פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בין שיחות חשאיות לכדור מפוקפק: עלילות הסוכן טראמפ בהלסינקי

      המופע של נשיא ארה"ב לצדו של פוטין אישר את החשד הנושן, והתייחדותם ללא עוזרים הראתה כי הוא חשוב לשולחיו יותר מסתם מסגיר סודות. התמדתו בהגנה על רוסיה הניבה תגובות חריפות - וכרטיס צהוב בוהק

      בין שיחות חשאיות לכדור מפוקפק: עלילות הסוכן טראמפ בהלסינקי
      צילום: רויטרס, עריכה: תום זואילי

      בנדיקט ארנולד הוא הבוגד המפורסם ביותר בהיסטוריה האמריקנית. גנרל בצבאו של ג'ורג' וושינגטון, מושחת ותככן, שערק לצד הבריטי, בעקבות התקשרות חשאית עם ראש המודיעין הצבאי שלו, ופיקד על מבצעים רבי הרג והרס נגד רעיו מאתמול. עד כדי כך שנוא ארנולד, שזכה לכבוד המפוקפק של קידומו לדרגת שם נרדף לבוגד, בשורה אחת עם יהודה איש קריות וקוויזלינג.

      מעכשיו יש לאמריקה גם בנדיקט דונלד. המופע של טראמפ בהלסינקי אישר לכאורה את החשד הנושן שהוא פועל לא רק פועל תחת השפעה, אלא גם משמש סוכן משפיע, אם לא מדווח - ומיישם מדיניות זרה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      גרמניה: מאות חבשו כיפות בצעדת מחאה לאחר תקיפת מרצה יהודי
      רוחאני לא בא, רוחאני גם לא מצלצל: איראן טוענת שדחתה בקשות של ארה"ב לפגישה
      המנהל והמדריך נעצרו: תיירת רוסיה נאנסה בהוסטל בדרום הודו

      נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני המראתו לניו ג'רזי, 30 ביוני 2018 (רויטרס)
      יותר מסתם מסגיר סודות. טראמפ (צילום: רויטרס)

      האיש חשוב לשולחיו עוד יותר מסתם מסגיר סודות. לא רק מה שאמר פומבית, בהמשך להתעקשותו בשנתיים האחרונות להתחנף לרוסיה בכלל ולנשיאה ולדימיר פוטין בפרט, אלא גם התייחדותו עם פוטין ללא עוזרים. ריצ'רד ניקסון, שהתמצא פי מיליון מטראמפ בענייני חוץ וביטחון, לא העז להסב עם ליאוניד ברז'נייב בלי הנרי קיסינג'ר, גם לשיחות הרגישות ביותר.

      טראמפ הצטייד רק במתורגמנית החייבת בנאמנות ובסודיות. מי יודע אם לא שילח אותה לרגע מהחדר ופטפט משהו בגרמנית של סבתו עם איש הקג"ב בדימוס ממזרח גרמניה. מאחר שטראמפ אוהב כל כך עלילות מזימתיות, הנה עוד אחת: כדאי לבדוק מה בדיוק הכניסו הרוסים לכדורגל שפוטין נתן לאב, לאם ולילד טראמפ - במיוחד אם הכדור ימוקם למזכרת בלשכת הנשיא.

      הוליווד היתה שם לפני עשרות שנים, בשחור-לבן ב"השליח ממנצ'וריה", שטוף המוח של הצפון-קוריאנים והרוסים, ובצבע ב"ללא מוצא", שם קווין קוסטנר הוא קצין רוסי שנשתל בלשכת שר ההגנה; אבל מי צריך בדיונות, אם לנגד עיני הכול מופק סרט תיעודי, ומדוע להסתפק ברל"ש, אם אפשר להבריג את הבוס של שר ההגנה? איפה אשרף מרוואן, החתן-של, המקורב-של; איפה גינטר גיום, הרל"ש של וילי ברנדט; דג שמן כל כך לא היה מעולם באקווריום הבין-מעצמתי. והכי יפה: הרוסים הבינו שהאיש שלהם מוכרח להגיע מהימין, כי רק הרפובליקנים יכולים לתרץ תפנית כזו, בעוד שדמוקרט יימרח בזפת ובנוצות ויגורש מוושינגטון.

      נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ מוסר את הכדור שקיבל מפוטין במהלך הפסגה בהלסינקי, פינלנד 16 ביולי 2018 (רויטרס)
      כדור שכדאי לבדוק. טראמפ עם המתנה שקיבל מפוטין, השבוע (צילום: רויטרס)

      על שבריר מהתנהגותו החשודה צלב טראמפ את הילרי "הנוכלת" קלינטון, שחטאה בשימוש בלתי-מאובטח בדואר אלקטרוני. טבעי שהתמדתו בהגנה על פוטין ורוסיה תניב תגובות חריפות וסימני שאלה מאתגרים.

      לב הבעיה אינו הקו המדיני, הפייסני, של טראמפ לנוכח המגמה ההתקפית של פוטין. זהו קו הסותר את ההנחות ותוכניות העבודה של הפנטגון ושאר גופי הממשל, אבל להלכה רשאי דרג נבחר עליון לטעון שהעם, בהצבעתו, הסמיך אותו להתוות קו חדש. ההגיון של טראמפ עשוי להיגזר משאיפתו המוצהרת להתקפד במצודת אמריקה, להחזיר את הבחורים הבייתה ולחסוך כסף, הרבה כסף. לשם כך הוא זקוק לשיתוף פעולה של פוטין, בעיקר בסוריה. באיראן הוא כבר יודע שהמחלוקת ביניהם מעמיקה.

      הוא רדוד ופשטני - אבל הוא הנשיא

      זה יכול להיות ויכוח בין אסכולות מדיניות ובמסגרתו מותר לגחך לנוכח יומרתו של טראמפ להקסים את בני שיחו, או לסטור להם וללטף אותם לסירוגין (כפי שעשה לאנגלה מרקל בבריסל ולתרזה מיי בלונדון), בלי להכיר את הרקע ואת העובדות. השטחיות, הרדידות והפשטנות לא מנעו ממנו להיבחר לנשיאות, אולי אף סייעו לו אצל תומכיו. כמעט כל אחד מ-600 הפוליטיקאים המתאווים למשרתו - מאה סנאטורים, 50 מושלים, 435 חברים בבית הנבחרים ועוד לפחות תריסר וחצי לשעברים ולשעתידים - מיטיב ממנו לשלוט בחומר. אז מה? הוא הנשיא והם לא.

      השטות הגדולה של טראמפ, שהיה משוכנע עד כה, ואכן היו לכך ראיות, שפיו הגדול יצילו מכל צרה שאליה הכניס אותו, היא שבמאמציו הנואשים לטעון ללגיטימיות פגע במוסדות לאומיים החולקים על תמונת המציאות שלו מעונת הבחירות ב-2016.

      זהו מצב ללא מוצא. הודאה בהתערבות רוסית לטובתו, אפילו יתמרמר ויטען שנצחונו הושג ללא קשר אליה ובוודאי ללא קשר בינו לבין הרוסים, תכרסם בכשירותו להנהיג את האומה. מנגד, התכחשות לכך מתגרה בקהילת המודיעין והאכיפה ומטילה צל על אמינותה, כי אם היא טועה בעניין כזה, בשוגג או חמור מכך במזיד, איך יוכל מחר להסתמך על אותם מוסדות להצדקת פעולה כלשהי, למשל נגד איראן או בעד קוריאה הצפונית.

      האמריקנים התפכחו מכבר מייחוס קדושה למנגנונים ממשלתיים. הם יודעים שהטיות, סטיות, גחמות ועבירות נפוצות שם כמו בכל פינה אחרת. שום ארגון וראשיו אינם חסינים מתקלות. אם מותר לערער על השילוש המהולל בייסבול, אימהות ופשטידת תפוחים (ובפסגתו הפשטידה האפויה בידי אמו של שחקן הבייסבול), שבכל צלע שלו נמצא זיוף, אפשר גם לכפור בהערכות המלומדות של ה-CIA. זאת בהסתמך על קטלוג עבה של עיוותי עבר, ולאזכר תקופות של קשב פוליטי מוגבר.

      פגישת רה"מ, נשיא רוסיה, קרמלין, מוסקבה, רוסיה 11 ביולי 2018 (רויטרס)
      ההתמדה בהגנה על רוסיה תניב סימני שאלה מאתגרים. פוטין, מוקדם יותר החודש (צילום: רויטרס)

      לכן, בין השאר, רצה ג'ון קנדי למנות את אחיו רוברט לראש הסוכנות, וכשמקורביו הניאו אותו מכך הפקיד אותו על משרד המשפטים, גם כדי לפקוח עין על ראש ה-FBI ג'יי אדגר הובר, שפקח שתי עיניים על ג'ק, בובי וכל שאר חברי הכנופיה, כמו גם על הכנופיות המתחרות.

      בהקבלה לישראל, ה-CIA, שנועד למנוע אסונות מודיעיניים נוספים במתכונת פרל הרבור, הוא המוסד ומוסמך לפעול רק בחו"ל. שיתוף הפעולה הלקוי שלו עם ה-FBI תרם לאסון ה-11 בספטמבר, שאחד מתוצרי הלוואי המאוחרים שלו הוא טראמפ כבדיחה רצינית. אבל ה-FBI הוא שילוב של שב"כ ולהב 433 - מצד אחד מודיעין מסכל ומצד שני בולשת חוקרת פלילים, בדרך לפרקליטות ולכתבי אישום.

      פוטין, בהלסינקי, הציע לדון בטיוטת האישומים נגד תריסר אנשי המודיעין הצבאי הרוסי GRU לפי "נוסחת פולארד" - מפעיליו הישראלים של ג'ונתן פולארד, שברחו מוושינגטון ומניו יורק, לא הוסגרו, וכתחליף מסוים נמסר מידע חלקי למשלחת אמריקאית שהגיעה ארצה.

      נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם ראש ה-CIA מייק פומפאו (AP)
      לא יכול להרשות לעצמו את התפטרותו. טראמפ עם פומפאו (צילום: אי-פי)

      קעקוע האמינות של ה-FBI, לנוחותו הפרטית של האזרח - ואולי גם החשוד - טראמפ, מכרסם ביסודות שלטון החוק, מעמודי התווך של הדמוקרטיה האמריקנית, ומסקרן לראות כיצד יפסוק בית המשפט העליון, המוטה בהרכבו לטובת טראמפ, אם תגיע אליו עתירה בהקשר זה.

      טראמפ מינה את כל צמרת המודיעין והחוק ההמכהנת עתה. קובלנותיו כלפי אנשי תקופת אובמה חלולות מתמיד. הוא אף התרשם כל כך מראש ה-CIA, מייק פומפאו, עד שקידם אותו לתפקיד הבכיר ביותר בממשל שאינו נבחר והחמישי בשרשרת הירושה - שר החוץ. ג'ינה הספל, סגניתו ומומלצתו של פומפאו, קודמה תחתיו לראשות ה-CIA. כריסטופר ריי התמנה לראש ה-FBI. הסנאטור בדימוס והשגריר לשעבר בגרמניה דן קואטס הוא מנהל המודיעין הלאומי. טראמפ אינו יכול להרשות לעצמו התפטרות מחאה שלהם או של שר ההגנה ג'יימס מאטיס, האחראי על המודיעין הצבאי, כולל ה-NSA.

      קואטס פרסם אחרי הפסגה הודעה חד-משמעית בזכות קהילת המודיעין שהוא מתאם-העל שלה. בכתב העת של ה-CIA הופיעו השבוע שני מאמרים על איכות המעקב אחר רוסיה והמאבק בתעמולת השקר שלה. זרועות המודיעין מתאמצות לגייס ולשמר עובדים מבצעיים איכותיים. הן מטפחות גאוות יחידה ונשבעות שאנשיהן מצטיינים ביושרה, מסירות, חשיבה ביקורתית, הצמדות לעובדות, נכונות להקרבה, תודעת שירות, מקצועיות, נאמנות לאומה ולא לאדם כלשהו. אחרת, מה מותר ה-CIA מפוקס (או פייק) ניוז? בא הנשיא והורס הכל.

      אחרי סדרה ארוכה ומביכה של בגידות במודיעין ובצבא האמריקניים - פולארד, אנשי CIA, FBI ו-NSA, קציני צוללות ועובדי תעשיות ביטחוניות - פרסם מרכז המודיעין המסכל, או במינוח העברי הישן "הריגול הנגדי", רשימת סימנים מדאיגים בהתנהגותו של שותף סוד למען יבחינו כל רואיו וילשינו. בין אלה היו "התנהגות וכחנית או מעליבה כלפי עמיתים לעבודה או בני משפחה, עד כדי הפרעה לאווירה במקום העבודה", "התפרצויות מילוליות המושכות תשומת לב של בלתי מעורבים בחילופי הדברים", "ניצול או התעמרות, לרוב באמצעות הפחדה או שימוש לרעה בכוח המעמד", "התנהגות משבשת ההודפת ייעוץ", "הצהרות חוזרות ונשנות המשקפות מרירות, טינה, נקמנות או נרגנות", "איומים לבוא חשבון", "הפרת חוקים ותקנות" ו"מגעים מוסתרים עם נציגי מדינות זרות".

      נכון שסעיפים אחרים - כמו "התעשרות פתאומית" ו"לקיחת חומר מסווג הביתה" - ניתנים להסבר במקרה המיוחד של טראמפ בע"מ והבית הלבן, אבל הצטברות כזו של אותות אזהרה הייתה מביאה לחקירה ביטחונית נגד פקיד זוטר. המערכת חסרת אונים נגד העומד בראשה, מה גם שהוא מכריז, לא בהכרח בצדק, שהוא מוסמך להעניק חנינה לעצמו.
      בתקופת המלחמה הקרה הופרחו עננות מעל ראשיהם של בכירים בארגוני ביון, פנימי או חיצוני, בבריטניה ובמערב-גרמניה. היו גם ישראלים שתהו אם הקג"ב השתיל בין המהגרים מהגוש הסובייטי חפרפרות שחפרו את דרכו לצמרת, אך מעולם לא אירע שגבוה כל כך וגלוי כל כך פעל נבחר אמריקני באופן כה חשוד.

      השערורייה המתחוללת סביב טראמפ ורוסיה מלמדת שההצלחה הטקטית בגיוס סוכן צמרת הופכת לתבוסה אסטרטגית כשהסוכן נחשף או נחשד - אין לממשל מרחב תמרון, וכל ויתור לרוסיה יוקע כבוגדני. שכרו של הגיוס יוצא לבסוף בהפסדו.

      בנדיקט ארנולד היה קצין מוכשר, לכן בגידתו כאבה כל כך. טראמפ הוא ליצן, חובבן, לא מקצוען כמו פוטין המתחרה. זה מה שמפריד בין הביזיון הפיני לבין פיניש, נחשול ציבורי שיעיף את טראמפ מהבית הלבן, עם גלי פחד רפובליקני מזיהוי אתו. ואולם, ההבל של הלסינקי - "כשאמרתי 'כן' התכוונתי ל'לא'" - הוא כרטיס צהוב, על סף השתנות לצבעה של הככר האדומה. ומה זה אומר על החבר המשותף, הנערץ, שלו ושל פוטין, ביבי נתניהו?