פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפצע שפוגע באיברים פנימיים: התפשטות חיידק הלשמניה סמוך למודיעין

      בכמה יישובים מדווחים על עלייה בהידבקויות בנגיף המכונה גם שושנת יריחו, שמופץ לרוב על ידי שפני סלע. זאת על רקע היעדר טיפול והעלייה בפעילותו בחודשי הקיץ. ביישוב ניל"י מנו 37 חולים והידבקויות, ומשרד הבריאות דיווח על 50 חולים חדשים מהשנה

      אילוסטרציה: יש של חולה (ShutterStock)
      50 חולים בנגיף הלשמניה מתחילת השנה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      ביישוב ניל"י הסמוך למודיעין מתלוננים על 37 מקרי הידבקות במחלת הלשמניה (שושנת יריחו) וכן גם ביישובים סמוכים - מודיעין עילית, חשמונאים, כפר רות ולפיד. ביישובים ציינו כי היקף התופעה הלך וגבר בשבועות האחרונים וכי המחלה הופיעה בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים בני שנתיים וארבע. החולים מועברים לטיפול תרופתי בעירוי בבתי החולים הדסה שבירושלים ובשיבא תל השומר. משרד הבריאות דיווח הבוקר (שלישי) על 50 חולים חדשים השנה, מרביתם פעוטות ובני נוער מאזור ירושלים והשומרון.

      בניל"י מספרים כי עוד בשנת 2011 פנו לגורמים במשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות והתריעו על שפני סלע שמסתובבים באזור, הידועים כמפיצי המחלה, ועל מקרי הידבקויות בודדים של כמה תושבים. אולם לדבריהם לא נעשה דבר בנידון. כעת, היקף הנדבקים עלה בהיעדר טיפול ממסדר ובשל העובדה כי החיידק פעיל ונפוץ ביתר שאת בחודשי הקיץ.

      עוד בוואלה! NEWS:
      נרצחה ונקברה בחצר ביתה: אותרה גופתה של אופירה חיים
      הכוכב העולה של טורקיה: החתן שעשוי לרשת את ארדואן
      האיום של ליצמן לנתניהו: אם חוק הגיוס לא יוארך תוך שבוע - אתפטר

      שפני סלע בערד (מערכת וואלה! NEWS)
      טפיל הלשמניה מועבר לרוב על ידי שפני סלע

      "זו ממש מגיפה פה", סיפרה מיכל, בת 44 ואם לשלושה המתגוררת ביישוב. "אנחנו התקבלנו לפני שנתיים בוועדת קבלה מאוד קשוחה ואף אחד לא אמר לנו כלום על המצב הזה. גם אני נדבקתי". לדבריה, היא נדבקה ככל הנראה באוקטובר אשתקד אך בתום תקופה של שלושה חודשי דגירה הופיע בפניה פצע גדול ומוזר, על האף. "זה נראה כמו חצ'קון הכי תמים שיש וזה לא עבר. עברתי המון רופאים, קיבלתי אנטיביוטיקה, הגעת לפלסטיקאי שניסה להוריד לי את זה וזה הלך והחמיר כל הזמן. זה פצע מזעזע בגלל שזה טפיל שחי בעור ועושה צלקות קשות כל החיים. יש מצבים שזה פוגע באיברים פנימיים".

      בסופו של דבר, כשניגשה לרופאת משפחה וסיפרה על מקום מגוריה, חשדה האחרונה שמדובר בלשמניה. מיכל נשלחה לשיבא תל השומר וכעבור שבוע אובחנה ב"לשמניה טרופיקה". "זה הזן האלים ביותר שיכול לקחת שנתיים עד שעובר", סיפרה על מה שנאמר לה בבית החולים. "הוא משאיר תרכיבים מאד מורכבים בעור, צלקות לכל החיים. יש פה ילדים עם מלא עקיצות ביישוב וילדה בת ארבע שמאושפזת בתל השומר במצב קשה מהעקיצה. לי יצא פצע נוראי מוגלתי על האף. כשאבחנו אותי הייתי כבר חצי שנה אחרי ההדבקה והייתי בחשש שהסחוס שלי באף יאכל לגמרי, זה אוכל את הרקמה ורואים בתעלות העור איך זה מתקדם. זה פשוט מזעזע".

      הטפיל מועבר באמצעות עקיצה של זבוב החול

      לשמניה הוא טפיל המועבר באמצעות עקיצה של זבוב החול. המחלה מאד מדבקת ופוגעת בדרך כלל במכרסמים, בעיקר בשפני סלע שהופכים לנשאים של המחלה. בני אדם נדבקים במחלה באופן אקראי כשזבוב החול הנגוע בטפיל עוקץ אותם, והעקיצה נראית תחילה כמו עקיצה רגילה של חרק אך הנגע רק הולך ומתפשט על פני העור, והופך לגושי. בלי טיפול מתאים בזמן, הפצעים הופכים לכיבים ונמקים בעור ומכאיבים. החולים מגלים נגעים נרחבים בעור וישנם זנים שעלולים לגרום לפגיעה של המחלה גם באיברי גוף פנימיים ובפה, בלוע ובדרכי הנשימה העליונות.

      לעומת זאת, אם המחלה מטופלת כיאות, הנגעים חולפים תוך כמה שבועות באמצעות מריחת משחה ועד המקרים הקשים שנאלצים לקבל עירויי תרופות או זריקות לנגעים עצמם. תהליך ההחלמה עשוי להימשך שנתיים ובסופו יוותרו צלקות קשות. בישראל נדבקים מדי שנה כמה עשרות בני אדם, אולם הספרות המקצועית מלמדת על עליה מתמדת במספר הנפגעים במחלה, עד כדי התפרצות המחלה ביישובים המועדים לפורענות כמו ניל"י.

      טפיל שגורם למחלת שושנת יריחו על ידי יתוש (ShutterStock)
      לשמניה מועבר באופן ראשוני על ידי עקיצת זבוב החול (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      לפי נתוני האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, מתחילת השנה ועד היום דווח על 50 חולים חדשים. רוב המקרים דווחו מלשכות הבריאות רמלה (15, מיישובי השומרון), ירושלים (עשרה, בעיקר ממעלה אדומים, ירושלים, נוקדים ותקוע) והדרום (תשעה, בעיקר מיישובי הערבה). רוב המקרים היו ביישובים בהם ידועה העברה מקומית של המחלה בשנים האחרונות, ומיעוטם ביישובים בהם לא קיימת העברה מקומית של המחלה, שנדבקו שלא במקומות המגורים.

      על פי נתוני האגף מרבית החולים הם פעוטות ובני נוער - 32% מהם בגילאי 14-0, 40% בגילאי 55-14, 20% בגילאי 64-45 ו- 8% בני 65 ומעלה. למרות שנתוני המשרד מצביעים על ירידה בשיעורי התחלואה בארץ בשנים האחרונות, ביישוב ניל"י דווקא חלה עלייה של כמעט 50% השנה עם תשעה מקרים שדווחו למשרד. שאר המקרים טרם דווחו או בתהליך אבחון של השבועות האחרונים. זאת לעומת חמישה מקרים לשנת 2017 ומקרה אחד בודד בשנת 2016.

      "עירוי של 21 יום, זה סבל"

      שגרת הטיפול במחלה קשה אף היא. "הגעתי לתל השומר והבנתי שהטיפול היחידי שניתן הוא זריקות קשות עם אנטיביוטיקה אבל הוא רק טיפול סימפטומטי בעירוי של 21 יום", הסבירה מיכל. לתרופה תופעות לוואי קשות, את מחוברת למוניטור לב, זה פוגע בתפקודי הכבד והלבלב, גורם לבחילות קשות וכאבי ראש. זה סבל, כל יום את מגיעה לבית החולים להחדיר עירוי, היו לי כבר דלקות בוורידים. וגם התרופות האלו לא עוזרות ב-100%".

      היא הוסיפה כי בדומה למשרד להגנת הסביבה, הועברה פנייה גם למשרד הבריאות, אולם לדבריה "כולם הנהנו וכלום לא נעשה. כולם פה בלחץ והיסטריה, הילדים נעקצים ונשלחים לבתי חולים ובמוסדות הציבו לנו צייד שיצוד את שפני הסלע אבל הוא עבד אולי פעמיים. זו סכנת נפשות".

      מזכיר היישוב יחיאל קאפח אמר לוואלה! NEWS כי הם מדווחים יחד עם יישובים נוספים על הידבקות במחלה, אולם לא חלה התקדמות. "הם מכירים את הנתונים ואת הבעיה שלנו פה אבל אין להם מה לעשות עם זה, הם אומרים שאין תקציבים מהמדינה", אמר. "בשנה שעברה המדינה הקצתה 40 מיליון לטיפול בתופעת הלשמניה, בכל הארץ. אנחנו מבינים היום שאי אפשר לטפל ביתושים כי הם נמצאים מתחת לאדמה, הריסוסים יעילים לטווח קצר בלבד וגם הם צריכים להתבצע עם חומרים שהם מעל התקן".

      לדברי קאפח, בשל הקושי לטפל ביתושים, מיגור המחלה מתבצע דרך שפני הסלע. "יש פה צייד, אבל משרד הבריאות נותן פה מאה אלף שקלים - שזה גרושים", אמר. "צריך ארבעה מיליון שקלים כי יש פה מערומי סלעים המשמשים בתי גידול עבורם. כמו כן ישנן מסלעות תומכות בתים ובהן סדקים - הן באזור שלנו והן בדרום - שמשמשים את השפנים. זה הפך למכת מדינה, והיא חייבת להתחיל לכוון לחיסון נגד הטפיל".

      אילוסטרציה: אינפוזיה (ShutterStock)
      הטיפול היעיל הוא עירוי של 21 יום (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד מבצע חקירות אפידמיולוגית לזיהוי תחלואה חדשה ולניטור מגמות תחלואה, ומפעיל את המעבדה לאנטומולוגיה העוסקת בזבובי החול מעבירי המחלה. המשרד פועל בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים לצמצום התחלואה בלישמניאזיס במסגרת תכנית הסיוע לרשויות המקומיות להפחתת מפגעי לישמניאזיס (החלטת ממשלה מס' 1973 מיום 29 בספטמבר 2016) שהחלה ב- 2016".

      מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר כי "אחריות הטיפול במפגע הלשמניה היא של הרשויות המקומיות, והמשרד להגנת הסביבה מלווה באופן צמוד את הפעולות המבוצעות בשטח ומול הציבור. המשרד להגנת הסביבה מייחס חשיבות רבה לטיפול בלשמניה. עד היום הוצאו התחייבויות של 25 מיליון שקלים, ובימים הקרובים ייצאו התחייבויות על סך חמישה מיליון שקלים, ובקרוב יפרסם המשרד קול קורא לתמיכה נוספת של עשרה מיליון שקלים. יצוין, כי המשרד לא תוקצב לשנת 2019 לנושא זה חרף בקשתו".