חברי קבוצת הנערים שחולצו ביומיים האחרונים מהמערה בצפון תאילנד הובהלו בידי הרשויות לבית החולים האזורי במחוז צ'אנג ראי, במקום להתאחד עם בני משפחותיהם המודאגים. הנערים אושפזו בתנאי בידוד, מחשש למחלות וזיהומים שלקו בהם בעת ששהו במערה, ומחשש שידביקו את סביבתם.
ישנן כמה מחלות שהנערים היו עלולים להיות חשופים אליהן, הסבירה ד"ר יעל פארן, מנהלת השירות לרפואה גאוגרפית, במרפאת המטיילים של בית החולים איכילוב. "הראשונה היא קדחת המערות שעוברת על ידי קרציות, במערות שקיימת בכל מקום בעולם, גם בישראל", הוסיפה. "המחלה מתאפיינת בחום וצמרמורות למשך כמה ימים שלאחריהן החיידק נעלם מהדם ומופיע שוב". לדברי ד"ר פארן, "זו קדחת חוזרת, היא ברת טיפול באמצעות אנטיביוטיקה לאחר שהיא מאובחנת וברוב המקרים היא לא מסכנת חיים".
לקריאה נוספת:
טרגדיה בתאילנד: מת אחד מאנשי צוות חילוץ הנערים במערה
פאד קפאו למיטה: האוכל שביקשו הנערים שחולצו מהמערה בתאילנד
סכנה נוספת היא מחלת ה"לפטוספירוזיס" שמועברת במים. "זו מחלה חיידקית המועברת בטבע על ידי מספר חיות במיוחד על ידי מכרסמים", הסבירה ד"ר פארן. "המחלה נמצאת בדרכי השתן שלהם ועשויה להיות מועברת דרך המים לרוחצים בהם". לדבריה, מדובר במחלה שניתן לראות אצל מטיילים שהיו באזורים מוצפים, בג'ונגלים או התחרו בטריאתלונים והיא יכולה להתבטא בחומרה קלה או קשה, עד כדי מוות.
במקרים הקשים עלולה המחלה לדברי ד"ר פארן לגרום לפגיעה רב מערכתית, למחלה דימומית, לאי ספיקת כבד ולדלקת כרום המוח. "מה שאופייני למחלה הזאת זה שהיא משנה צורה ועלולה להתבטא בתסמינים של שפעת קלה ועד קריסת מערכות", הוסיפה. "יש לה טיפול תרופתי אנטיביוטי המאפשר ריפוי ותקופת הדגירה שלה יכולה להימשך שלושה שבועות". ד"ר פארן מעריכה כי בשל שירותי הרפואה הטובים שיש בתאילנד והתמחויות במחלות מהסוג הזה הנערים שחולצו מהמערה ואלו שעוד יחולצו ממנה יקבלו טיפול מניעתי לשתי המחלות הללו.
מחלה נוספת שהנערים היו עלולים להידבק בה במערה היא מלודיוזיס - מחלה חיידקית, שמחקרים רפואיים רבים מתאילנד עסקו בה. גורמי המחלה עשויים להימצא במים ולחדור לגוף דרך דרכי הנשימה או דרך העור. המחלה יכולה לגרום לדלקות ריאה קשות ולמורסות קשות בעור. "תקופת הדגירה של המחלה היא מימים ספורים ועד שנים", הוסיפה פארן. "אבל התאילנדים מומחים לסוגי המחלות הללו, ואני מאמינה שהנערים יבדקו ויטופלו כראוי".
הטיפול בנערים לאחר החילוץ הוא טיפול רפואי של מי שחווה התייבשות - מתן אינפוזיה לייצוב המלחים והסוכרים בדם, בדיקות דם מקיפות והחזרת הגוף באופן הדרגתי לכלכלת מזון נכונה. כך הסביר ד"ר אורן תבור, מומחה לרפואת ילדים דחופה בבית החולים דנה באיכילוב. לדבריו, הפרעות המלחים הם מאפיין שכיח במצב של תת תזונה אך גם מצב של "האכלת יתר" שנגרם כתוצאה מאכילה לא נכונה, עלולה לגרום להפרעות קצב באנשים שסבלו מתת תזונה ומקבלים כלכלה לא נכונה.
אולם, לא רק הנערים חשופים לסכנה בריאותית - אחד המחלצים מצא את מותו כתוצאה מחוסר חמצן. ד"ר יהודה מלמד, מומחה לרפואת צלילה ורפואה היפרברית (בתנאי לחץ מוגבר, ר.ב.), לשעבר מפקד המכון לרפואה ימית של חיל הים ומנהל יחידת תא הלחץ בבתי החולים רמב"ם ואלישע בחיפה הסביר כי מדובר במבצע חילוץ המורכב ביותר שנתקל בו ב-50שנות ניסיונו בתחום.
"הם עושים את זה בצורה נהדרת", אמר על צוותי החילוץ. "הצוללנים מקצועניים אבל אפילו הם נאלצים לצלול לעומק 800 מטר במחילות שהקוטר שלהן הוא כ-40 סנטימטרים, ללא ראות ועם בוץ בעיניים, כשהם לא רואים כלום. וצריך כמובן ציוד צלילה משוכלל כי המים מגיעים עד לתקרת המערה. מצד שני, מדובר בילדים שבחיים שלהם לא צללו ואפילו לא יודעים לשחות, אחד כזה שנכנס לפניקה יכול לחסל מכל אוויר דחוס או לשאוף מים בטעות".
ד"ר מלמד התייחס גם לסכנות הבריאותיות שעומדות בפני הנערים עצמם. "הנערים האלו כמעט שבועיים במצב של תת תזונה ואחוז חמצן ירוד", הסביר. "אין ספק שהבריאות שלהם לא תקינה. הם נמצאים באפלה מוחלטת למשך כל התקופה הזאת וצריכים לעבור בדיקות עיניים מקיפות וטיפולים. הם לא בהיפותרמיה כי הטמפרטורה שם סבירה ומים יש להם במכביר מכוון שהם נוטפים מהתקרה".
לדבריו, המחסור בחמצן משפיע על בריאות הנערים ומתבטא בעייפות ובחולשה של השרירים. "המחסור יכול לגרום לנזק במערכת העצבים כי המוח זקוק ליחס חלקי מסוים של חמצן וברגע שיש מחסור כזה ממושך זה עלול להוביל גם לבצקת מוחית", הוסיף. "התאילנדים הכניסו אוויר דחוס למערה כדי להעלות את רמת החמצן אבל ילדים שנושמים מהר מאוד, ובנוסף הם בפניקה, יכולים לגמור את מכלי האוויר הדחוס בפחות משעה".
לדברי ד"ר מלמד, "הנערים יעברו בבית החולים בדיקת תפקודי ריאות, יקבלו אוויר מועשר בחמצן ונוזלים עם תוספי תזונה דרך הווריד כדי לייצב אותם במקרה הצורך". הוא העריך כי הטיפול עלול להימשך כמה ימים עד שהנערים יתאוששו, בשל כושר ההישרדות הגבוה שלהם.
"סביר להניח שרופא נוירולוג שבודק אותם מבחינה קלינית יכול כבר להעריך אם יש נזק מוחי", הוסיף. "במקרה שמוצאים נזק נוירולוגי הנערים יצטרכו לעבור בדיקות הדמיה. אם הם עוברים באמת את כל החלק הזה מתחת למים בשלום ואין שאיפות מים לריאות אז תמנע מהם חבלת לחץ לריאות. הצוללנים המנוסים יודעים היטב איך לשמור על הילדים בכדי שזה לא יקרה. להערכתי, מבחינה קלינית הנזקים יהיו קלים. ונחזיק אצבעות שהכול יעבור בשלום במקרה הכול כך מורכב ומסובך הזה".
