מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) ולשאר חברי אגודת ישראל -סגן שר החינוך מאיר פרוש והח"כים ישראל אייכלר ומנחם אליעזר מוזס, להישאר בתפקידיהם בממשלה, זאת אף שבג"ץ טרם אישר את דחיית חוק הגיוס. העיתון החרדי "המודיע" דיווח הבוקר (רביעי) כי האישור ניתן בטענה כי הממשלה ביקשה ארכה מבג"ץ כדי לגבש החלטה בנושא.
שופטי בג"ץ צפויים לתת את הכרעתם רק בשבוע הבא ולכן החלטה זו עלולה להיחשב בגדר התקפלות מול איומו של ליצמן, שהתנה את הישארותו לצד חברי הסיעה בתפקידיהם בדחייה מצד בג"ץ.
לקריאה נוספת:
אחרי דרישת ליצמן: המדינה ביקשה לדחות את מועד פקיעת חוק הגיוס הנוכחי
החרדים לחצו - ונוסח חוק הגיוס יכיר בלימוד התורה כ"ערך"
האיום של ליצמן לנתניהו: אם חוק הגיוס לא יוארך תוך שבוע - אתפטר
ליצמן הציב את אולטימטום הפרישה בשבוע שעבר, בניסיון להפעיל לחץ על נתניהו לבקש מבג"ץ הארכה לתוקפו של החוק הנוכחי. מטרת המהלך הייתה לדחות את הדיונים בנוגע לחוק למושב החורף של הכנסת.
ליצמן ושאר חברי סיעת "אגודת ישראל", הפלג החסידי ב"יהדות התורה", סבורים כי יש לעשות שינויים משמעותיים בחוק הגיוס שניסחה הוועדה המקצועית במשרד הביטחון, ולכן יש לבקש ארכה מבג"ץ כדי לדון בנוסח החדש זמן ממושך יותר מהתקופה הקצרה שנותרה עד לסיום המושב. גורם בסיעה הסביר כי "כדי להציג שינויים משמעותיים לאדמו"רים, צריך יותר זמן".
בעקבות האיום, המדינה הגישה לבג"ץ ביום ראשון בקשה לדחיית מועד החוק הקיים, עד לסוף מושב החורף הבא של הכנסת. בבקשה צוין כי "לא בנקל מוגשת בקשה לדחיית מועד קיום פסק דין. בקשה זו מוגשת כמוצא אחרון של ממש, על רקע הסוגיה הרגישה והייחודית עליה נסובות העתירות שבכותרת ועל מנת להימנע ממצב של היווצרות 'וואקום נורמטיבי'".
מועד פקיעת החוק כפי שנקבע בהחלטה קודמת של בג"ץ הוא בתחילת חודש ספטמבר. עוד נכתב בבקשה כי "סוגיית הסדרת גיוסם לצבא של תלמידי היישבות ש'תורתם אומנותם', עליה נסוב פסק הדין, היא אחת הסוגיות הסבוכות והמורכבות ביותר העומדות בפני החברה הישראלית; סוגייה המשסעת את החברה הישראלית למגזריה. מורכבותה ורגישותה של הסוגיה מחייבת כי ההסדר החקיקתי שייחקק חלף זה שבוטל בפסק הדין, יקבע מתוך זהירות, רגישות, כבוד הדדי, ותוך גיוס הסכמתה ותמיכתה, ככל הניתן, של אוכלוסיית היעד הרלוונטית - המגזר החרדי ונציגיו