-2015, כבר קוראת למיליוני הפליטים שברחו לשוב למולדתם. האו"ם וארגוני זכויות אדם מזהירים כי עדיין אין זה בטוח עבורם לשוב לארצם החרבה, אולם במוסקבה מודעים לרצונן העז של טורקיה, ירדן ולבנון השכנות, הנושאות במירב נטל הפליטות, לסלק אותם משטחיהן. זהו קלף מיקוח חשוב בכל הסדר עתידי והקרמלין החל לשלוף אותו.

אסד כאן כדי להישאר, כולם כבר יודעים, חלקם גם מברכים, גם אם לא בגלוי, על כך שלא יעלה עוד משטר בלתי-יציב באזור מועד לפורענות. מה שנותר בחזקת נעלם זה כיצד תראה ארצו לאחר המלחמה, שאלה שתלויה יותר בבעלות בריתו ובאויביו מאשר בו עצמו ובהצהרותיו הלוחמניות על השבת כל סנטימטר מאדמת סוריה לידיו.