בין שלל הכוחות החדשים שקיבל לידיו רג'פ טייפ ארדואן, מינוי שרים ללא אישור הפרלמנט הוא אחד הבולטים בהם. עקיפת המחוקקים מאפשרת לו לדלג על מראית עין של שקיפות ושל פיקוח על חברי הממשלה, שאותם מינה בעיקר על בסיס נאמנותם לשלטונו הדכאני. לצד קידום הרמטכ"ל הקן אולוסי, שהתנגדותו לקשר נגד הנשיא ב-2016 הובילה לחטיפתו, לתפקיד שר ההגנה, את מירב תשומת הלב לכד חתנו ברט אלביירק.
אלביירק בן ה-40 הוא בעלה של בתו הבכורה של ארדואן, אסרה, ובשנים האחרונות צמח מעמדו בצורה מטאורית. מ-2015 הוא שימש שר האנרגיה, ושמו נקשר גם לעסקאות נפט עם ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), ופגישתו עם שר האנרגיה יובל שטייניץ ב-2016 סימנה את ההפשרה ביחסים בין שתי המדינות אחרי הסכם הפיוס, על אף שזה איבד מזה את רוב תוכנו.
בממשלה הראשונה של המשטר החדש באנקרה, הוא כבר טיפס להיות אחד השרים הבכירים ביותר. אלביירק קיבל לידיו משרד חדש, שמאחד את האוצר ואת הכלכלה גם יחד, במקום של סגן ראש הממשלה לשעבר מהמט סימסק, בנקאי לשעבר במריל לינץ', ושל שר האוצר נצ'י אגבל. שניהם נתפסו על ידי המשקיעים כמשקל נגד למדיניות הכלכלית של ארדואן, הנובעת משיקולי צמיחה, ומינוי המפתיע אף הוביל לצניחה בערך הלירה ב-3.8%, עד שהתייצבה בשעות הבוקר.
זהו סימן לכך שהמשקיעים לא משוכנעים שממשלו החדש של ארדואן יכול להרגיע את השווקים, בתקופה שבה הכלכלה של טורקיה בצמיחה מסחררת לצד חשש מהאינפלציה הגואה. הבטחתו של ארדואן להפעיל לחץ על הבנק המרכזי שלא להעלות את הריבית מדאיגה גם היא את השווקים, ולא ברור אם אלביירק הוא האיש הנכון להרגיע אותם.
מתנגדי ארדואן רואים בהאדרתו של אלביירק, שמכונה לעתים בתואר "דמאט" - תואר עות'מאני שניתן למי שהצטרף לארמון דרך נישואים - סימן נוסף לנפוטיזם של הנשיא החולם על ימי הזוהר של האימפריה העות'מאנית.
הוא תואר על ידי האופוזיציה כראש ממשלת "צללים" ששלט בעניינים יחד עם ראש הממשלה היוצא, והאחרון, בינאלי יילדרים. כחלק משתילת נאמניו של ארדואן בעמדות מפתח בממשל, יילדרים ישמש יו"ר הפרלמנט שבו הצליחה מפלגת השלטון לשמור על רוב בזכות הברית שלה עם המפלגה הלאומנית.
נפגש עם פוטין
אלביירק, הדובר אנגלית שוטפת בזכות לימודי העסקים שלו באוניברסיטת פייס בניו יורק, מלווה לאחרונה את ארדואן גם לפגישותיו עם שועי עולם, כולל עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ארדואן ופוטין הפכו לבעלי ברית קרובים מאז ניסיון ההפיכה ב-2016, ומחקו את המרירות והמתיחות ששררה בין שתי המדינות אחרי הפלת מטוס הקרב הרוסי בשמי סוריה על ידי צבא טורקיה בנובמבר 2015.
בעקבות זאת, טענו במוסקבה כי חתנו של ארדואן וקרובי משפחה אחרים מעורבים בהברחת נפט לא חוקית לסוריה. אנקרה דחתה זאת על הסף, והטענות הללו, שפורסמו גם על ידי ויקיליקס בהתבסס על הדלפת עשרות אלפי מיילים, ירדו מהכותרות. אולי, בין היתר, בשל היעלמותם של כלי התקשורת העצמאיים תחת משטרו של ארדואן. במקומם עלו שופרים של הממשל, כמו העיתון דיילי סבאח, שבו בעבר כתב אלביירק טורים.
בדומה לחמו, גם אלביירק לא נראה כמי שחובב ביקורת - הערך הביקורתי עליו בוויקיפדיה היה אחד הגורמים שהובילו לחסימת האתר בטורקיה.
ארדואן, כך נראה, מכשיר את הקרקע ליום הרחוק מאוד שבו כבר לא יהיה בסביבה. "הכוח האמתי נמצא בידי מי ששולט על הכסף", אמר לוואלה! NEWS העיתונאי הטורקי עבדוללה בוזקורט, הגולה בשבדיה מאז ניסיון ההפיכה, על אלביירק.
"ארדואן הציב את חתנו בשליטה מלאה על הכלכלה והוא מגדל אותו כיורש העצר. הוא עשה זאת מאחורי הקלעים ועתה יש לו גם תואר רשמי". לדבריו, הוא הקובע בתחום מדיניות החוץ בזכות המנדט הנרחב שקיבל מארדואן. "מבלוט (שר החוץ) הוא רק וילון וקבלן ביצוע", אמר.