פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "תמונת מצב חמורה": התורים הממושכים והאטימות בדרך לדיור ציבורי

      נייר עמדה שפורסם לרגל יום הדיור הציבורי שיצוין מחר מעלה כי חלה עלייה של 40% בתיקים שנפתחו נגד משרד השיכון. בין המקרים: סיוע לא ריאלי בשכר הדירה, נכים שגרים בדירות לא מותאמות ואמהות שמחכות שנים בתור - עד שמאבדות את זכאותן

      "תמונת מצב חמורה": התורים הממושכים והאטימות בדרך לדיור ציבורי
      צילום: ניב אהרונסון, עריכת וידאו: ניר חן

      (בווידיאו: ירידה במחירי הדיור שהוצגה באפריל על ידי הלמ"ס)

      היעדר קורת גג יציבה עבור אוכלוסיות מוחלשות, דירות לקויות שאינן ראויות למגורים וקושי למימוש זכאותם של קשישים לדיור מוגן - אלה הם חלק מממצאי נייר העמדה שפרסם היום (שני) הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בנושא הדיור הציבורי. הסיוע המשפטי, גוף במשרד המשפטים המעניק סיוע בנושאים אזרחיים למעוטי יכולת הזכאים לכך על פי דין, יגיש היום את נייר העמדה לוועדות הכנסת לרגל יום הדיור הציבורי (שיחול מחר), תחום הנמצא תחת אחריותו של משרד הבינוי והשיכון. בנוסף לכשלים אלה, נייר העמדה מתייחס למחסור במלאי הדירות, להיעדר הסדרה ופיקוח של החברות המופעלות על ידי משרד השיכון ולתורים ממושכים שגורמים לאיבוד הזכאות לדיור בחלוף השנים.

      בדומה לשנים קודמות, גם השנה חלה עלייה חדה במספר התיקים שנפתחו בסיוע המשפטי נגד משרד השיכון והחברות המשכנות. בעוד שבשנת 2012 עמד מספר התיקים על 295, בשנת 2016 המספר כבר היה 494 ובשנה שעברה הוא הגיע ל-687 תיקים - עלייה של 40%. במחצית הראשונה של שנת 2018 בלבד נפתחו 451 בסיוע המשפטי נגד משרד השיכון והחברות המשכנות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      לא בחצר שלי: במאבק במתנגדים להוסטלים משרד הרווחה נלחם בטחנות רוח
      תקציב ייעודי וכלי אכיפה: השרים יצביעו על חוק הפיקוח על מעונות יום
      הסיבה - לסבית: הרב סירב לתת היתר נישואים לבנן של זוג אמהות

      מזל אראמי בדירה המשופצת בקריית אונו, יולי 2015 (יותם רונן)
      דירת עמידר בקריית אונו (צילום: יותם רונן)

      בין הכשלים שהסיוע המשפטי הציג נמנים מחסור בדירות ותורים ממושכים המביאים לאיבוד הזכאות. לפי נייר העמדה, "יש צורך לפעול להגדלת מאגר הדירות, ולא פחות חשוב לפעול לניצול יעיל ונכון של מאגר הדירות הקיים. על משרד השיכון לקדם פעולה מהירה ויעילה שמטרתה שחרור דירות שנועדו לדיור ציבורי ונעשה בהן שימוש שלא למטרה זו".

      עוד הדגישו בסיוע המשפטי כי הסיוע המוגדל הניתן לזכאים במשך זמן ההמתנה לדירה אינו מהווה תחליף מספיק למימוש הזכויות. "מדובר בפתרון חלקי הטומן בחובו קשיים רבים, שלפיהם המתנה ממושכת עלולה להוביל לאובדן זכאות עקב שינוי ההרכב המשפטי", כך על פי נייר העמדה.

      כך למשל, אחד המקרים שהגיעו לסיוע המשפטים הוא של ח', אם עצמאית שהוכרה כזכאית לדירה בדיור הציבורי במשך 13 שנים - שבמהלכן לא הוצעה לה ולו דירה אחת. לאחר תקופה ממושכת זו, ילדיה בגרו וזכאותה לדיור ציבורי הופסקה. כתוצאה מכך ח' נותרה ללא כל פתרון דיור, ללא סיוע מוגדל בשכר דירה וללא כל יכולת כלכלית שתאפשר לה ביטחון דיורי להמשך חייה. אילו היא הייתה מקבלת את הדירה שלה הייתה זכאית - היא הייתה נשארת בה בכל ימי חייה, גם לאחר שילדיה בגרו.

      דיור ציבורי (שי מכלוף , שי מכלוף, עומר מירון)
      דיור ציבורי (צילום: שי מכלוף)

      בדיון שנערך בנושא, בעקבות ערעור שהגיש הסיוע המשפטי לבית המשפט העליון, אמר השופט יוסף אלרון: "קשה לקבל את ההנחה שמכניסים מישהו לרשימה רק כדי שיהיה ברשימה ויוכל חכות גם 20 שנה והתור לא מגיע. ואז אם היו לה יותר מארבעה ילדים, הם היו הופכים להיות בגירים. קשה לקבל את הסיטואציה".

      הסיוע המשפטי התייחס בנוסף לכך גם לקושי הקיים בשכירות בשוק הפרטי ולהיעדר היציבות וקורת הגג. לפי נייר העמדה, זכאים רבים מתקשים במימוש כספי הסיוע ובשכירת דירה באופן עצמאי מכיוון שרבים מהם אינם יכולים להעמיד ביטחונות, כמקובל בשוק הפרטי. לעיתים קרובות ננקטים נגד זכאים הליכי פינוי והם מובלים להחלפה תכופה של דירות. חוסר היציבות בחייהם של אותם זכאים ובני משפחותיהם מתבטא במגוון רחב של היבטים, הרבה מעבר לזכות לקורת הגג, ובכלל זה בתחום האישי, התעסוקתי והחינוכי.

      אחד המקרים שבהם טיפל הסיוע המשפטי הוא של בני זוג עם חמישה ילדים מתחת לגיל תשע, שהקטן בהם בן חודש בלבד, ששכנו במאהל בעיר במרכז לאחר שנאלצו להתפנות מדירת מגוריהם. המשפחה הוכרה כזכאית לדיור ציבורי ולסיוע מוגדל בשכר דירה, אך לא הוקצתה לה דירה ובני הזוג לא הצליחו למצוא פתרון דיור בכוחות עצמם. המשפחה שוכנה לבסוף בדיור ציבורי בעקבות עתירה שהגיש הסיוע המשפטי.

      "קשישים ממתינים לתורים לא ריאליים במצב פיזי קשה"

      סוגיות נוספות שעולות מדף העמדה הן התור הארוך לדיור מוגן והסיוע הנמוך בשכר דירה לקשישים. לסיוע המשפטי הגיעו פניות מצד קשישים שנמצאו זכאים לדיור מוגן, אך מיקומם בתור הממתינים אינו ריאלי לאור מלאי הדירות. לצד זאת, גילם המבוגר ומצבם הפיזי מקשים עליהם לממש את זכותם לדיור והופכים את בעייתם למורכבת במיוחד.

      ר', בת 85 מפתח תקווה, שזכאותה לדיור מוגן אושרה, ממוקמת במקום 90 בתור הממתינים ומקבלת סיוע בשכר דירה בסך 1,100 שקלים. התוצאה המעשית ר' לא תממש את זכותה ולא תקבל דיור. בנוסף אליה מובא כדוגמה ש', בת 83, הוא דייר דיור ציבורי בעיר בצפון שמצבו הרפואי הוחמר לאחרונה. לפי שנה וחצי אושרה בקשתו להחלפת דירה לדיור מוגן בשפלה על מנת שיעבור להתגורר ליד בני משפחתו, אך מאז הוא ממתין בתור. בירור שנערך העלה כי מקומו בתור הממתינים הוא שש, כשמי שממוקמים לפניו בתור ממתינים יותר משלוש שנים לכניסה לדיור המוגן.

      ח"כ ז'קי לוי שר השיכון יואב גלנט וחגי רזניק במסיבת עיתונאים תוכנית דיור ציבורי 12 ביוני 2018 (יח"צ , ששון תירם)
      שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט (צילום: ששון תירם)

      גובה הסיוע בשכר דירה הניתן לקשישים נע בין 661 ל-1,685 שקלים, סכום נמוך ביחס לעלות המגורים בשכירות בשוק החופשי שאינו מאפשר לאותם קשישים מימון לפתרון דיור. זאת לצד הקושי של אוכלוסייה זו להגדיל את פרנסתה, המצטרף בפעמים רבות לבעיות פיזיות ולקיום על בסיס קצבת זקנה בלבד.

      מרבית הפניות שמגיעות על הסיוע המשפטי הן תלונות על מצבן של הדירות של הדיור הציבורי, עד כדי היותן בלתי ראויות למגורים. על פי נייר העמדה, החברות המשכנות לא פועלות לתיקון ליקויים ולביצוע תחזוקה שוטפת, בוודאי לא במועד הנדרש. כתוצאה מכך, דיירים נאלצים לפנות לערכאות שיפוטיות לשם אכיפת ביצוע התיקונים. יתרה מכך - הליקויים בדירות מובילים לא פעם לבעיות בריאותיות או לסכנות בטיחותיות לדיירים ולבני משפחותיהם.

      סיפורה של ד', קשישה קטועת רגליים בת 58 המתניידת באמצעות כיסא גלגלים, ממחיש זאת. ד' מתגוררת בדיור ציבורי באזור השרון. במשך שנתיים היא ממתינה לסיום שיפוץ דירה שתתאים לצרכיה, בין היתר משום שבמצבה הנוכחי בעלה נאלץ לשאת אותו על ידיו אל מחוץ לדירה. רק לאחר פנייה לערכאות משפטיות מונה מהנדס מטעם משרד השיכון שפיקח על עבודות החברה המשכנת.

      דירות עמידר ביפו, מרץ 2015 (ניב אהרונסון)
      דירות עמידר ביפו (צילום: ניב אהרונסון)

      דיירים רבים פונים אל הסיוע המשפטי לאחר שנתקלים בקשיים להחלפת דירתם בשל מצבם הרפואי, שאינו מאפשר מגורים בדירה הקיימת. הסיבות לכך יכולות להיות דירה גבוהה ללא מעלית הניתנת למי שמוגבלים ביכולתם להתנייד, בעיות על רקע נפשי וכן קשיים סביבתיים כמו אזורי פשיעה שאינם מתאימים לקשישים או למשפחות עם ילדים קטנים. בקשות רבות נדחות ללא בחינה מספקת של הקשיים הרפואיים, החברתיים או הסביבתיים שבהם הם נתקלים.

      דוגמה לכך היא כ', בת 70 המתגוררת באזור רווי פשיעה וסמים. כ' סובלת מאירועי אלימות והטרדה מצד דיירים בשכונה ובקשתה להחלפת הדירה נדחתה עד שלבסוף אושרה רק בעקבות התערבות הסיוע המשפטי. עם זאת, טרם נמצאה דירה חלופית. ס' בת ה-53, אם עצמאית שמתגוררת עם שניים מילדיה, בני חמש ושש, ביקשה להחליף דירה עקב מצבה הרפואי המקשה עליה את המגורים בקומה הרביעית וכן עקב מיקומה של הדירה בשכונה רוויית אלימות, פשיעה וסמים המעלים חשש לילדיה הקטנים. בקשתה של ס' נדחתה בהחלטה בלתי מנומקת.

      אורלי לוי אבקסיס (מערכת וואלה! NEWS , אתר הכנסת)
      "זה שר אוצר חברתי?". לוי-אבקסיס (צילום: אתר הכנסת)

      הסיוע המשפטי הציג גם היעדר הסדרה ופיקוח אפקטיבי בתחום החברות המשכנות המטפלות בנושא הסיוע בשכר דירה. בעוד שבידי חברות אלה הופקדו סמכויות שלטוניות משמעותיות הנוגעות לאספקת קורת גג, בסיוע המשפטי ציינו כי לא בוצעה הסדרה מקיפה של התחום ובכלל זה זכויותיהן וחובותיהן של אותן חברות, לרבות בפיקוח על הדיירים, וכן סמכויות משרד השיכון בפיקוח על פעילותן.

      על פי הסיוע המשפטי, "קיים קושי בפיקוח ממשי ואפקטיבי של משרד השיכון על החברות המשכנות. הוראות ההסכמים אינן נאכפות, גם כאשר הוראות ההסכם מופרות על ידן, כמו למשל בנוגע לתיוקן ליקויים. עוד עולה כי מאחר שאין בנמצא הגדרות ברורות של תחומי אחריות, סמכויות וחובות, ובהיעדר בקרה ממשית מספקת על פעילותן, החברות פועלות לעיתים על דעת עצמן, בחוסר סבירות ובחריגה מסמכותן. למשל, כשהן מסרבות להעביר מסמכים למשרד השיכון או כשהן מחליטות על דעת עצמן מי זכאי ומי לא על אף קיומה של ועדת חריגים במשרד השיכון".

      "הזכות לדיור ציבורי - על הנייר בלבד"

      עו"ד לימור גולדנברג-חדד, ממלאת מקום מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, הסבירה כי "מימוש הזכות לדיור ציבורי כולל הן מתן פתרונות דיור לזכאים והן טיפול ותחזוקה נאותים בדירות על מנת שיהיו ראויות למגורים". לדבריה, "קיים מחסור חמור בדירות, המביא לידי כך שמי שזכאותם הוכרה אינם יכולים לממש זכות זו; הם נותרים בלא פתרון דיור בפועל נוכח תור הממתינים הארוך מאוד - עבור אלה, מדובר ב'זכות על הנייר' בלבד ובית המשפט העליון כבר קבע שקשה לקבל מצב דברים כזה. חשוב מאוד שכל התחום יוסדר בחוק, ובכלל זה הזכאות לדיור ציבורי, אחריותן זכויותיהן וחובותיהן של החברות הפועלות בתחום ויחסי הפיקוח בינן ובין משרד השיכון".

      יו"ר השדולה לדיור ציבורי, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, מסרה כי הדוח "מעלה תמונת מצב חמורה" והוא צריך להיות "שעון מעורר לממשלה, ששנים מזניחה וגוזלת את הכספים של הדיור הציבורי למטרות שונות ומונעת קורת גג מילדים, מחיילים שלא חוזרים בסוף השבוע לבית חם, מנכים, מניצולי שואה שמאבדים את רשת הביטחון האחרונה שלהם ומזכאים רבים נוספים". היא הוסיפה כי "קורת גג היא לא פריבילגיה וחובת המדינה לדאוג ולסייע לאנשים הללו. כאשר שנה אחרי שנה לא מופנים תקציבים לדיור הציבורי, מצבם של הזכאים הולך ומחמיר".

      ח"כ לוי-אבקסיס התייחסה לתכנית שהציגו לאחרונה שר הבינוי והשיכון יואב גלנט וסגנו, המהווה לדבריה "צעד חשוב והכרחי לשיקום הדיור הציבורי", אך הוסיפה: "נראה שפוליטיקות פנים-מפלגתיות של שר האוצר ושר הבינוי גוברות על הענקת קורת גג לילד שחוזר הביתה מבית ספר או בית חם לקשיש שרוצה ביטחון. זה שר אוצר חברתי?. דוח משרד המשפטים קובע באופן חד וחלק: הגיע הזמן לעגן את הקריטריונים לדיור ציבורי בחקיקה ראשית כך שישקפו את מחויבות המדינה לקורת גג עבור אזרחיה". לדבריה שר האוצר משה כחלון "חייב לשים את הפוליטיקה בצד" ו"לא ייתכן שהציבור המוחלש ביורת ישלם את מחיר" המאבק הפוליטי שלו.