פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לאחר הרפורמה בבריאות הנפש: ירידה של 60% בקשירת מטופלים

      הוועדה לביקורת המדינה בכנסת דנה ביישום הרפורמה, שהביא לצמצום בתופעה שזכתה לביקורת מצד רופאים, מטופלים ואנשי מקצוע . לצד ההצלחה, העלו גורמים טענות על מצוקת כוח אדם בעקבות הפחתת השימוש בקשירות. "הוספנו תקנים, אך אין זה מספיק", אמר סגן שר הבריאות ליצמן

      אילוסטציה (ShutterStock)
      ירידה של 60% בקשירת מטופלים, אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

      שלושה חודשים לפרסום חוזר מנכל משרד הבריאות להגבלת קשירות מטופלים וימי בידוד בקרב חולי נפש במשרד הבריאות מציגים נתון מעודד: "יש גרף ברור של ירידה במקרי הקשירה. אנחנו רואים צמצום של 60% ממקרי קשירות מטופלים חולי נפש בבתי חולים פסיכיאטריים אולם לצידה, עלייה במקרי אלימות כלפי הצוותים המטפלים" אמרה ורד עזרא, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות בדיון בנושא רפורמת בריאות הנפש שהתקיים אתמול בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

      למרות זאת, טענה עזרא כי פרסום מקרי הקשירות בתקשורת מרחיק עוד יותר את המתמחים מהבחירה לעסוק בהתמחות פסיכיאטריה, זאת כשכבר היום יש מחסור חמור בפסיכיאטרים. "נוספו 116 תקני אחיות וגם תקני סטודנטים. עדיין יש 100 פסיכיאטרים חסרים. קרה משהו טוב ולא טוב עם הרפורמה הזו. אי אפשר לקחת פסיכיאטרים יש מאין, אז הם נלקחו מבתי החולים הממשלתיים ושם נוצר מחסור", אמרה בדיון.

      עוד בוואלה! NEWS:
      המטפלת הזרה הובילה לאיתור הגופה: כך פוענח רצח אופירה חיים
      נתניהו באוגדת עזה: "אנחנו במערכה"; בלון תבערה נחת בגן ילדים
      משמרות הצניעות בבית שמש: "מרססים גז מדמיע ומאיימים על הורים"

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מקרי הקשירות בתקשורת מרחיק את המתמחים מפסיכיאטריה, מיטת קשירה

      "הבעיה היא שאין מספיק רופאים שבוחרים בהתמחות של פסיכיאטריה. יש מענקים למתמחים שבוחרים בפסיכיאטריה - כשמתמחה שבוחר פסיכיאטריה למקומות יותר קשים לאיוש מקבל בכמה פעימות 400 אלף שקל ובמקומות אחרים יקבל פחות, יש הלימה כמובן לפריפריה ולמרכז. המענקים קיימים וזה התחיל אבל לא עובד מספיק טוב. בסוף יש גם רצון של בנאדם לבחור בהתמחות שהוא רוצה בה, והחשיפה בתקשורת של כל המקרים הללו לא גרמה להם לבחור במקצוע דווקא ההיפך".

      הדיון שנערך ביוזמת האגודה לזכויות החולה עסק בדוח מבקר המדינה מחודש מאי האחרון, שהציג מצב חמור של כשלים במערך בריאות הנפש - מצוקה חמורה בכוח הרפואי ובראשם פסיכיאטרים מטפלים, תנאי אשפוז ירודים וחדרי בידוד "שאינם ראויים לשהיית מטופלים" כלשון המבקר וצפיפות מטופלים במחלקות הפסיכיאטריות כמו למשל בבית החולים אברבנאל שבו מחלקה עם 34 מיטות נמצאת בתפוסה של 60 מטופלים ביום ו-40 בלילה.

      "בתי חולים במדינות עולם שלישי נראים יותר טוב מבתי החולים לבריאות הנפש בישראל", אמר בדיון גיל זלצמן, מנהל בית החולים גהה והוסיף "הצלחנו להוריד את השימוש בקשירות מבלי לקבל שום תקן נוסף לאחות. לא מדובר פה רק בעניין של תקנים, אלא במדיניות טיפול". מצוקת כוח אדם, על פי המבקר הובילה הרבה פעמים לקשירת חולים ללא הצדקה, יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ' התייחסה לכך בפתח הדיון ואמרה "שמענו ממבקר המדינה כי קשירת מטופלים היא תחליף לכוח אדם בבתי החולים. אולי נקשור גם ילדים בגנים בגלל המחסור בסייעות?".

      "הרתעה בהחמרת הענישה"- השר ליצמן ביקר בביה"ח שמואל הרופא שבו נדקרה אחות ע"י מטופל: "פגיעה בצוות הרפואי היא פגיעה בחולה (תאגיד כאן)
      סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: ערוץ 1)

      סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהשתתף בדיון התייחס למצוקות: "סיכמנו עם משרד האוצר על תוספת של 150 מיטות לפסיכיאטריה, הוספנו 116 תקני אחיות ו-150 תקנים לסטודנטים מתמחים לבריאות הנפש. אני לא חש בנוח עם התקצוב שאנו מקבלים מהאוצר. האוצר מתקדם איתנו אבל זה כמובן ממש לא מספיק".

      עיקר הרפורמה, שהחלה ביולי 2015, היא העברת האחריות על בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, ובתוך כך גיוס פסיכיאטרים לסניפי קופות החולים בעלות רבעונית כפי שמטופלים רואים מומחים אחרים וכן הקמת מרכזים לבריאות הנפש של הקופות שיקלו על העומסים בבתי החולים הפסיכיאטריים ובמחלקות הפסיכיאטריות בתוך בתי חולים ציבוריים, שקורסים תחת הנטל.

      ואולם, מחסור חמור מורגש בשל "גניבת" פסיכיאטרים מהשירות הציבורי בבתי החולים אל קופות החולים ובמקרים אחרים סגירת תחנות טיפול פסיכיאטרי בקהילה בשל המחסור ברופאים ותורי המתנה ארוכים של חודשים, בעיקר בפריפריה. "הרפורמה בעצם פגעה בבריאות הנפש", אמרה חנה שטרום, פסיכולוגית קלינית ויו"ר פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאלים למען בריאות מיטיבה.

      "15 מקומות נסגרו כי 'זה לא כלכלי', כל הפגמים שהזהרנו מפניהם לפני שהעבירו את הרפורמה קורים - תחנות נסגרות כי אין רופאים, פסיכולוגים קליניים עזבו את המערכת כי נמאס להם מהמצב ולחשוב איזו אבחנה לתת כדי שהקופה תשלם להם על הטיפול. זה מטורף", הוסיפה.

      הפגנת פגועי נפש מול משרד הבריאות, ירושלים. נובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , שלומי כהן)
      הפגנת פגועי נפש מול משרד הבריאות בירושלים, בנובמבר (צילום: שלומי כהן)

      על פי נתוני משרד הבריאות מתחילת השנה, התורים לקבלת טיפול נפשי בתחנות לבריאות הנפש נמשכים בין שמונה חודשים לשנה. "בכרמיאל היו שני פסיכיאטרים בלבד על יותר מאלף מטופלים. אבל בגלל מחסור בכוח אדם הם לקחו בחזרה את שני הפסיכיאטרים וסגרו להם את התחנה. במשרד הבריאות הציעו להם לבוא לקבל טיפול בעכו אבל ידוע שזו לא אוכלוסייה שמתניידת ברכב".

      דוח מבקר המדינה העלה נתון קשה, לפיו כשליש מכלל המאושפזים הכרוניים בבתי החולים, כ-1,200 חולים, קשישים מוגבלים פיזית ושכלית וחולים על הספקטרום האוטיסטי - נשארים באשפוז חודשים ארוכים ואף שנים רבות זאת למרות שנהלי משרד הבריאות קובעים כי עליהם להשתחרר למסגרת מגורים עם ליווי ותמיכה לאחר יציאתם מן המשבר האקוטי. "אנחנו מפינו את האנשים האלו, מדובר בחולים כרוניים שאין להם לאן לחזור. לחלקם יש הורים אבל הם קשישים או מותשים מהטיפול" השיבה ורד עזרא לביקורת במהלך הדיון בוועדה הבוקר "אנחנו יצאנו במכרז לקהילה משקמת, בשלב הראשון יהיו 400 מטופלים, אנחנו רוצים ללמוד את המודל ולהגביל את הכמות הזו לקהילה של חולים כרוניים. נפתחים "בתים מאזנים", בתי טיפול למאושפזים".

      במהלך הדיון הועלה אופציית "בתים מאזנים". מדובר בבתים בקהילה, אליהם מגיעים חולים המשתחררים ממסגרות פסיכיאטריות ומחפשים מקום לשהות בו עם התאמות לבעיות מהן הם סובלים או לחילופין לאנשים הסובלים מהפרעות ומחלות נפש שאינן מצריכות טיפול במחלקה אבל אין להם מענה בקהילה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      במהלך השנה האחרונה פתחה עמותת "סוטריה ישראל", מייסודו של פרופ' פסח ליכטנברג, שישה בתים מאזנים ברחבי הארץ על בסיס המודל הטיפולי הייחודי הזה. אולם מדובר במסגרת פרטית קטנה, המונה שמונה מיטות בכל אחד מששת הבתים ובעלות שהות של יותר מ-20 אלף שקל בחודש, מה שהופך את הבתים המאזנים בקהילה לעשירים בלבד.

      דליה וירצברג רופא, פעילת זכויות אדם ומתמודדת נפש בעצמה סיפרה על ביקורה בבית מאוזו כפעילה ובהשוואה לאשפוזים שחוותה באברבנל. "אושפזתי ארבע פעמים בשל הפרעה פסיכואקטיבית. בביקור שלי בית מאזן שנקרא, לא יכולתי להימנע מתחושות קשות של כאב וקנאה. נזכרתי בשני האשפוזים שלי באברבנל. הכול היה בלוי ומכוער, השמש יקדה על גג אסבסט, חדר קטן עם חמש נשים מיוזעות, מקלחות שלא הקפידו בהם על חציצה וגברים היו מתהלכים סביבנו בעירום. אוכל בלתי ניתן לאכילה", אמרה והוסיפה פתרון להצעה.

      ליצמן השיב לה בהצהרה כי הם בוחנים להכליל את הסוטריות או מודל זהה לשירות הציבורי "זה קיים רק שנה, אנחנו בודקים את המודל הזה, ואם הוא עובד אנחנו נמצא איך להכיל אותו בשירות הציבורי. אנחנו נחפש פתרון שזה יתאפשר לכל המטופלים שזקוקים לו. תהיה תוספת תקציבית לבריאות הנפש ואני אנסה לשפר את המצב עוד יותר", השיב.